החקלאות - "הקרבן היחיד" של משבר המים

לחקלאים נמאס לשמש כמאגר החירום של משק המים הישראלי, ולספוג לא רק קיצוצים חוזרים ונשנים אלא גם האשמות על בזבוז. בעדותו בפני ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים, אמר אתמול (ד') איתמר שוויקה, מנהל אגף הכלכלה בתנועה הקיבוצית, כי מקורו של המשבר הוא במחדלי הממשלה - לא במיעוט המשקעים ולבטח לא בהתנהגות עמיתיו החקלאים.

"החקלאות היא הקרבן היחיד... רשויות המדינה בחרו בשנים האחרונות בפתרון הקל והפשוט מכולם: במקום ליצור מקורות מים חדשים, הם שולחים את ידם לכמויות המים המוקצות לחקלאות לפי חוק ומקצצים אותן שוב ושוב, ושוב", כתב שוויקה בנייר העמדה שהגיש לוועדה בטרם עדותו.

עוד על משבר המים:

• תחזית רשות המים: עוד חורף יבש
• רשות המים סגרה את הברז לחקלאים בצפון
• לנצל את גשמי הזעף לחקלאות? "לא משתלם"
• מומחה: ישראל "מאבדת" מים מעבר לקו הירוק
• ראש רשות המים: ישראל לא חזתה את המשבר
• רשות המים: היכונו לייבוש הגינות
• בקרוב: מכסות מים גם לגינון בערים
  

דבריו נאמרו כשבועיים לאחר שהממשלה הורתה על קיצוץ נוסף, של 100 מיליון מ"ק לחקלאים, וימים ספורים לאחר שהתבשרו כי בשנה הקרובה יוענק להם פיצוי של 258 מיליון ש"ח. 

"החקלאות - מאגר המים הרביעי של ישראל"

שוויקה אמר כי בשנה האחרונה הוקצו לחקלאות כ-450 מיליון מ"ק מים, והצעת הקיצוץ ל-2009 מדברת על הקטנת כמויות לכ-350 מיליון מ"ק. לשם השוואה, לפני 20 שנה, ב-1989, הוקצו לחקלאות כ-980 מיליון מ"ק. הוא הוסיף ואמר כי הקיצוצים במכסות המים השפירים לחקלאות לא נעשים בתחילת השנה אלא במועדים מאוחרים יותר ובמצב דברים זה, "היכולת לתכנן, גם למגדלים גידולים עונתיים, שואפת לאפס".

לדבריו, היחס לחקלאות הוא כאל מאגר מים רביעי, בנוסף על הכנרת, אקוויפר ההר ואקוויפר החוף, ומשנת 1999, המגזר היחיד שסבל קיצוצים הוא המגזר החקלאי. "אין קיצוץ במכסות המים לתעשיה... לשימוש הביתי... לגינון ולצרכים ציבוריים. ו'הפיקוח' נעשה כביכול באמצעות מחירים".

הוא טען כי "הגישה הכלכלית" שמנחה את רשויות המדינה בכל עיסוקם במים, תוביל למחיקת ענפי החקלאות ולהעברת הקרקע החקלאית ליזמי נדל"ן, בעלי הון ותעשיינים. "הגישה הכלכלית" מובילה לדבריו את הרשויות לראות בהעלאת תעריפי מים כפיתרון לבעיה. "יישום 'גישה כלכלית' כזו לגבי תעריפי המים לחקלאות תביא לפליטת רבים מהעיסוק בחקלאות, במיוחד בפריפריה...".

הממשלה מפריעה להרחבת השימוש בקולחין

יושב ראש ועדת החקירה, השופט בדימוס פרופ' דן ביין, ביקש משוויקה להתייחס לטענות כאילו החקלאים למעשה מייצאים מים לאירופה השופעת, משום התעקשותם לגדל גידולים שאינם מתאימים לאקלים ולגיאוגרפיה הישראלית, וזקוקים להשקייה מרובה במים שפירים.

שוויקה השיב כי החקלאות עשתה בשנים האחרונות צעדי התייעלות גדולים, והטמיעה טכנולוגיות המאפשרות את המשך הגידולים תוך חיסכון מתמיד במים. 

בהמשך הוא התייחס לנושא מי הקולחין, ואמר כי ניתן היה להגדיל עוד יותר את השימוש בהם - כדי להפחית את התלות במים שפירים - אך הגורם שמעכב הקמת מאגרי מים מושבים הוא מנהל מקרקעי ישראל ורשויות התיכנון.

"אלו החליטו בינם לבינם כי הקמת מכוני טיהור מים מהווה שימוש לא חקלאי בקרקע, למרות שאין כל מחלוקת כי כל תכליתם של המכונים הללו היא תכלית חקלאית".

דובר רשות המים, אורי שור, מסר בתגובה, "אחרי רצף של שנים שחונות, ובפתחה של עוד אחת, מקורות המים מתרוקנים והמצוקה גדולה מאוד. הדבר משליך על כלל המשתמשים המים... כולנו נדרשים להקטין את הביקושים". הוא ציין בהקשר זה את ביטול ההנחות בתעריפי המים לגינון פרטי ואת היוזמה להטיל מכסות מים על הגינון העירוני. לדבריו, הצריכה הביתית פחתה הודות לחיסכון והקטנת הביקושים, ונחסכו כמאה מיליון מ"ק.