אופנה: מה התחדש בקטלוגים העונה?
כנראה שיש קסם בעלעול בקטלוג אופנה שמודפס היטב, אבל לא מעט חברות, כמו קסטרו, מוותרות על הדפוס ומעבירות אותו לרשת, כמו H&M הופכות אותו למגזין, או כמו מעצבים צעירים: לוידיאו קליפים. קטלוגים: אופנה מתחדשת או אופנה חולפת?
הימים הם ימי שלהי עונת צילומי הקטלוגים. בשבועות אלה מצטלמים או מודפסים קטלוגים של רשתות ובתי אופנה ישראלים, שרובם צולמו בארץ, בגלל המצב הכלכלי. כולם מנסים לנסח אמירה יצירתית ושיווקית.
קטלוגים הם כבר מזמן לא מזנון אכול כפי יכולתך, עמוס בכל דגמי הקולקציה עד אי יכולת לעכל, אלא מגש בו מסודרים בקפידה טאפס קטנים ומעודנים. קטלוגים משקפים אווירה ורוח של מותג. והם עולים כסף.
המחירים יכולים להשתנות מאוד. מאחורי כל קטלוג עומד מעצב אופנה, אולי יותר מאחד, מנהלי שיווק ומנכ"לים, בית דפוס ומשרד פרסום. משרד הפרסום עובד על ריטיינר שנתי. שכר צלם יהיה כ-5,000 דולר, סט יכול לעלות אלפיים דולר, ארט עוד אלף דולר, איפור-שיער 800 דולר, עוזר מאפר 150 דולר.
שכר דוגמנית הוא נתון מתעתע: סוכניה יפרסמו שהיא מרוויחה 50 אלף דולר, ובפועל היא עשויה להרוויח רבע מזה. ולאחרונה הסכומים ירדו מאוד, דוגמנית כמו בר רפאלי שחתמה לפני המשבר הכלכלי על חוזה ל-3 שנים עם פוקס, של 400 אלף דולר לשנה - הרוויחה.
האם קטלוג שווה את הכסף שמושקע בו, כלומר האם הוא מיתרגם למכירות? לא בטוח. אם בית אופנה משלם כסף רב כדי להפיצו כאינסרט שנשפך מהעיתון, לא כולם ישימו לב אליו. אם הדוגמנים אינם סלבס, הם לא יקבלו שערים או כתבות בערוצי הבידור ובית האופנה יצטרך להסתמך על כוח הקטלוג בלבד.
קטלוגים חינמיים מונחים גם בחנויות, אבל אם אני מגששת אחר הקטלוג שעל דלפק המכירה אחרי שכבר נכנסתי לחנות, מצבה של החנות רע מאוד, כי זה אומר ששום פריט לא חיבק לי את העין.
קטלוג יכול לאכזב גם כשהוא מוצלח. קטלוג שנראה מעולה, עם סטיילינג אדיר ופריטים שנבחרו בפינצטה, עלול ליצור ציפיות גבוהות שיתנפצו לפתחה של החנות המבולגנת, שרוב הבגדים בה לוקים בחיוורון. וכשרשת כמו גאפ משתמשת בנעלי מעצבים בקטלוגים שלה, לקוחות עלולים להגיע לחנות ולבקש את הנעליים "כמו בקטלוג", ויפנו אותם בנימוס לג'ימי צ'ו.
קסטרו נטשה את קטלוג הדפוס
קסטרו, שהשקיעה רבות ונצורות בקטלוגיה המודפסים - נוטשת אותם אחרי שנים. "המתכונת הקודמת של קטלוג חד עונתי אבדה את הרלוונטיות שלה", אומר גבי רוטר, מנכ"ל משותף.
