מנהלי קופות הגמל מתאוששים מהמשבר
אחרי חמישה חודשים של עליות, מנהלי ענף הגמל מדברים על תיקון ההפסדים: "מי ששינה את תמהיל ההשקעות נפגע", מתייחסים לקמפיין האוצר: "אם נמצא 100 אנשים שהלכו להעביר את קופת הגמל שלהם - זה יהיה הרבה", ומסבירים מדוע דמי הניהול עולים: בכל העולם משלמים דמי ניהול של עד 2%. שם יהיו דמי הניהול, לא יעזור כלום"
האמת, קשה לומר אמירות מעודדות בשעה שהשוק הריאלי הולך ומצמק עם אבטלה גואה, בעיית אשראי, חשש מאינפלציה ועוד. ומעל לכל חוסר הוודאות ממשיך, גם אם השפל הגדול כבר מאחורינו.
מנהלת קופות הגמל של הראל, קצת יותר אופטימית: "אנחנו נזהרים מלנבא את מגמות הטווח הקצר" אומרת חגית ציטיאט-לוין, "ואולם בהסתכלות על שנה שנתיים קדימה - המגמה היא חיובית. אנחנו מצפים להתאוששות בשנה שנתיים הקרובות גם בשוק הריאלי שיביא למגמה חיובית גם בשוק הפיננסי. הצפייה היא מאד חיובית אם כי מאד בזהירות".
תמונת ראי: מי ששינה מדיניות - נפגע
אם נניח את המגמות העתידיות רגע בצד ונסתכל על 5 החודשים שחלפו, העובדות היבשות, בכל הנוגע להשקעות קופות הגמל בחודשים האחרונים, מוכיחות שמי שנלחץ ומיהר לשנות את תמהיל ההשקעות שלו – הפסיד. אם ניתן לאפיין את מדיניות ההשקעה של מרבית הקופות במהלך החודשים האחרונים, הרי שהגישה של "שב ואל תעשה" הייתה הנכונה ביותר."אנחנו רואים תמונת ראי בין מה שקרה ב-2008 ל-2009 כך שמי שעשה שינוי מדיניות, נפגע", אומר בצלאל צוקר מנכ"ל קופות הגמל של מגדל. "מי ששינה את התמהיל של האג"ח הקונצרני אחרי שנפגע ב-2008 יצא מופסד. מי ששמר על אותה מדיניות הצליח להחזיר חלק מהפגיעה. רואים 'ראלי' מאד יפה של הגופים שהתמידו במדיניות – הם החזירו חלק גדול מהנזק".
חגית מהראל מסכימה גם היא: "חמשת חודשים האחרונים אופיינו במגמה חדה בכל הענף, לבוא ולהגיד שהם תוצאה של שינוי מדיניות בעקבותיה התרחשו העליות - ממש לא. זה תיקון של המגמה".
האם המדיניות הזו נכונה גם היום?
"זה שוק מורכב ובעייתי שאנחנו נלמד אותו עוד הרבה שנים", אומר צוקר, "אין פה ניסים ונפלאות . לדעתי המצב לא השתנה. יש גופים שהגדילו את המניות והאג"ח הקונצרני מתוך אמונה שהשוק ממשיך לצמוח ויש כאלו שחושבים שבשוק הריאלי המצב גרוע כל כך שאין היגיון לעשות את זה, כלומר , גם היום יש שונות גדולה בין הדעות, אם כי יש יותר תעוזה".
"לא צריך להתייחס למשבר הזה"
גם התשואות של החודשים האחרונים לא ישכיחו במהרה את ההפסדים הגדולים של 2008 ואת המשבר אליו נקלעו קופות הגמל.אחת המסקנות המשמעותיות מהמשבר האחרון אותה מנסה משרד האוצר להוביל בייתר שאת בחודשים האחרונים, היא ניתוב ציבור החוסכים למסלולים תלויי גיל וביטול הקופות הכלליות. וייסמן מאמין שזו הבעיה העיקרית והאוצר כבר מזמן היה צריך לתת לה את המשקל הראוי, לדבריו הכסף פשוט לא יושב במקום הנכון:
"אני מתייחס לשוק הגמל כחיסכון לטווח ארוך ולא לטווח קצר. כל מי שהוא חוסך לטווח ארוך והוא לא פנסיונר שצריך את הכסף, לא צריך להתייחס למשבר הזה, כי הוא צריך להתייחס לנכסים שלו בפרספקטיבה של טווח ארוך. ולעומת זאת, המבוגרים צריכים להתייחס לנכסים שלהם בפרספקטיבה של טווח קצר, וזה הבעיה של שוק הגמל".
