כמה ירוקה תהיה 2009?

2008 הסתיימה ואומרים שהיא הייתה ירוקה מתמיד. אכן, אי אפשר לומר שגל ירוק לא שטף את העולם השנה: כולם רוצים להיות חברים של הכדור, מטורף מי שלא ממחזר, הפוליטיקאים עברו מנישוק תינוקות לחיבוק עצים, ובתקשורת לא מתביישים לכתוב על נושאים כמו זיהום אוויר או שמירה על טבע פתוח וחיות בר (אתם הרי קוראים על זה ממש עכשיו, לא?).

המדענים המשיכו להזהיר מפני התחממות כדור הארץ, אך בשונה משנים קודמות, נדמה שהמנהיגים עושים מאמץ ניכר לחתור לעבר פיתרון גלובלי. רק דוגמא קטנה: זו השנה השנייה ברציפות ששינוי האקלים הוא הנושא העיקרי על סדר היום בפסגת המדינות המתועשות (G8).

גם בישראל הקטנה נעשו השנה כמה צעדים גדולים: הכנסת חוקקה את חוק אוויר נקי, את חוק "המזהם משלם", שנדמה שהיה צריך להיות ברור מאליו, ואת חוק האכיפה הסביבתית - שיהפוך בקרוב את כל פקחי הערים לשוטרים ירוקים. גם הכנרת ומפרץ אילת קיבלו הגנה מבנייה פוגענית, יש יום ניקיון לאומי על פי חוק, ומשק המים המתייבש יכול להביט קדימה בתקווה לקראת זרם של מים מותפלים. אפשר להציב פאנלים סולאריים על הגג ולייצר חשמל נקי, והדיבורים על תחבורה ציבורית יעילה כבר לא נדחקים הצידה כדי לתכנן עוד כביש מהיר.

לפנינו נמצאת 2009, שעשויה להיות שנת הזינוק הירוק, אך מנגד עלולה להיות שנת הקריסה הירוקה. שנסתכן בתחזית?

גם שחור וגם ירוק 

ברק אובמה עומד להיות הנשיא השחור הראשון של ארצות הברית, אך עוד לפני שהושבע לכהונה, הוא כבר הפך לגיבור הירוק של העולם. אחרי שנות ממשל בוש, שהתאפיינו בעצימת עין ו הפניית עורף למשבר האקלים העולמי, העובדה שאובמה מכיר בחומרת המצב היא כבר בשורה; העובדה שיש לו תוכנית פעולה שתואמת את עמדות המדענים, ושיש לו יעדים שאפתניים ואת המנדט הפוליטי להגשימם, היא התגלמות חלומם של שוחרי הסביבה.

למה העולם המתין לאובמה? משום שהעמדות השמרניות שהציג ממשל בוש בנושא הפחתת פליטת גזי החממה, מנעו עד כה הסכמה בינלאומית רחבה בין המדינות שפולטות הכי הרבה גזים שכאלה לאטמוספירה. כל עוד ארה"ב לא התחייבה לדיאטה סביבתית, גם סין והודו משכו כתפיים וגררו רגליים. כל צד חשש שהאחר רק רוצה לשמור על יתרון כלכלי, ולא היה מוצא מהמבוי הסתום.

והנה בא אובמה, ופורש משנה סביבתית שכאילו נכתבה על ידי אל גור בעצמו: 'צריך הסכם בינלאומי', הוא אמר במהלך מסע הבחירת שלו, 'אך צריך גם שאמריקה תוביל אותו כדי שהאחרים יוכלו להצטרף'. הוא מצידו, התחייב שאצלו בחצר יופחת שיעור פליטת הגזים ב-80 אחוז עד מחצית המאה (עם יעד ביניים שאפתי לא פחות); אירופה כבר התחייבה על קיצוץ של 30 אחוז לפחות, והכדור עבר לאסיה.

