מדינת הלכה זה כאן, ממזמן

זו היתה סערה קטנה בכוס תה (כשרה למהדרין), וכמה נעים היה להתפלש בה ליום אחד: מזה, מחיאות הכפיים של הרבנים שהקשיבו ליעקב נאמן ולחזונו על תחיית המשפט העברי במדינת ישראל, ומזה, הזעקות הצפויות לגמרי של חילונים מבוהלים ממדינת ההלכה העתידית שתקום כאן אם חזונו של נאמן יהפוך למציאות. וכרגיל בסערות האלה, שני הצדדים מפגינים עיוורון מתמיה למציאות חיינו בתיאוקרטיה המערבית היחידה בעולם.

משפט ההלכה, יהא טיבו אשר יהא, לא יחליף את שיטת המשפט הדמוקרטית של מדינת ישראל כל עוד רוב אזרחיה חילונים, ולכן דברי יעקב נאמן, גם בגרסתם המרוככת, הם דברי איוולת. מנגד, לחילונים הנזעקים נוח להתעלם מכך שנתחים הולכים וגדלים של חיינו הציבוריים נתונים לשליטת הלך-המחשבה החרדי.

קחו למשל את ח"כ ליצמן, סגן שר הבריאות של כולנו. התערבותו בניהול חייה ומותה של תינוקת אחת, בניגוד מוחלט לעמדתם של הרופאים, היא רק דוגמה מקרית של מה שהוא מתכנן לעשות בחסות מעמדו הרשמי הרם. עוד מעט, אם יצליח לתמרן נכון, תתבצע הפרדה בין נשים לגברים בבתי חולים פסיכיאטריים, ואחר כך אולי בכל בתי החולים. זה לא ייעשה בדרך הארוכה והמפרכת של שינוי חוקי מדינת ישראל כך שיתאימו לתפסית העולם של ליצמן וחבריו. אין צורך בשינויים כאלה: די בכוח פוליטי ובהסכמה שבשתיקה של חילונים כדי שהשינוי יתחולל כמעט מאליו ולגמרי בשקט.

גם ש"ס אינה זקוקה לרפורמה חוקית הלכתית כדי לנגוס עוד ועוד במאפייניה הדמוקרטיים של המדינה. שליטתה המוחלטת בשער הכניסה לישראל, באמצעות משרד הפנים, פירושה התעמרות מתמשכת בעשרות אלפי זוגות מעורבים שנישואיהם ומעמדם נבדקים בזכוכית מגדלת משפילה, יחס מבזה לעובדים זרים ומדיניות הגירה בדלנית של משטר פאשיסטי – ללא כל התערבות בחקיקה הממלכתית.

מה החרדים עשו

אם שתי אלה נדמות כדוגמאות קטנות ושוליות, הבה נתבונן בעיקר הדברים: בחסות הסדרים פוליטיים אד-הוק, מדינת ישראל איפשרה במשך כל שנות קיומה פגיעה מתודית בעקרון השוויון, לטובת הציבור הדתי, ובעיקר החרדי.

במשך עשורים רבים המדינה תקצבה מערכות חינוך חרדיות שמעולם לא הוכפפו לתנאים של מערכת החינוך הממלכתית לצורך התקצוב, ולפני שנה ההסדר הבלתי-חוקי הזה עוגן ב"חוק נהרי": חובותיו וזכויותיו של תלמיד ישראלי חילוני לא חלים עוד על כל המתחנכים בזרמים החרדיים למיניהם. אין לימודי ליבה, אין מחויבות של המדינה להכין את הלומדים לחיי המעשה או להשתלבות בשוק התעסוקה, אין מעורבות כלשהי של המדינה בתכנים הנלמדים מכוח תקציביה. גם כאן לא נדרשה תחיקה הלכתית, רק מחטף פוליטי קטן. גם כאן, כבר שנים הרבה שהמאבק אבוד מראש. שרת החינוך האחרונה שניסתה להטיל חובת לימודי ליבה על הזרם החרדי ולקיים את עקרון השוויון היתה שולמית אלוני. זה עלה לה במשרתה.

שנמשיך? אין מדינה מערבית ודמוקרטית שמפרנסת מכספי המסים של הציבור בכללותו אנשים בריאים בגופם שמסוגלים לעבוד ובמקום זה בוחרים ללמוד לימודי דת. להזכירכם, אין גם מדינה מערבית ודמוקרטית שבה נהוג הסדר כה לא שוויוני בשירות צבאי: במקומות אחרים בעולם, התנגדות לשירות מטעמי דת או מצפון גם היא אפשרית – ואז מוזמנים המתנגדים אחר כבוד לשירות אזרחי, מתוך הכרה בכך שאזרחות היא שקלול עדין של זכויות וחובות. רק אצלנו החובות הוסרו לגמרי כשמדובר בחרדים ובחרדיות, ומי שאינו משרת ואינו עובד יזכה עוד להטבות כלכליות מקופתה של המדינה. הפגיעה בעקרון השוויון כאן כפולה: ההסדר הזה פוגע ראשית בכלל האזרחים, ושנית – בנשים במגזר הדתי והחרדי, שלהן אין הסדר דומה.

בישראל של 2009 אין צורך בחקיקה מיוחדת כדי להנציח מצבים אבסורדיים של העדר שוויון בחיינו הציבוריים. עובדה, צה"ל לא יוכל לעקוב אחר מבקשות הפטור מטעמי דת ולבדוק אם אכן בנות התורה הללו מוסרות את נפשן על קידוש דתן או שמא, שנה-שנתיים אחרי הפטור, נמצא אותן משתכשכות בביקיני בבריכת-ריאליטי כזאת או אחרת. ועובדה, מערכת המשפט החילונית-לעת-עתה מעולם לא מיצתה את הדין עם פורעי חוק דתיים וחרדיים כפי שעשתה לחילונים או לערבים. ומערכת החינוך הממלכתית קורסת עם הריבוי הבלתי-טבעי במוסדות שאינם מכירים כלל בסמכותה, וצה"ל מזהיר מפני נתוני הגיוס העתידיים בגלל סבך ההסדרים לטובת החרדים – וכל זה נעשה בלי הצהרה אחת על החלפת מערכת המשפט או על עטרות שיוחזרו ליושנן.

ומה החילונים עשו

מנגד, קשה לי להצביע על מאבק חילוני אחד בשנים האחרונות להחזרת עקרון השוויון לחיינו שאכן הצליח. תחבורה ציבורית בשבת? ויתרנו מזמן. נישואים אזרחיים? לא

בפינה הזאת של הים התיכון. שירות לאומי לכל, כי גם בחורי ישיבה ואפילו נערות חסודות יכולים לטפל בחולים ובמוגבלים? ברור שזה לא יילך. מה נותר? זעקות שבר נגד השתלטות החרדים על ירושלים, בלי תוכנית פעולה מעשית ובלי סיכוי שתוכנית כזאת אכן תאגד סביבה מספר גדול די הצורך של חילונים כדי לחולל שינוי.

אבל כשיעקב נאמן שוטח את חזונו העתידי בפני רבנים, נוח מאד להזדעק, ליום אחד, שבסופו נקבל בהבנה ובהקלה את הסבריו – לא התכוונתי, רק רציתי להקל על העומס בבתי המשפט, שוב הוצאתי מהקשרי, תרגעו, הכל בסדר. ובאמת, הכל בסדר – חוץ ממה שעינינו כבר טחו מראות.