"במיוחד בבית אופנה כמו שלנו, שכל הזמן משחרר עיצובים חדשים. אנחנו מרכזים את כל הקטלוג במסגרת אתר הבית שלנו. בנוסף לצילומי האופנה עם הדוגמנים, אנחנו מצלמים את כל הקולקציות החדשות שאנחנו מוציאים מדי שבוע כפקשוטים, ולקוחות קסטרו מקבלים אי-ניוז שבועי. עברנו מקטלוג חד עונתי אנכרוניסטי למשהו שמותאם לרוח התקופה".
גל גדות ויונתן ווגמן. מאחורי הקלעים של קטלוג קסטרו (צילום: רפי דלויה)
אם חברת האופנה מקדישה כ-3 מיליון דולר על תקציב פרסום, רובו הולך כיום לשלטי חוצות, לפרסום ולפרסום אונליין. חלק הקטלוג המודפס נגרע ממנו ב-2009, אחרי שנים של הדפסות.
"התחלנו לצלם קטלוגים אחרי סרט הפרסומת המפורסם עם יעל אבקסיס וליאור מילר", נזכר רוטר. "היום בשביל להראות מה שיש למותג להציע, מספיקות הפלטפורמות של אתר הבית והאי ניוז. זה לא נכון להדפיס קטלוג חד פעמי כשהקולקציות בחנויות משתנות באופן תדיר כל כך".
אתם חוסכים בכסף?
"למעשה לא. כי אנחנו כל הזמן מצלמים, ומחדשים ברמת הצילומים עצמם, אז העלויות גבוהות מבעבר. אבל הפלוס פה הוא רלוונטיות - שלא יהיה בחנויות קטלוג עם פריטים שעוד לא הגיעו או אזלו".
גל גדות לקסטרו (צילום: רפי דלויה)
צילומי האופנה של קסטרו הצטלמו החודש, והם יועלו לאתר החברה, לשלטי חוצות ולשלטים ומסכי הוידיאו בחנויות רק בשבוע השני של פברואר. בעוד שבחברות אחרות נוטים לצלם קטלוג במשך יומיים שלושה, בקסטרו צילמו כשבוע ימים, אולי מפני שהצילומים של העונה הזאת נעשו עם מצלמת הולגה, מצלמת פילם סינית. זו יוזמה מסוכנת עבור קטלוג בכיר שכזה, שכן בניגוד לצילום הדיגיטלי כשמצלמים בהולגה, מצלמת פילם, אי אפשר לעמוד מאחורי צג המחשב, לתקן או לאשר את התמונות.
גם הצילומים שהיא מנפקת אינה מושלמים: שוליהם כהים והמרכז שלהם בהיר, זליגת האור בהם משונה והם קצת מעוותים. הם דורשים רצון טוב מטעמו של הצלם שכן ההולגה לא תמיד רואה עמו עין בעין. הצילום בה מכריח את כולם לתכנן היטב כל פריים ולדאוג לקומפוזיציה מוקפדת.
"רצינו שהצילום יהיה מלא רגש", מסביר רוטר את הכוונות שמאחורי היצירתיות. "במהלך שבוע הצילומים, כל יום היו רצים לפתח את התמונות, כדי שנוכל לראות אם הצילומים יצאו בסדר.
"הצילומים באו לבטא את עולם ההשראות של מעצבי קסטרו לקיץ הקרוב. והם משמשים במה ראויה לקולקציה עצמה. הכל צולם בת"א כמובן, כי זה הבסיס האורבני האופנתי של המותג וחלק בלתי נפרד מעולם החוויות של המעצבים שלנו".
פקשוט של קסטרו (צילום: רן גולני)
לעיקר לכידת תשומת הלב אחראים הפרזנטורים. דוגמנים מציגים היטב את הבגד, אבל אנשים יבהו יותר בניקול קידמן. בקסטרו, שלה 16 מעצבי אופנה, ועברה בשנים האחרונות מהפך עיצובי מהמוצלחים שנראו כאן, עשו בחירה מדויקת כשלקחו את גל גדות כשרק החלה לזרוח. כיום יש להם פרזנטורית שהיא גם דוגמנית חזקה וגם כוכבת בנסיקה.
