ביטול עמלות הבנקים: כשלון ידוע מראש
אפילו אם הצעת החוק החדשה לביטול עמלות הבסיס בחשבונות העו"ש תצליח להכנס לספר החוקים, זה יהיה כרוך בפשרה נוספת שתעלה לנו ביוקר, כמו זו שחווינו בכנסת הקודמת
הכישלון הזה היה ידוע מראש, לפחות לכל מי שמבין בבנקים ובעבודה פרלמנטרית נכונה. הניסיון החדש לבטל בחקיקה פרטית חפוזה את עמלות הבסיס של הבנקים בחשבונות העו"ש של משקי הבית, היה כמו להיכנס עם הראש בקיר. הבעיה כאן היא לא כוחניות הבנקים כמו חובבנות הח"כים. מלחמה מנצחים בתחבולות.
המחוקק הטרי דני דנון, ח"כ חדש בליכוד, לא למד מניסיונם של ותיקים ממנו בסיעה. ההחלטה פה אחד של ועדת השרים לחקיקה השבוע, נגד הצעת החוק שלו לביטול העמלות, לא הפתיעה. שרי הליכוד אמנם נמנעו, אבל רק למען שלום בית. אם דנון יעלה את החוק בכנסת לקריאה טרומית, כפי שהוא מתכנן, ספק אם הקואליציה תיתן יד לעקוף את התנגדות הממשלה.
אפילו אם יצליח לגייס רוב בסיבוב הראשוני, הוא לא יגיע לספר החוקים. לפחות לא עם החוק הגורף הזה. אולי רק בפשרה נוספת שתעלה ביוקר למשקי הבית, כמו זו שעברה בכנסת הקודמת ביוזמת עמיתיו, היום השרים משה כחלון וגלעד ארדן. הם חשבו שיוזמתם תקדם רפורמה בעמלות. אבל מאז לא רק אני משלם עליהן כפליים.
כחלון הקים לעניין העמלות ועדת חקירה פרלמנטרית, אך לא עשה חדשות מלבד כותרות לעצמו. כל המידע והלקחים שנאספו בוועדה כבר היו בתיקי ועדות הכספים והכלכלה אשר דשו בנושא בשנים קודמות. ארדן קיים במקביל מגעים עם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר על רפורמה מוסכמת שתגובש עם הפיקוח על הבנקים. במבחן התוצאה היא פסחה על משקי הבית.
כבר היינו בסרט הזה
המרקחת שיצאה מאגף הפיקוח אמנם צמצמה לשליש את מספר העמלות ויצרה שקיפות המאפשרת להשוות בין תעריפי הבנקים. בפועל לא היה בה תמריץ למהפכה תחרותית בדפוסי ההתנהגות של לקוחות הבנקים. העמלות לגדולים המשיכו להיות גמישות ופתוחות למיקוח והעמלות הנוקשות לקטנים המשיכו לסבסד את הגדולים.
תעריפי העמלות הוזלו רק בממוצע הסטטיסטי של המפקח על הבנקים. עם הנתון הזה ודומיו הצליח המפקח לשכנע את ועדת השרים לחקיקה להכשיל את החוק של דנון. השר שלום שמחון מהעבודה הצביע נגד אבל משיקולים אחרים. הוא רמז עליהם בעצתו למפקח להשאיר לעצמו פתח מילוט לפשרות אם הלחצים מהכנסת יימשכו ויתעצמו.
שמחון כבר היה בסרט הזה. הוא דיבר מהניסיון. איש מלבדו לא הצליח כמוהו לכופף את הבנקים במערכה הזאת. באחד משיאיה, לפני כ-5 שנים, הוא עמד בראש ועדת הכלכלה ואילץ את המפקח לתמוך בהצעתו להנהיג "סל עמלות" מוזל למשקי הבית. שמחון רק איים אז ברעיון לרסן את העמלות בחקיקה, ולא רתם את העגלה לפני הסוסים.
הגעגועים לסל המוזל עולים היום אחרי שנמחק בתרגילים הפוליטיים של כחלון וארדן. יש אפילו דיבורים על שיבה לסל שתהיה הרפורמה האמיתית. נראה שהשר שמחון היה מודע להם כשיעץ למפקח על הבנקים לחשוב על פשרה עם המחוקקים. בינתיים מתקשה המפקח להודות בטעותו עם הרפורמה שרקחו עוזריו.
חקיקה שתביא לביטול עמלות הבסיס למשקי הבית תתרום הון פוליטי ליוקרת המחוקקים בפריימריס הבאים. משקי הבית עלולים להפסיד ממנה כל עוד רובם מנהלים את חשבונות העו"ש שלהם באוברדרפט כרוני. הבנקים יכולים לפצות את עצמם על הפסדי העמלות בהגדלת הריבית על משיכות היתר. לא רבים ירגישו בהבדל.
הדבקות הפסולה של השכיר הקטן ברמת חיים שמעבר ליכולתו כרוכה בהתעלמות מהמחיר הגבוה של משיכת היתר. התנודות באוברדרפט מקשות לחשב את עלות המשיכה על מי שבכלל טרח לבחון את פרטי חשבונו גם בזכוכית מגדלת. אל תצפו לאזהרה ממנהל הסניף כל עוד החגיגה שלכם, ובעיקר של הבנק, לא חרגה ממסגרת הקצאת האשראי.