"מפנה עולמי"

"עצם בחירתו של אובמה נתפסת כראשיתו של מפנה בכל תחומי החיים בארה"ב, וכתוצאה מכך גם בעולם", מעריכה עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין".

היא מצביעה גם על העובדה, שהתוכנית שגיבש אובמה כדי להוציא את אמריקה מהמשבר הכלכלי צבועה בצבעים ירוקים עזים: לא רק הפחתת פליטות אלא גם השקעה של 150 מיליארד דולר ביצירת 5 מיליון משרות "צווארון ירוק" בתחום האנרגיה המתחדשת, והקטנת התלות בנפט. "בהחלט תהיה לכך השלכה על הכלכלה האמריקאית ובעקבות זאת גם על העולם כולו", סבורה איסר-איציק. "אכן, העולם 'מחכה' לאובמה, בדריכות אפילו".

את הצ'ק יצטרך אובמה לפרוע מהר יחסית: בסוף 2009 אמורות להתכנס מדינות העולם בקופנהאגן, כדי לחתום על הסכם עולמי להתמודדות עם התחממות כדור הארץ. ההסכם הזה אמור להחליף את אמנת קיוטו (שארה"ב לא חתומה עליה) שתפוג ב-2012.

את "מפת הדרכים" להסכם גיבשו בבאלי ב-2007, ופרטי ההסכם החלו להתגבש בכינוס המקביל בדצמבר 2008 בפוזנאן שבפולין. טיוטת ההסכם תחשף בוועידה ביוני בגרמניה, ואז יתחיל המשחק האמיתי. "יוגדרו יעדים כמותיים להפחתה עד 2050, מנגנון אכיפה ורשימת המדינות המפותחות שמחויבות להסכם", מסבירה איסר-איציק.

שווקים חדשים: חוות אנרגיה סולארית בספרד (צילום: AFP)

אם לא תהיה חריגה מלוחות הזמנים, המדינות יחתמו על ההסכם, וכבר מ-2010 יצטרכו לחתור לעמידה ביעדי ההפחתה על פי ההסכם, אמרה איסר-איציק. "מסוף שנה זו ואילך, עם חתימת האמנה, צפוי העולם להתנהל תחת הסדר בינלאומי חדש שיפתח שווקים חדשים והרגלי צריכה חדשים".

"העולם לא ייכשל; אין ברירה אחרת"

אך מה יקרה אם התחזיות הירוקות לא יתממשו? שהרי בעידן של משבר כלכלי, שרי האוצר נעלו את הקופות ובלעו את המפתח. איסר-איציק מעריכה שהסכם ייחתם בכל מקרה, גם אם באיחור. "אין לעולם, מבחינה מדעית, את הלוקסוס של לתת לתוכניות לקרוס. גם המשבר הכלכלי נתפס בעיני מרבית מנהיגי העולם המערבי כהזדמנות להשקעה בכלכלה ירוקה ומודרנית - ולא כחסם לפיתוח.

"הריק שיוצר המשבר הכלכלי בשוק האשראי העולמי יהיה חייב להתמלא, ותעשיות 'קלינטק' ואנרגיה מתחדשת הן האופציה המועדפת. התמריצים (ולא רק הסביבתיים) למפנה לעבר כלכלה ירוקה הם בעלי זכות קיום בפני עצמם. זה רק ענין של זמן ואין ברירה אחרת", סבורה איסר-איציק.

ומה צפוי בישראל? מאבקים

נכון שישראל היא גמד יחסי בכל הקשור לפליטת גזי חממה בעולם, אך כל הדיונים הללו על הסכם בינלאומי עדיין קשורים גם אלינו. ראשית, משום שבהסכם המתגבש תוגדר ישראל, ככל הנראה כמדינה מפותחת ואז תאלץ כנראה לקבל על עצמה התחייבות כלשהי להפחית בפליטות. שנית - משום שאם לא תעמוד בהתחייבות, תאלץ ישראל לשלם קנס כבד.