"את עיקר הפריצה שלה גל גדות עשתה אחרי שלקחנו אותה", מסביר רוטר. "כך גם עם יונתן ווגמן. יעל אבקסיס פרצה אחרי קסטרו והודות לו וסדני בר היתה מוכרת עוד קודם, למרות שאחר כך היא זוהתה עם קסטרו.
"אנחנו תמיד מחפשים דמויות שיבואו מערכי המותג. לאורך השנים בחרנו בדמויות מאוד ישראליות - נשים שהן יפיפיות מצד אחד ומייצגות גם סוג מסוים של ישראליות יפה - אנרגיות חיוביות, ללא התנשאות".
H&M: מגזין אופנה, 4 פעמים בשנה
מותג שאינו זקוק לפרזנטורים, אבל משתמש בכמה צורות של קטלוג הוא H&M. ברשת מקפידים להציג את כל המלבושים באתר האינטרנט של הרשת, ואפשר גם להזמין בדואר קטלוג שמציג את דגמי הקולקציה.
אבל מכשיר מכירתי חזק משני אלה הוא מגזין אופנה שהרשת מוציאה 4 פעמים בשנה, ומופץ בעולם ב-13 שפות וב-2 מיליון עותקים. הוא מציג מתי מעט מהקולקציות אבל אין כמוהו בלפתות לקוחות ולהעצים את המותג.
המגזין כולל עוגנים חזקים מאלה שבקטלוג: כתבות והפקות אפנה שמדברות על הטרנדים הבאים. ובין ראיון עם ליידי גאגא לתמונות של דוגמניות כסשה פיבוברובה ולילי דונלדסון, הוא גם טומן הפקות אופנה עם דוגמנים שלובשים פריטים מהקולקציה של הרשת ופריטים אחרים. גם ב-COS משתמשים במגזין כתחליף לקטלוג, ובאמריקן אפרל מניחים מגזין על דלפקי הסניפים, ומנחים לקטלוג לנוח באתר שלהם, כאסופת קבצי PDF.
TWENTYFOURSVEN לא מאמינים בכוכבות
בטוונטי פור סבן הישראלית ראו כי טוב. זו עונה רביעית שברשת לצעירות מוציאים מגזין במקום קטלוג. לצילומי האופנה של עונת הקיץ שכרו 7 דוגמניות ודוגמן, כולם אלמונים, שיככבו ב-4 כתבות שיציגו 3 מיני קולקציות. כל הצילומים נערכים בתל אביב - ברחוב או בסטודיו.
"אנחנו מקפידים שלא להכניס תכנים מטעם למגזין", אומר רון קאהן, מעצב, "אלא לדבר על אותם הנושאים שהקולקציה מדברת עליהם. אם יש טרנד חדש באיפור שאנחנו מזהים ומאמינים בו, הוא ייכנס למגזין אם יש נעל מדוברת בדיזיין חדש של נייקי, נכניס אותה, לא משנה שזו לא נעל שלנו. במגזין הנוכחי שעוסק באיסוף של פריטי וינטג' ומסע אקלקטי בין תרבויות, יהיו כתבות על שווקי הפשפשים הכי מגניבים בעולם, חנויות הספרים הכי מגניבות לקנות בהן. השאיפה שלנו היא שהדיבור על טוונטי יהיה על לייף סטייל.
"אנחנו מתחילים את העבודה מהקולקציה, ואחר כך בונים את כל השפה הפרסומית - המגזין והחנויות מדברים באותה שפה. השימוש העיקרי במגזין הוא לבשר על טרנדים אוניברסליים כמו פרחים, או טרנדים שלנו כמו טיובים, ותפקידו לתקשר את הלוּקים ללקוחה - ממנו היא יכולה לקבל רעיונות לשילובים".
מה נכנס לקטלוג?