הניגוח החזיתי של הבנקים בסוגיית ביטול עמלות הבסיס יאלץ אותם להתבצר בעמדתם. שני הצדדים מסתבכים במאבק על יוקרתם. טובת הצרכן נופלת כרגיל בין הכיסאות. לכן מוטב לשכוח מהביטול. את ריסון הבנקים ניתן להשיג באיגוף החזית הקשוחה, לכיוון הבטן הרכה שלהם.
שווה לחזור ולקרוא את מפת הזירה מלפני 5 שנים. המאבק על ריסון הבנקים בוועדת הכלכלה, בראשות שמחון ואחריו של אמנון כהן (ש"ס), צבר תאוצה עם הגילוי שהם מייקרים את העמלות בהתמדה, כולם בעקבות אחד, כאילו נדברו מראש. היעד של טובת הצרכן חייב אז למצוא דרך לבלימת ההשתוללות הזאת.
שמחון איים בחקיקה שתרסן אותם, אבל "סל העמלות" היה מרשם ביניים להגנת יציבות עמלות הבסיס למשקי הבית. הטיפול לעקירת הרעה החולה מהשורש איננו בסמכות בנק ישראל אלא בידי הממונה על ההגבלים העסקיים. אבל חוק ההגבלים כובל את ידי הממונה בהליך משפטי מרוכז וממושך שמונע התערבות מיידית ודרמטית לענישת הבנקים.
הממונה דאז עו"ד דרור שטרום, הציע לוועדה לתקן את המעוות בהצעת חוק פרטית, שתאפשר לו התערבות תכליתית ללא צורך בהוכחה משפטית של תיאום עמדות. די במראית עין סבירה של תיאום במבחן התוצאה. אבל תיקון החוק בפרוצדורה הממשלתית גם הוא ארוך, מסורבל ומייגע. חקיקה פרטית בנסיבות אלה היא קפיצת דרך משמעותית.
הוועדה הרימה את הכפפה. היו"ר אמנון כהן שהחליף את שמחון חתם על הצעת החוק הפרטית והספיק להעביר אותה בקריאה ראשונה לפני הבחירות לכנסת הקודמת. החוק לא התייחס רק לבנקים אלא לכל ענף במשק שנשלט בידי "קבוצת ריכוז" של קומץ תאגידים.
החוק המוצע איים בקנסות כבדים ומרתיעים על מחירים מתואמים לכאורה, גם על חברות בענפים דומים. אבל רק הבנקים חשו בסכנה המיידית ונרתמו לסכל את החקיקה. התהליך אכן הוקפא אחרי הבחירות ב-2006 כשוועדת הכלכלה עברה לשליטת כחלון וארדן, הם העדיפו לטחון את המים של תעריפי העמלות, וכל השאר היסטוריה.
חדי הזיכרון שבין הגולשים לערוץ זה יבחינו כי אין זו התזכורת הראשונה לנשק "יום הדין" האולטימטיבי שנשכח ונזנח לא בהיסח הדעת של הנפשות הפועלות. נוסיף ונזכיר כי רשות ההגבלים קנסה לפני שנה את הבנקים ב-300 מיליון שקל על התנהלותם בסוגיית העמלות לפני 5 שנים. הרשות גם פתחה במקביל בהליך החקיקה של הצעת שטרום.
אלא שהתיקון הממשלתי של חוק ההגבלים נתקע בצנרת. גם את המחדל הזה הזכרנו בהקשר לחששות שעלו בכנסת מהיווצרות מונופול של קבוצת ריכוז במשק הגז הטבעי. בינתיים אמנון כהן התחכם ומחזר את הצעת החוק הפרטית שלו כדי להמריץ את הממשלה לשחרר ולקדם את החוק שלה. בשבוע הבא הוא עומד להעלות אותה לקריאה טרומית.
תשאלו ובצדק אם הח"כים מהליכוד, שנרתמו לחקיקה האנכרוניסטית לביטול העמלות, לא קראו או שמעו על הפתרון החלופי היעיל יותר? שמעו לבטח. מדוע לא שינו כיוון והצטרפו לחזק ולזרז את החקיקה הפרטית של כהן?
אני מהמר, בהכרת טבעם של ח"כים טריים ורעבים לפרסום, שחוק ההגבלים פחות סקסי בעיניהם מהחוק לביטול העמלות, גם אם הוא מוביל לשומקום. הסיפוק המיידי, מכותרות הערב ומחר, חשוב יותר. העיקר שיהיה להם מה לספר לחבר'ה בפריימריס, ולעזאזל טובת הצרכן.
נראה את חברות הביטוח מתחכמות
בשורה למבוטחים שמסובכים או יסתבכו בתביעה משפטית נגד חברת ביטוח לפיצויים על נזק שנוי במחלוקת שנגרם לכם. אם אין מחלוקת על חלק מהתביעה והחברה מעכבת את תשלום הפיצויים לפחות על החלק הזה – היכונו לקבל את הכסף בהקדם.
תיקון בחוק חוזי הביטוח שהתקבל השבוע בכנסת בקריאה שניה ושלישית, מחייב את בית המשפנט להטיל על החברה תשלומי ריבית והצמדה יומית על הסכום המעוכב. עד כה השופט היה רשאי לנקוט בסנקציה הזאת. מהשבוע זו חובתו שאיננה תלויה בשיקול דעתו. נראה את חברות הביטוח מתחכמות אתו. ותודה לאמנון כהן הנ"ל שחשב עליכם ביוזמתו לתיקון החוק.
לפנייה לכתב/ת 
