"המצב הוא ביזיון, אין כאן יעוץ פנסיוני"
שלוש שנים מאז החלו הבנקים לקבל רישיונות לייעוץ פנסיוני וחזון האוצר לייעוץ זמין אובייקטיבי ומקצועי לכל, עדיין רחוק מלהתגשם. מה הסיבה? תלוי כמובן את מי שואלים, בינתיים המרוויחים הגדולים הם מנהלי ההסדרים הפנסיוניים
האישור שניתן לבנקים הגדולים לאומי ופועלים להיכנס לתחום הייעוץ, באפריל 2009 היה צעד של יאוש מצד האוצר, מתוך ניסיון להניע את הייעוץ בבנקים. זאת לאחר שהבנקים הקטנים והבינוניים שקיבלו "פור" של יותר משנה, לא סיפקו את הסחורה.
"החזיקו את הגדולים ונתנו לקטנים"
עד אז, האוצר היה מעוניין לעצור את הבנקים הגדולים ששכרו מערכות שפכו הרבה כסף ונראה היה שהם נכונים להשתלט על השוק באגרסיביות. לא ניתן להתעלם גם מהלחץ הגדול שהפעילו הבנקים הקטנים והבינוניים ובמיוחד מזרחי ודיסקונט, בטענה שכניסה חופשית של כל הבנקים לתחום הייעוץ, תגרום להשתלטות הגדולים על השוק.
באוצר החליטו פשוט ל"החזיק קצת את הגדולים" ולתת לקטנים להיכנס, זאת בהסתמך על כך שהבנקים הקטנים אף הציגו בכל פורום אפשרי את יכולתם לעשות זאת, תוך התחייבות למספרים אופטימיים במיוחד של לקוחות. אבל בפועל, לא קרה הרבה.
"המצב הוא ביזיון, אין כאן יעוץ פנסיוני. הבנקים הקטנים והבינוניים לא עמדו במשימה" אומר גורם המקורב לאוצר. "הקטן מבין הבנקים התחייב לעשות יותר מפי שניים ממה שעשו כל הבנקים ב- 2008 ".
החלטת האוצר, בעקבות כך הייתה פשוט להסיר את ההתערבות ולשחרר את הרסן מהבנקים הגדולים. ואולם לדברי מומחים המעורים בתחום, גם כניסת הבנקים הגדולים לא צפויה לחזק, לפחות בטווח הקצר, את נושא הייעוץ הפנסיוני בבנקים.
המרוויחים הגדולים - מנהלי ההסדרים
"יש לי בשורה מאוד טובה שתשמח אתכם מאוד. נכון לעכשיו אין לכם שום סיבה לדאגה" את המשפט המרגיע הזה אמר מנכ"ל בנק המזרחי , אלי יונס לפני שלושה חודשים בכנס לשכת סוכני הביטוח, כשמאות סוכנים ממתינים בדריכות לשמוע מה יש למתחרה הגדול שלהם להגיד. "יש לכם אבא בירושלים (המפקח על שוק ההון, א.ר) והוא שומר עליכם. כולם נחושים לשמור על טובתם של מנהלי הכסף הפנסיוני ועל טובתם של סוכני התיווך, רק שלא יהיה ייעוץ אובייקטיבי בבנקים" הוסיף יונס.
האמת , סוכני הביטוח לא נדשו לשמוע את זה ממר יונס, הם מרגישים את זה בשטח ממש. וכשבצד של הבנקים המצב עגום אצל המתחרים דווקא שמח. ואמנם, המרוויחים הגדולים הם לאו דווקא סוכני הביטוח, אלא מנהלי ההסדרים הפנסיוניים - אותם גופי ניהול פנסיוני העובדים ישירות מול המעסיקים עם מערכות משומנות היטב.
בהתחשב במצב הייעוץ בבנקים ,לא רק שלמנהלי ההסדרים כמעט אין תחרות, אפילו היצרנים בעלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה שטוענים על גידול בהוצאות והצורך בהגדלת דמי הניהול ללקוחות והקטנת העמלות למתווכים, לא מעיזים להוריד בעמלות המשולמות למנהלי ההסדרים ובכל נמנעים מלגלגל לפחות חלק מהעלויות גם עליהם.
"המצב בשנים האחרונות הוא שדווקא המשווקים צוברים כוח ולא להיפך. נתח השוק שלהם גדל, העובדה שהתחרות גודלת ויש הרבה יצרנים היא כוח בשבילם. בנוסף, חלקם נמצאים בבעלות של חברות הביטוח עצמן, לכן אני לא רואה כל פגיעה בהם", אומר בכיר באחד מבתי ההשקעות הגדולים.
"זו מלחמה ארוכה עם כמה מערכות, את המערכה הראשונה הבנקים הפסידו ומנהלי ההסדרים ניצחו. וסוכני הביטוח? הם פשוט יודעים להסתגל למצב" אומר מנכ"ל של אחת מקופות הגמל.
שלל סיבות לכישלון הייעוץ
אז מהי בדיוק הבעיה של הבנקים? למה הייעוץ לא מתרומם? תלוי את מי שואלים כמובן: הבנקים , היצרנים – בעלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה, הסוכנים או משרד האוצר, לכל צד יש את ההסבר שלו.
