השנים השחורות של ג'ורג' בוש
הוא לא אישרר את אמנת קיוטו, הפנה עורף למאבק בשינוי האקלים ופעל להוצאת דובי הקוטב מרשימת המינים הנכחדים. ארגוני הסביבה האמריקנים משווים את שנות בוש למתקפה רצופה על כדור הארץ. לדבריהם הוא החליש את המדענים המתריעים, עיוות, סילף והסתיר מידע, עודד חיפושי נפט ופעל נגדם פוליטית. אובמה, הם מקווים, יהיה לא רק השחור הראשון - אלא גם הירוק הראשון בבית הלבן
בחוברת שהוציא הבית הלבן ימים ספורים לפני שג'ורג' בוש עוזב את תפקידו, הוא מתואר כנשיא שניצל את שמונה שנותיו בתפקיד החזק בעולם כשרת נאמן של כדור הארץ. "לכל אורך שנות כהונתו, הנשיא בוש הפך את שמירת הסביבה לדורות הבאים לנושא בעדיפות עליונה", נכתב שם.
ארגוני הסביבה האמריקנים לא ידעו אם לצחוק או לבכות. הם רואים בשנותיו של בוש בבית הלבן כמתקפה ממושכת על כדור הארץ - החל בהתעלמות מאיום שינוי האקלים, דרך שחיקת מנגנוני שמירת הטבע ועד התמיכה הגורפת באינטרסים של תאגידי הכרייה והנפט.
"הוא הרס עשרות שנים - אם לא מאות שנים - של התקדמות בתחום שמירת הסביבה", אמר ג'וש דורנר, דובר "סיירה קלאב" - אחד מארגוני הסביבה הגדולים, הוותיקים והמוערכים ביותר בארצות הברית לעיתון "גרדיאן". "... אנו שמחים ללחוץ כעת על כפתור 'אתחל מחדש'", אמר.
"אצבע משולשת לעולם"
רק 100 ימים לתוך כהונתו, קבע בוש את הטון שנותר למשך כל שנותיו בבית הלבן. הוא חזר בו מהבטחה שהושמעה בקמפיין הבחירות שלו להטיל פיקוח על פליטת פחמן דו חמצני מתחנות כוח פחמיות - המתקנים שלדעת המדענים תורמים הכי הרבה לתופעת התחממות כדור הארץ.
ימים ספורים אחר כך, הבית הלבן הודיע שארצות הברית לא תאשרר את אמנת קיוטו להפחתת פליטת גזי החממה. ב-2007, כשאוסטרליה אישררה את האמנה, נותרה ארה"ב בודדה בעמדתה. שני הצעדים הללו אותתו שבוש - יזם הנפט מטקסס - שומר היטב על האינטרסים של עמיתיו אילי הנפט וברוני הפחם.
כריסטין טוד, שעמדה אז בראש סוכנות שמירת הסביבה של ארה"ב (EPA), הגדירה מאוחר יותר את הפניית העורף לאמנת קיוטו כ"תנועת אצבע משולשת לשאר מדינות העולם". אך היה זה האופן בו הפנה בוש עורף לאמנת קיוטו, שגרם לדעת שוחרי הסביבה לנזק החמור ביותר למאבקם. הוא לא רק הצהיר על עמדתו, הוא גם הטיל ספק בבסיס המדעי של המהלך כולו.
"ממשל בוש לא רק שלא פעל כדי להתמודד עם שינוי האקלים; החלק ההרסני ביותר במורשת הסביבתית של הנשיא בוש הוא הניסיונות החשאיים של הממשל להשתיק את המדענים שהזהירו מפני השלכות שינוי האקלים, וקראו לפעולה דחופה", אמר ג'ונתן דורן, בכיר במכון מחקר סביבתי בוושינגטון.
לאחר שתקף את טענות אנשי נאס"א, הרים באוקטובר 2004 מדען הסוכנות ג'יימס הנסן את המסך מעל פעולות הממשל, והאשים אותו בצנזורה. הוא טען שיש מאמץ מרוכז ומתוכנן לחסום ולמנוע מהציבור מידע שהראה כי קצב ההתחממות גובר.
