טובת הצרכן או חופש הצרחן
תרבות צריכה וחינוך לצריכה נכונה לא קונים בפטור או בתשלום מע"מ; צבי לביא מסתייג בנחרצות מהטענות השונות נגד צעדי הממשלה ומה שעומד מאחוריהן
לא התפלאתי. מחירי הדלקים עולים ויורדים בעת האחרונה, מהיום שבו שוק הנפט העולמי השתגע, ומחירה של כל חבית יצא מכל הקשר לתפוקת בארות הנפט, לעתודות שבמעמקי האדמה, ולחיפושים אחר תחליפים ירוקים. לא מצאתי תשובה הגיונית לשאלה על מה קמה למחרת הצעקה דווקא נגד התוספת הזאת למחיר הבנזין, הזניחה יחסית לקודמותיה.
אפשר להתווכח על טיב המדיניות של מחירי הבנזין, כמו על מידת החוכמה שמאחורי בניית התקציב, אם יש או אין הצדקה או תחליף לתוספת המס שתכניס למדינה כמיליארד שקל בשנה. כל ויכוח לגיטימי - אבל בטיעונים מהראש. בינתיים המחאות הן מהבטן, ומעוררות כמה סימני שאלה.
מדוע לא שמענו ציוץ מפי הצרכנים-צרחנים כשמחירי הבנזין התייקרו בטירוף, ולא הוזלו באותו יחס במפולת שוק הנפט העולמי? לאן נעלם הישראלי הפטריוט שפתח אז את ארנקו בנפש חפצה כדי לשלם מחירים ספקולנטיים, שמכתיבים השייחים מערב הסעודית ונסיכויות המפרץ, והמתווכים בעולם וגם אצלנו? למה הישראלי מתחשבן וזועק חמס דווקא על כסף קטן שהולך לממשלה ענייה?
מי שידו משגת להחזיק רכב פרטי, על חשבונו ושבעתיים על חשבון המעסיק או חשבון ההוצאות למס הכנסה, לא יכול לספוג את הגזירה הזאת בלי לקצץ בנסיעות, לפחות כפי שעשה בעקומת מחירי הבנזין עד כה? מישהו שם לב שתוספת המס לא חלה על הסולר המתדלק גם דגמי רכב פרטי לא-עממיים? המס על הבנזין בתקציב לא מסבסד במקרה גם את התחבורה הציבורית, מפלטן של השכבות החלשות, שלא התייקרה?
למה בכלל פטרו עד עכשיו?
השכבות החלשות מככבות במיתולוגיה של ביטול הפטור ממע"מ על הירקות והפירות הטריים. גזירה חברתית לכאורה, שתייקר את מחירי התוצרת החקלאית ב-16.5%. ועדת הכספים תידרש לסוגייה הזאת מחר (ג') בעיתוי הסמלי של ערב חג הביכורים. האוצר כבר הודיע שהוא מקציב 150 מיליון שקל כפיצוי לעשירונים התחתונים. הלוביסטים שנשכרו לבטל את הגזירה כבר צועקים בשם בעלי העניין בקולות אינטרסנטיים והזויים.
מישהו שאל עצמו מדוע בכלל פטרו עד כה את המוצרים האלה מהמע"מ? מישהו זוכר שהפטור ניתן בלחץ ירקני השווקים הפתוחים, אז המובילים במגזר הקמעונאי, שטענו כי הם לא בנויים להוציא חשבוניות?
מי לא הבחין כי העולם השתנה, וכי מרכז השוק עבר לרשתות השיווק המתחרות ביניהן, שגובות לא אחת מחירים נמוכים מבשווקים הפתוחים? מדוע ירקני השווקים ממשיכים לזעוק נגד המע"מ, כשמזמן הם עברו לשקול את מרכולתם במאזניים דיגיטליים שניתן להסב אותם בקלות גם להפקת חשבוניות?
האם הפרט הטכנולוגי של הפקת החשבוניות מטריד אותם, או שמא חשיפת נתוני האמת של מחזור העסקים לעיני רשויות המע"מ ומס הכנסה? לא הסרת העמימות האופפת כיום גם את עסקי הסיטונאים ואפילו של היצרנים החקלאיים היא אשר מדריכה את מנוחתם? לא מסתתר כאן הפחד שמא יתגלו מקרים בשרשרת השיווק, שבהם גילגלו עד כה על המוצרים הפטורים ממע"מ גם הכנסות ממרכיבים החייבים במס?
עכשיו נזכרתם במכת ההשמנה?
המע"מ ולא הסוחרים הוא אשר יגדיל את מספר המסכנים שמחפשים באשפתות השווקים מזון חינם מהבררה, וגם מעודפי התוצרת שלא היו לה קונים בגלל המחיר? מישהו זוכר, במקרה כמוני, מקרי השמדה מכוונת של תוצרת טרייה כדי לשמור על מחיר גבוה? מישהו מפריע לסוחרים להציף את השוק במחירים נמוכים כדי להגביר את הצריכה (מה שכבר עושות רשת זו או אחרת), או להעביר חינם את עודפי התוצרת לבתי התמחוי?
מה כל הסיפורים האלה על "חיי מדף" קצרים של הירקות והפירות, המחייבים לשמור על מחירים סבירים שיכסו את העודפים שהרקיבו? מה פתאום קפצו מחירי התוצרת בחודש שעבר, חודש אביבי ללא קרה או בצורת, שתרמו לעליית המדד? ויסות מחירים בצורת מחסור מלאכותי לא מזכיר לכם איך החל משבר מחירי הנפט העולמי ב-1973 ונמשך עד היום באיומי חברות אופ"ק לצמצם את ההפקה?
ומה עושים על העגלה הזאת רופאי הילדים? תוספת המע"מ היא שתתרום למכת ההשמנה של ילדי ישראל? מה הם עשו עד כה כדי להדביר, או לפחות לצמצם, את הצריכה הפראית של שפע הממתקים, ושל מיני הג'אנק-פוד - המבורגרים, צ'יפסים וחטיפים - עם הפרסים המפתים הנלווים למזון המהיר? איך קרה שירקות ופירות בריאים לא הקדימו לתפוס בכורה בלוח המזון של הילדים בדורות האחרונים, למרות הפטור ממע"מ?
הכל שאלה של תרבות צריכה וחינוך לצריכה נכונה - שלא קונים בפטור או בתשלום מע"מ. טובת הצרכן לא מדברת מגרונם של המבקרים כמו חופש הצרחן.
לפנייה לכתב/ת 