לדברי מנכ"ל אחת מקופות הגמל הגדולות: "אנחנו לא רואים כרגע את ההשפעה האמיתית של הייעוץ כי הבנקים עוד לא פונים לשכירים באופן מסיבי". מה שאפשרי למנהלי ההסדרים לא ניתן לבנקים. חלה עליהם מגבלה לפנות למעסיקים. שכיר יכול, על פי שיקול דעתו, לגשת לסניף הבנק לקבל יעוץ, אך היועץ בבנק לא רשאי לפנות ישירות למקום העבודה. "בנק חייב ליצור קשר עם המעסיק, זה הבעיה העיקרית ועוד לא מבינים את היקף הבעיה".
מנכ"ל קופת גמל אחרת טוען כי שורש הבעיה הוא בכך שהבנקים היום פחות מייעצים להעביר קופות הם יותר מייעצים להשאיר קופות ובכך הם מאבדים את זכות הקיום שלהם כיועצים אובייקטיבים.
"כשיועץ ניסה בנובמבר האחרון להעביר קופה של עמית והקופה במקום לעבור תוך 20 יום , גם אחרי 3 חודשים לא עברה , כי הטפסים שכבו בבנק או הטפסים עברו לחברה שלא הסכימה להעביר, אז היועץ מתייאש. במקרה כזה, במקום לייעץ לעבור קופה הוא אומר ללקוח 'יש לך קופה מצוינת' , או אם בכלל הוא ממליץ לו לעבור, זה לקופה אחרת בתוך הגוף הפנסיוני עצמו, כך שיידרש מינימום בירוקרטיה.
"היועץ חוטא לתפקידו, לזכות הקיום שלו. אם הוא לא ייעץ ללקוח את מה שנכון עבורו, כל השוק הזה יחזור להיות שוק אדיש. ולא שוק יעיל ותחרותי. מה שחשוב לבנק זה רק שהלקוח יחתום לו שהוא קיבל יעוץ כדי שתשולם לו העמלה. גם המפקח לא טיפל בתלונות כמו שצריך על בעיות בהעברה".
אין מערכת מיחשוב וסליקה אחידה
בבנקים הבינוניים (דיסקונט ומזרחי) רואים את שורש הרע בהיעדר מערכת סליקה וממשק מרכזית של כלל היצרנים בעזרתה ניתן יהיה לייעל את כל התחום ולהעלות את רמת הייעוץ ללקוח. יש לציין כי בחלק מהבנקים עדיין קיים טיפול ידני ולא ממוחשב בתחום זה.
באוצר גם לא מקבלים את הטענות על הבעייתיות בכך שאין לבנק גישה ישירה למעסיק:
"הבנקים טוענים ששכיר שיקבל יעוץ ילך למעביד והמעביד כבר ישלח אליו את מנהל ההסדרים שישאיר אותו בתוכנית שהוא נמצא בה, ולכן אין תוקף לייעוץ" מסביר גורם המקורב לאוצר, "זה לא נכון, הבנקים מנסים לצייר את זה צרכני, אבל הסיפור הוא לא הלקוח המסכן .
הלקוח ילך לבנק, הבנק ייתן ייעוץ. הוא יבוא למעביד והמעביד יגיד לו 'אמרו לך בבנק ללכת לקופה פלונית , הסוכן שלי גם יכול לתת לך אותה', הוא יחתים אותו והבנק יפסיד את העמלה.
הצרכנים דווקא יקבלו ייעוץ יותר טוב, ייתכן שבסוף ישארו עם הסוכן של המעביד אבל הם יקבלו ייעוץ. הבעיה היא של הבנקים וזה מודל עסקי לא טוב, שיכול גם להיות בעיה של הציבור כי אם הם יראו שהם לא מרוויחים כסף הם יעדיפו שלא לייעץ".
"בנקים גילו גם שלא כדאי להיות מזוהים עם חיסכון פנסיוני בזמן משבר – למה לחטוף את הצעקות מהלקוח? נפנה אותו ישירות לקופת הגמל שישאל אותם. כשהבנקים יהיו בייעוץ הפנסיוני כמו שצריך, יהיה להם הרבה יותר קשה להגיד את זה".
הגברת המודעות בציבור
באוצר מאמינים שניתן להציל את המצב על ידי הגברת המודעות והפרסום בקרב הציבור. זו גם הסיבה שאיפשרו לשני הבנקים הגדולים להיכנס לתחום הייעוץ לשכירים. "אני מניח שאם פועלים ולאומי בתמונה אתה תראה יותר מוטבציה, יותר כסף בהסברה ודברים יזוזו קצת אחרת" אומר אותו גורם.
לאחרונה אף עלה קמפיין של משרד האוצר להגברת המודעות , אחרי עיכובים רבים, אך נראה שגם באוצר כלל לא משוכנעים שזה מה שיניע את גלגלי הייעוץ.
אז האם צפוי שינוי, האם נזכה בקרוב לייעוץ מקצועי ואובייקטיבי בכלל הבנקים? בדבר אחד נראה שכמעט כולם מסכימים - הפתרון הוא הזמן, "השינויים יתרחשו אך ייקח להם קצת זמן".
לפנייה לכתב/ת 