"רק 5% מהקולקציה. דברים שיהיו ייצוגיים לכל הקבוצות - בעיקר העדכניים ביותר עבורינו. לאו דווקא המוכרים ביותר. כיוון שזה מגזין ולא קטלוג, אנחנו מגישים טעימות".
למה אין כוכבות?
"אנחנו מאמינים שהדבר שהרשת מדברת עליו הכי חזק זה אופנה אז אנחנו לא חשים צורך להיתמך בטאלנטית שינכסו לו את הערכים שלה".
על הסט נמצאים גם רוני בן עמי, אשת האביזרים של הרשת הידועה באביזריה, שדואגת שאם יש נעליים בשישה צבעים, לצילומים יכנסו דווקא הנעליים הצהובות ולא החומות או השחורות, וגם ראובן כהן, סטייליסט האיש ששילובי הבגדים הם פרי מוחו.
"הקטלוג של H&M אולי לא מאוד מעניין אבל הוא חומר קריאה מעולה בשירותים, וכך גם זה של אורבן אאוטפיטרס", טוען כהן "הם פשוט יותר כיפיים מקטלוגים".
למה צריכים אותך? למה שמעצבי האופנה לא יעשו את זה?
"סטייליסט מגיע לשלב הקולקציה המוכנה והוא צריך לחבר את כל הפרמטרים יחד לאמירה שתשרת את המוצר בכל מניפולציה אפשרית. ברגע שאתה מבין את ה-DNA של המותג אתה יודע באיזו דרך לצעוד. לא כל מי שעושה בגדים יודע לחבר אותם לכדי סט. המומחיות שלי כסטייליסט היא צילומי אופנה, והמומחיות האמיתית של סטייליסט היא יצירת אימג'ים, אני בא מציור, התפיסה שלי ויזואלית ואני יודע איך להפוך כל דבר לאימג'".
פוקס: ההפקה המורכבת ביותר עד כה
כהן גם עושה סטיילינג לרשת שונה בתכלית - פוקס, שמוציאה העונה את הקטלוג הכי קטלוגי מבין כל הקטלוגים שידוברו כאן, למרות שגם הוא עבר שינויים. בפוקס, מסתבר, יכולים ללמד את כולם דבר או שניים על דחיסה.
הקונספט מאחורי הקטלוג הנוכחי הוא וודסטוק. ברשת האופנה, שבעבר צילמה בלוקיישנים מאוד אקזוטיים בעולם, ערכו מספר סיורים בגבולות הארץ והחליטו על אגמון החולה בצפון, "שיש לו את הלוק אנד פיל שאנחנו מחפשים לפרסומת ולקטלוג - אותן צילמנו במשולב".
כן, בפוקס הלכו על כל הקופה: 3 ימי צילום בלוקיישן בצפון לקטלוג אחד שמשלב בגדי נשים, גברים, ילדים, נשים בהריון, ותינוקות, וכן צילומי פרסומת לטלוויזיה.
"זו ההפקה המורכבת ביותר שעשינו עד היום", אומרת עינת פורטוגלי, סמנ"כלית השיווק. "וידיאו יחד עם סטילס ביחד. הסטילס מיועד לקטלוג עבה ומורחב של כמאה עמודים, אחרי שבעבר היינו מצלמים שלושה קטלוגים בנפרד. התימה נבחרה על-ידי משרד הפרסום, גם בגלל 40 שנה לוודסטוק, אבל גם כי היא אפשרה לנו להציג את כל הבגדים".
יום הצילומים היה אופרציה לוגיסטית מורכבת. 150 ניצבים היו על הסט, ורובם נאלצו לקום בשלוש בבוקר, לא כולל 15-10 ילדים ו-15 תינוקות, שכל אחד מהם הגיע לסט בשעה היעודה לו, בניגוד למבוגרים שישנו בלוקיישן. חברת הפקה שנשכרה במיוחד הסיעה אותם לשם, ודאגה לקייטרינג. מפעיל תינוקות נשכר כדי שלא יבהלו מהמצלמה. קליק מצלמה ראשון - ב-5:30 בבוקר. וכן, בר רפאלי ישנה באותו מלון ואכלה עם כולם.
