אמריקה של אובמה: הנשיא שחור, הגזענות עוד פה

ברק אובמה עשה היסטוריה כשנבחר לנשיא ארה"ב בנובמבר אשתקד והתקווה שגילם בדמותו עבור רבים רק התעצמה עד כניסתו לבית הלבן בינואר. תומכיו של הנשיא הדמוקרטי תלו בו תקוות שיחולל שינוי אמיתי - שיפתור את המשבר הכלכלי, שיוציא את הצבא מעיראק ושיקדם שלום במזרח התיכון. הקומיקאי סטיבן קולבר אף הכריז על "מות הגזענות" אחרי הבחירות. הצהרתו אמנם נועדה להצחיק, אך התגובות הנלהבות גם העידו על רצון עמוק שהיחסים הבין-גזעיים ישתפרו בן-לילה.

אולם בשבעת החודשים האחרונים צצו שלל פרשות ששימשו כתזכורת לכך שהגזענות חיה ונושמת במעצמת-העל הגדולה בעולם. מועמדותה של השופטת ההיספאנית סוניה סוטומאיור לבית המשפט העליון הוציאה את השד הגזעי מהבקבוק עקב התבטאותה כי אשה היספאנית כנראה תגיע למסקנות טובות יותר מגבר לבן. הימין האשים את המועמדת של אובמה, שגם תמכה בעבר באפליה מתקנת, בהטיה גזעית. איש הציבור הרפובליקני המוביל, ראש לימבו, טען כי מדובר בביטוי ל"גזענות הפוכה".

אובמה טעה כשהתערב בפרשת המרצה?

הפיצוץ הגדול שהעלה את הנושא הטעון אל פני השטח אירע לפני כשבועיים בעיר קיימברידג'. פרופ' הנרי גייטס, מרצה בעל שם עולמי באוניברסיטת הרווארד, ננעל מחוץ לביתו וניסה לפרוץ לתוכו ביחד עם נהג שהסיע אותו מנמל התעופה. המראה של שני שחורים פורצים לבית גרם לשכנתו להזעיק עזרה, והשוטר הלבן שהגיע למקום מיהר לעצור אותו. כשאובמה נשאל על כך במסיבת עיתונאים הוא התייצב לצד המרצה וקבע שהשוטר פעל ב"טיפשות". הוא אמנם מיהר להתנצל על ההתבטאות, אך זה היה כבר מאוחר מדי. לכן, הוא הזמין את המרצה ואת השוטר לשתות עימו בירה בבית הלבן בתקווה לשים קץ לנושא.

מעצרו של הפרופסור גייטס מחוץ לביתו (צילום ארכיון: AP)

התנהלותו של אובמה על רקע הפרשה הובילה לביקורת חריפה מימין, אך לא רק שם. סקר שערך מכון "פיו" העלה כי המקרה הביא לירידה בתמיכה בנשיא, בעיקר בקרב לבנים מהמעמד הנמוך והבינוני. 40 אחוז מהאמריקנים אמרו כי אובמה שגה כשהתערב בנושא, ואילו 29 אחוזים סברו כי הוא צדק.

"בימים האחרונים על רקע הדיון הציבורי בסוגיה, אני לא יודע אם מישהו מכם שם לב, אבל אף אחד לא הקדיש מחשבה לרפורמה במערכת הבריאות", אמר אובמה במסיבת עיתונאים. הנשיא מקדיש כיום את מלוא הכובד של כהונתו לקידום הרפורמה, והמתיחות הגזעית הורידה את הנושא מסדר היום. היתה זו רק עדות נוספת לכך שארה"ב טרם איחתה את פצעי המתח הגזעי, ששורשיו במאתיים שנות עבדות של שחורים.

איפה תעודת הלידה שלך, אובמה?