ישראל פולטת כיום כ-72 מיליון טונות גזי חממה בשנה. המשרד להגנת הסביבה הזהיר זה מכבר כי מגמת פליטת גזי החממה בישראל נמצאת במגמת גידול "עצומה", והעריך כי בשנת 2025 יהיה שיעור הפליטות גדול ב-63 אחוז לעומת ערך הבסיס של שנת 2000.

מה עושים? הצעת חוק שעסקה בהפחתת הפליטות נפלה עם פיזור הכנסת, ובינתיים במשרד מדברים רק על מיתון העלייה בפליטת הגזים, ולא על הפחתה - כל עוד ישראל אינה מחוייבת להפחית. ארגוני הסביבה מותחים ביקורת קשה נגד עמדה זו. 

הם מותחים ביקורת גם על הכוונה להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון - שתפלוט עוד גזי חממה ותרחיק את ישראל מעמידה ביעדים עתידיים. בארגונים אומרים כי חיסכון בחשמל ומהלכי התייעלות יפחיתו את הביקושים וייתרו את הצורך בתחנה המזהמת. מנגד אומרים במשרד התשתיות שבלי התחנה הזו, שתפעל ב-2012, תתקשה ישראל להדביק את הגידול בביקוש לחשמל.

התחנה עברה את משוכת האישורים בוועדות העקרוניות וכעת מתקדמת הקמתה במוסדות התיכנון לקראת אישור שצפוי השנה. ארגוני הסביבה שוקדים בימים אלה על גיוס התנגדויות מהציבור להליך התיכנוני, כדי לבלום את הקמתה.

ובכל זאת - כנראה שתהיה שנה ירוקה

אך זהו לא המאבק הסביבתי היחיד שצפוי השנה. לדברי אביעד אורן, דובר "אדם טבע ודין", הארגונים נערכים למערכה גם מול תוכנית "תעלת הימים" אותה מקדמים הנשיא שמעון פרס בתמיכת מדינות אירופה וירדן. הפרויקט נועד להציל את ים המלח מכלייה ולפתח כלכלית את הנגב והערבה, אך המומחים חוששים מההשלכות הסביבתיות החמורות שלו, שלא נבחנו לעומק. הבנק העולמי בודק בימים אלה האם ניתן ומשתלם להזרים מים מים סוף לים המלח. בין היתר ייבחנו גם ההשלכות האקולוגיות של התעלה, אך בארגונים קוראים לבנק לבדוק גם היתכנות של חלופות אחרות.

פרויקט נוסף בדרום ש-2009 היא שנה מכריעה עבורו הוא עיר הבה"דים. בסיומו של הפרויקט עתיר המשאבים יעברו 12 אלף חיילים לאשכול בסיסים חדש בצומת הנגב - כ-10 ק"מ מאזור התעשייה רמת חובב. השנה אמורה המדינה לסיים הכנה של תסקיר סביבתי, שיבדוק האם השטח נקי ובטוח להתחלת הבנייה בפועל, או שמא יש לבצע פעולות שיקום בטרם האיכלוס. הממצאים ישפיעו, כמובן, על לוח הזמנים של הפרויקט הגדול וארגוני הסביבה - ו"אדם טבע ודין" בראשם - רוצים להבטיח שהחלטה מתקבלת ללא לחצים חיצוניים, תוך עמידה קפדנית של המפעלים בכל התנאים שיעמידו להם.

ובכל זאת, כנראה שזו שוב תהיה שנה ירוקה בישראל. אמנם ההערכות הן שמפלגה ירוקה לא תצליח גם הפעם להיכנס לכנסת, אך עדיין כל המפלגות מציגות מועמדים ומצעים ירוקים, וכמה דמויות בולטות ומוכרות ימשיכו לטפל בנושא בכנסת - לייצר כותרות ולהעסיק אותנו כאן.