הניצבים אינם דוגמנים ורואים את זה. "אבל ברור שהם לא מכוערים", אומרת עינת. "נבחרו כאלה שמאוד מעבירים את התקופה - לרוב הבנים יש שיער ארוך".
יש לכם פרזנטורים מאוד מוכרים. הם לא נעלמים בים האנשים?
"אי אפשר לפספס מי בפוקוס ומי בפרונט. גם אם יש שם בחורה בהריון היא הכי מדליקה בעולם. הקטלוג גם לא פרובוקטיבי, כי אתה לא יכול לשים תינוקות ולהיות פרובוקטיבי".
פורמט הקטלוג מתהווה בימים אלה. בחירת התמונות נעשית במשרד הפרסום, שגם מביא 3-2 הצעות לפורמט. "המעצבת בוחרת אלו תמונות יהיו, נניח, בשחור לבן, ואיזו תמונה, נניח, צריכה לעבור מעמוד 2 לעמוד 42", עינת מסבירה. "הכיתובים בקטלוג יהיו מעטים: לאב ופיס למשל".
בפוקס בוחרים דווקא פריטים שמוכרים, בניגוד לרשתות אחרות שישימו לצידם גם פריטים שפחות מוכרים, כדי לקדם אותם ולקדם אמירה אופנתית.
"בקטלוג יופיעו דגמים שהמעצבים חושבים שיתפסו טוב, אומרת עינת. "אלה פריטי מאסט שהמעצבים מאמינים בהם ולכן הוציאו אותם בליין צבעים ונערכו איתם במלאים גדולים. המטרה היא להעביר את המגוון והסטייל. אם אני רוצה ג'ינס, אני יודע שאמצא אותו בפוקס. לכן כל הקטגוריות מצטלמות. ליתר ביטחון, אתה מביא לצילומים הרבה יותר ממה שאתה הולך לצלם כי תמיד יש שינויים".
בגולף מהמרים על מעיין גולדמן
גם קטלוג "שמרני", כמו זה של רשת גולף, התעדכן העונה, וגדל פלח השפעתה של הסטייליסטית מעיין גולדמן, האישה שמאחורי הבגדים של טרי פויזן. "היא מביאה משהו אחר", אומרת חגית נאור, מעצבת אחראית ומנהלת מסחרית, "וזה בעצם ניסיון לבדל את עצמנו. בחרנו צוות מאוד מדוקדק שהוא פחות שחוק ויותר רענן, שחווה את ההליך הארוך של יצירת ולידת הקטלוג".
גם כאן הקונספט, שהתגבש במשך שבועות בישיבות עם משרד הפרסום, הוא אורבני עתידני תל אביבי, ולא יאכטה כבעונה הקודמת, בגלל המצב הכלכלי. צילומי החוץ, בגן שפיגל ליד מלון הילטון, ובגג העירייה - מתחילים בחמש בבוקר. יומיים צילומי חוץ וחצי יום צילומים בסטודיו. "אין כזה דבר שלא מספיקים", אומרת חגית נאור מעצבת אחראית ומנהלת מסחרית. "לכל אחד יש מספיק ניסיון לדעת איך לצקת את התכנים ליום עבודה".
סך הכל צולמו 24 מערכות וכ-70 פריטים כשכל האביזרים הם מהרשת, כולל כמה שנעשו בעבודת יד עבור הקטלוג. עדיין לא יודעים איך יראה הקטלוג. "הוא עדיין בשלב הסקיצה". היא אומרת. "חושבים על קטלוג מנייר נטול עץ, אבל הוא מאוד יקר יחסית".