אולם ישנה תופעה אחרת שעלולה להעיד יותר מכל על המתיחות הגזעית בארה"ב: תנועת "Birther" אשר דורשת מאובמה לנפק את תעודת הלידה שלו ולהציג אותה לראווה. החוקה האמריקנית קובעת כי רק אדם שנולד בשטחי המדינה יכול להיבחר לתפקיד, אולם חברי התנועה בטוחים שהנשיא נולד בקניה. העובדה שתעודת הלידת המקורית אבדה בנבכי הביורוקרטיה המקומית בהוואי, מקום הולדתו של אובמה, משמשת רבים בימין בתור כלי לניגוח המנהיג הדמוקרטי.

השימועים שנערכו לסוטומאיור ההיספאנית עוררו עניין מיוחד (צילום: AFP)

מה שהחל כדרישה עיקשת מצד מיעוט קולני עוד לפני הבחירות, הפך בחודשים האחרונים לתנועה של ממש המקיפה חתך רחב באוכלוסייה האמריקנית. לו דובס, מנחה תוכנית פופולרית ברשת CNN, טען כי הפרשה מעלה "שאלות חשובות" וכי אובמה צריך להזים את השמועות ולהציג את התעודה. חבר הקונגרס הרפובליקני ביל פוזי אף הגיש הצעת חוק לבית הנבחרים שתחייב כל מועמד לנשיאות להציג תעודת לידה מקורית.

נשיא רשת החדשות הליברלית MSNBC אמר כי הקמפיין התקשורתי בכל הקשור לתעודת הלידה נובע מגזענות סמויה. "בוא נקרא לילד בשמו", אמר, "זו גזענות". דובר הבית הלבן, רוברט גיבס, שהגיב על כך בשבוע שעבר, רמז אף הוא כי המניע מאחורי התנועה אינו נובע מדחף כן ואמיתי לציית לעקרונות החוקה. "גם אם היה לי די-אן-איי, זה לא היה משכנע את אלה שמאמינים שהוא לא נולד כאן", אמר הדובר.

"הים הגזעני הרגוע יכול להפוך לצונמי"

פרשן עיתון "הטלגרף" הבריטי, דיוויד הנאן, שאל במאמרו האחרון: "מה היה קורה לוּ אובמה נולד בבריטניה?" וזו השאלה שמטרידה את מתנגדיהם של ה"Birthers" - האם הנושא היה זוכה לבמה ציבורית אם אובמה היה לבן? אם אביו היה מהגר מדנמרק ולא מקניה, האם עדיין היתה צומחת דרישה כה גדולה להצגת תעודת הלידה המקורית שלו?

פסגת הבירה של הנשיא, השוטר והפרופסור בבית הלבן (צילום: AP)

לא ניתן לקבוע בוודאות עד מתי ובאיזה היקף ימשיך נושא הגזענות להעיב על שלטונו של אובמה בשלוש וחצי השנים הבאות. גם השאלה האם פרשת גייטס נבעה מגזענות לעולם לא תזכה לתשובה חד-משמעית, ורק השוטר שעצר אותו יודע את האמת. אולם הדיון הציבורי בארה"ב מלמד כי האמריקנים הפיקו כמה לקחים ובעיקר התפכחו מהאופוריה של נובמבר.

הנשיא עצמו טען כי המעצר של פרופ' גייטס והסערה סביב הפרשה הם "רגע שאפשר ללמוד ממנו". לארי ווילמור, הפרשן לענייני שחורים בתוכנית הבידור "דיילי שואו עם ג'ון סטיוארט", השיב כי מוסר ההשכל היחיד שניתן לדלות מהתקרית הוא שכדאי שכל אדם לא ישכח את המפתחות לביתו. קולברט קינג, בעל טור ב"וושינגטון פוסט", הדגיש כי הנשיא הצליח למצוא פתרון פוליטי בעיקרו. אולם לדעתו, ארה"ב צריכה להבין שכ-150 שנה אחרי ביטול העבדות, "הים הגזעני הרגוע יכול להפוך לצונמי בעזרת משב רוח קטן".