ביולי אשתקד כתב איש ה-EPA מכתב לסנאט בו השמיע טענות דומות, לפיהן בהוראת סגן הנשיא דיק צ'ייני ובכירים אחרים בבית הלבן, ישנה צנזורה על דיון מדעי באשר להשלכות שינוי האקלים. הוא טען כי בין היתר שונו נתוני מחקר על פליטות כלי רכב ותקנים של נצילות דלק, שאיפשרו לבית הלבן להתנגד לחקיקה בנושא.
בוש נגד דובי הקוטב
נושא נוסף בו מופנית אצבע מאשימה כלפי בוש הוא בכל הקשור לרשימת המינים המוגדרים בסכנת הכחדה. הארגונים טוענים כי בהוראת הנשיא נעשו מהלכים להוצאת מינים מהרשימה, ובמיוחד דובי הקוטב. לדבריהם, החשש בממשל היה שהכנסת הדובים לרשימה תהיה הבעת אמון של הממשל בטענה שהתחממות כדור הארץ מאיצה את הפשרת הקרח. פעילי הסביבה האשימו את הממשל כי הוא מעוות את העובדות המדעיות לצרכים פוליטיים, ומנצל את הרשימה כדי לפגוע ביכולתם לקדם תקנות להפחתת פליטת גזי החממה.
בהמשך הוצאו מרשימת המינים הנדירים גם דובי הגריזלי והזאבים האפורים. בחודש שעבר גילה דו"ח ביקורת כיצד התערבה סגנית שר הפנים, ג'ולי מקדונלנד, בהחלטות הקשורות להכנסת מינים לרשימה. נמצא כי ב-13 מתוך 20 מקרים, היא התערכה באופן לא תקין והטילה וטו על הערכות של מדענים וביולוגים באשר להגנה על מינים. מקדונלנד התפטרה עוד ב-2007, ומחליפה ברשות המגדה והציד - ביולוג בהכשרתו - כינה את התנהלותה "כתם על היושרה המדעית של הרשות".
ארגוני הסביבה מאשימים את בוש שעיקר חלקים שלמים בחוק האוויר הנקי וחוק המים הנקיים לפני ההצבעה עליהם בבתי הקונגרס, וגם עודד מתן זיכיונות כרייה וחיפושי נפט וגז על פני מיליוני קילומטרים רבועים של שטחי טבע פתוחים. הם מאשימים אותו בעידוד גדיעת יערות, ובהחלשת סמכויות הסוכנות להגנת הסביבה והממסד המדעי האמריקני. כך למשל, תקנה שנכנסה לתוקף בשנה האחרונה לפיה סוכנויות הממשל לא יחוייבו עוד להיוועץ במומחי שימור טבע וסביבה לפני פתיחת אזורים חדשים לגדיעת יערות או סלילת כבישים.
בסוף הוא ראה את האור
תחת שנותיו של בוש הופחתו תקני איכות האוויר בשטחים פתוחים, ותקנות הערפיח הופחתו גם הן בעשרות אחוזים מהרמה המומלצת על ידי המדענים. בוש גם ביטל איסור שהיה בתוך משנות ה-80 על חיפושי נפט וגז לחופי ארצות הברית.
אבל היו החלטות של בוש שבעקיפין דווקא עזרו לסביבה. משום שהוא התנגד כה נחרצות להפחתה מתואמת של פליטת גזי החממה, החליטו 24 מדינות לפעול באופן עצמאי ולתקן תקנות המחייבות את כלי הרכב והמפעלים בתחומן. 27 מדינות אימצו בעצמן תוכניות לניצול אנרגיות מתחדשות והחלו להעניק זיכיונות לחברות החשמל המקומיות להפיק חשמל מחוות סולאריות או טורבינות רוח.
והיו גם החלטות סביבתיות: בוש הרחיב תקנה מימי קלינטון בנוגע לפליטת מנועי דיזל, ובשלהי 2007, אחרי שנים של סרבנות, הוא חתם על חוק אנרגיה חדש הכולל צעדים רבים ומגוונים בנושא חיסכון בחשמל ובדלק, ומעבר למקורות אנרגיה חלופיים ומתחדשים.
באפריל 2008 הוא השיק, לראשונה, יוזמה להפחתת גזי החממה עד שנת 2025. ברגע האחרון ממש, שבועיים לפני עזיבתו את הבית הלבן, הרחיב בוש באופן ניכר שמורות טבע ימיות, והקצה 320 קמ"ר לשמורת טבע ימית באוקינוס השקט.
שמונה שנות הסביבה של בוש - פירוט מלא באתר Grist