שיבושים לא היו, למעט פציעה קדומה של הדוגמן יותם ראובני ופקחים של העירייה שבאו לרחרח. לפני 8 שנים, בגולף היו נוסעים עם כל הקולקציה ללוקיישן ספונטני, ומצלמים מערכות לבוש גמישות שהיו מחליפים ברגע האחרון כדי להתאימן טוב יותר לרקעים.
"עבדנו אז מאוד ספונטני, אבל דברים השתנו", היא אומרת. "בעבר צילמו תצוגות וחבורות ו'המדריך ללובש'. יש התעייפות מזה וקטלוגים חזרו להיות אווירתיים. הכל מתוכנן: הצלם, אייל נבו בחר את הלוקיישנים ובדק רקעים ומבנים, והגיע ללוקיישנים כמה פעמים ביום לבדוק את צבע השמיים. יש כמובן אחוז של גמישות אבל אנו בהחלט יודעים מה נרצה למודעה לחגים, מה לקטלוגים ומה לשילוט בתוך החנות".
האין דינו של הקטלוג לגווע ולקום לתחיה באינטרנט?
"כולנו עם לפטופים, אבל כשאת מדפדפת - זה חודר אלייך. עבור אנשים שיוצרים אין כמו קטלוגים. הריגוש הוא יותר גדול".
מעיין גולדמן משנה זוויות בגולף
בזליגה של גולף מבגדי בייסיק מאוד מסחריים בלי הרבה פאשן וטרנדיות, לבגדים עם יותר אמירה, ניכרת טביעת האצבע של הסטייליסטית מעיין גולדמן. עבור מי שעובדת עם מעצבות כמו דורין פרנקפורט, מדובר בחתיכת שינוי.
"השינוי חל בדגמים עצמם ובשילובי הדגמים", היא מסבירה. "אני נקראיתי לדגל כדי להכניס מישהו יותר רענן, שלא משחזר קטלוגים קבועים שבא ומסתכל על זה מחדש".
תחילתו של שיתוף הפעולה, בקטלוג החורף, היתה משעשעת. בגולף כיוונו לדבר אחד, ובאה גולדמן עם קריאת כיוון חדשה והתגובה היתה "זה הדבר הכי מכוער שראינו", אבל אחר כך, לפי עדותה, הם התעלפו מאיך שזה נראה בקטלוג. כל זה יצר שינוי שפה. "בקטלוג הזה הם כבר חיפשו את זה", היא אומרת.
הכל מתחיל במחסן. "כיוון שזו רשת גדולה יש לה מחסן עצום עם מתלים וכמויות ענקיות של בגדים. אני אוספת את הבגדים שאני הכי אוהבת והכי הייתי רוצה ללבוש ועושה את השילובים בתלייה על מתלה.
"אחר כך מגיעים האילוצים: 'את זה הלקוחות שלנו אוהבות. וזה חייבים לצלם כי הוא חדש'. הבחירה מתחדדת במדידה על הדוגמנים במשרד עם מצלמה של המשרד. דברים שנראים סתמיים על הקולב, נראים מעולה על הדוגמנית תהילה ריץ', ולהיפך. בגולף תפרו במיוחד קשתות עם פרחים לקטלוג. אלתורים הם לא דבר נדיר בקטלוגים: לפעמים, אם כי לא בקטלוג הזה, רואים שחסרה נניח שמלה באורך כזה ומהבד הזה, אז מייצרים אחת במיוחד עבור הקטלוג".
למה צריך סטייליסט בשביל זה?
"המעצבים מחלקים את הקולקציה לפי קבוצות וצבעים וכך הם נתקעים בתוך העולם שלהם. מי שבא מבחוץ מקפיץ את כל המערכות. בשביל הטוטאל לוּק צריך סטייליסט. הם יחברו נעלי עקב שחורות לשמלת ערב, ואני אביא משקפי שמש.