על פי נתוני האוצר למעלה מ- 90% מהחוסכים נמצאים במסלולים הכלליים של קופות הגמל. "זה אומר ש-240 מיליארד שקל נמצאים בקופות שלא מתאימות לחוסכים , אם החוסך צעיר מדי הוא לא קיבל את העליה עכשיו ואם הוא מבוגר מדי , הוא חטף ב-2008 משהו שלא היה מגיע לו" אומר וייסמן. גם כעת בעקבות המשבר רק 5-6 אחוז מהחוסכים עברו לקופות שאינן כלליות.
"למה מחכים, שהשוק כבר יעלה?"
בעניין זה וייסמן לא חוסך ביקורת גם על קמפיין האוצר שהושק לאחרונה, לעידוד מעורבות הציבור בחיסכון הפנסיוני:
"זה טוב אבל הוא כללי מדי, הוא יכל להיות הרבה יותר ספציפי , הוא יכול היה להגיד לאוכלוסיה לכו וחפשו קופה לפי הגיל שלכם, במקום זה, מבליטים שם מכונת זמן ושולחים אותם לאתר לקרוא חומר.
אם אני אמצא 100 אנשים שהלכו להעביר את קופת הגמל שלהם בעקבות הקמפיין זה יהיה הרבה. ואם הקמפיין היה אומר יש אלטרנטיבות גשו עכשיו לקבל ייעוץ , זה היה נראה אחרת. השוק עכשיו עולה , למה מחכים? שהשוק כבר יעלה? וכך גם הפוך , למה חיכו במשבר? שהשוק יחטוף 18 אחוז שלילי ואז יעבור לסולידיות?"
"דמי הניהול מתייצבים ברמה סבירה"
סוגיה משמעותית וכואבת לא פחות לציבור החוסכים, היא מגמת העליה בדמי הניהול שהחלה מאז עבר ניהול הקופות לידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות. בקופות הגמל מסבירים שהמגמה צפויה להימשך כל עוד הרגולציה תלך ותכביד על המערכת.ציטיאט-לוין: "כשהקופות היו במערכת הבנקאית היו אוכלוסיות שלא שילמו, כמו עובדי הבנקים, או ששילמו קצת ולכן דמי הניהול הממוצעים היו נמוכים. אבל חלו שינויים רגולטוריים מאד גדולים, הבנקים גם הרוויחו ממקורות אחרים כגון הלוואות".
לדבריה, הבנקים לא נתנו הלוואות מקופות הגמל, והעדיפו לעשות זאת באמצעות הבנק, בעוד שהיום הקופות מאפשרות לקבל הלוואות מהקופה עצמה.
"הקופה הפכה למוצר הרבה יותר רחב שמאפשר גם הלוואה, יש בו יכולת בחירה הרבה יותר גדולה. השוק גם יותר משוכלל - לקוח לא מרוצה יכול לעבור. דמי הניהול מתייצבים ברמה סבירה", אומרת ציטיאט-לוין.
גם באוצר מודעים להשפעה על דמי הניהול
גם צוקר מאמין שקיימת התייצבות בדמי הניהול לאחר תקופה של עליה. הוא חוזר ומדגיש את תרומת הפיקוח בהגדלת ההוצאות, מה שמוביל בסופו של דבר גם לעליה בדמי הניהול.
צוקר נותן דוגמה: לדבריו, עד כה קופות הגמל היו מחויבים לשלוח דוחות לעמיתים מוקפאים (שאינם פעילים) פעם בשנה ולעמיתים פעילים פעם ברבעון. לאחרונה פרסם האוצר טיוטת חוזר הדורשת לשלוח דוחות גם לעמיתים אלו (ובתנאי שצברו 50 אלף שקל ומעלה).
"זו אמירה קטנה שמאחוריה מסתתרת הוצאה נוספת של מיליוני שקלים בשנה" אומר צוקר. "זה משהו שאתה לא יכול לתרגם אותו ישר לדמי ניהול אתה צריך לספוג אותו. ואנחנו רואים הרבה חוזרים כאלו שכל ישום שלהם מחייב השקעה מהותית במערכות המידע וגם לעיתים בהגדלה של עובדי התפעול והשירות".
וייסמן לא מסתפק בהערכה של "התייצבות" בדמי הניהול ומעריך כי הם אף יעלו: "לא תהיה ברירה. כרגע אין תחרות כי יועצי הבנקים לא פועלים". לדברי וייסמן הייעוץ שניתן בבנקים לקוי בשל חוסר שיתוף פעולה מצד חלק מהיצרנים שפוגעים בכללי הניוד החופשי של החסכונות הפנסיונים.
"האוצר מציב דרישות שהמשמעות שלהם היא עלות משמעותית עבורנו". לדבריו, אפילו באוצר אומרים במפורש שהם מודעים לכך שיהיה לזה השפעה על דמי הניהול.
"כל אחד מהתקנות והחוקים זה עוד ועוד הוצאות. אין אפשרות בלי דמי ניהול. בכל העולם משלמים דמי ניהול של בין 1.2% ועד 2%. שם יהיו דמי הניהול, לא יעזור כלום".