"כשמוציאים דברים מהקונספט שלהם - זה הדבר שעושה להם הכי טוב. אנשים שלא היו חושבים ללבוש גולף יחשבו אחרת כי הבגדים מוצגים מוצג אחרת. סטייליסט הוא זה שיודע שמגפיים צרים הם עכשיו באופנה - ולכן יש לבקש מגפיים במידה אחת קטנה יותר, או אם עכשיו אופנתי לכפתר עד למעלה, או פתוח. והפרט הקטן הזה יכול להפוך קטלוג לרלוונטי או למיושן".
לא עבר זמנו של הקטלוג המודפס?
"לא. הוא פונה לקהל הרחב ולאנשי האופנה. יש יוקרה מאוד גדולה לקטלוג, כמו מגזין שמודפס היטב".
אלו קטלוגים מוצלחים בעינייך?
"הקטלוג של רינה צין. היא ייצרה מראה נוגע ללב, מרגש, דבר שנראה בלתי אפשרי לשאוף אליו והיא הצליחה וגם הקליפים של אפרת גוש לאמה".
ואכן, בשנה האחרונה שני מעצבים הציגו כאן וידיאו קליפ כקטלוג. למשל, שבעה קליפים לשיר אחד של אפרת גוש, כל אחד מהם עם מערכת לבוש אחרת של אמה. התוצאה לא דחוסה וטובה לכל הצדדים.
גם מעצב האופנה טום סלמה חבר לזמרת, לאיה כורם והשניים הכינו יחד וידאו-קליפ, שכמו הקולקציה, צולם ברחובות ברלין עם איה כורם, דוגמנית ובנו של סלמה לבושים בבגדי הקולקציה. עם הקטלוג חולק סינגל של איה כורם. בגלל הלוקיישן החו"לי זה עלה יותר, אבל גם המודעות למעצב עלתה.
פראו בלאו סומכים על לב לבייב
אווירה היא בהחלט המלה לקטלוג של פראו בלאו של פיליפ והלנה בלאונשטיין, שפועלים מ-2005. את קטלוג הקיץ הם לא שחררו עדיין, אבל קטלוג החורף שלהם היה אוונגרדי במיוחד: פניה של הדוגמנית אלינה ליפשיץ כוסו במסכה חלקה ודי מפחידה וכל האווירה שלו פלסטית מאוד. הדגש הוא על הבגדים, למרות שאי אפשר להתיק את העיניים מהפרצוף הלא פרצופי של הדוגמנית.
"קטלוגים בשבילנו הם תקשורת מאוד חשובה עם הלקוחות שלנו", אומר פיליפ, מעצב גרפי במקצועו. "המטרה היא לא להראות רק טוטאל לוקים אלא מקורות השראה. הבעיה היחידה בהם היא שהם עולים כסף, אז מקצים סכום לקטלוג, וכל עונה בוחרים במה להשקיע יותר. בקיץ השקענו למשל בצלמת מרוסיה שמצלמת עבור פלייבוי".
הקטלוג שלהם עולה ללקוחה 25 שקלים, עוד דרך להחזיר מעט מההשקעה. כיוון שאנשים אוספים כל דבר, למה לא קטלוגים, ואם כבר קטלוגים אז בטח אלה של פראו בלאו. "יש לנו מועדון אספנים", אומר פיליפ. "ואפילו קטלוגים של עונות קודמות עדיין נמכרים בחנויות, אם נותרו מהם עותקים".
כמה קטלוגים מדפיסים?
"זה משתנה משתנה לשנה לשנה תלוי בעלויות. בין 3,000 ל-6,000 עותקים, כשרשתות גדולות מדפיסות 250 אלף עותקים. אנחנו מעדיפים קטלוג על גלויה כי אין תצוגות אופנה בארץ. וזו הדרך היחידה שלנו להציג את תמצית העבודה שלנו. אני מקווה שמתישהו יהיה פה שבוע אופנה אמיתי, אולי לב לבייב יממן אחד כזה".
לפנייה לכתב/ת 
