"לשכר הבכירים יש יסוד כלכלי הגיוני"

"הצעת החוק הנידונה היום בממשלה להגבלת שכר המנהלים, לא תממש את מטרתה" כך אמר היום (א') ל-ynet פרופסור בני לאוטרבך, ראש בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן, בתגובה להחלטה .

קראו כתבות נוספות בנושא הדיון על גובה שכר הבכירים:

• גפני חושש: בעלי ההון ימנעו את הגבלת השכר
• משמעות החוק: שכרו של אלי יונס יירד ב-85%
• חלק מבכירי המשק דווקא תומכים בהגבלת השכר
• מסתמן: רה"מ יטרפד ההצבעה בהגבלת השכר
• מצוינות ניהולית או נהנתנות ראוותנית?

   

  
  

לדבריו: "המנהלים הבכירים הם אנשים מאוד מתוחכמים, שימצאו דרכים אחרות לפצות עצמם. זהו חוק שיביא לסיפוק מידי של הח"כים והציבור, אבל אני לא מאמין שהוא אכן יביא תועלת כלשהי בטווח הבינוני והארוך".

לאוטרבך הוסיף כי הוא "מסכים עם הקביעה ששכר המנכ"לים הוא לא הכי סביר", אך ציין כי יש בו יסוד כלכלי הגיוני.

"כשבוחנים את ביצועי המנהלים הישראליים - להבדיל מאלה שבחו"ל - רואים שיש קשר מסוים בין השכר לביצועים" אמר. "אפשר להגיד שזה קשר משני ושהשכר מבוסס בעיקרו על כמה המנכ"ל הצליח לחלוב לעצמו או אפילו לגנוב לעצמו, אך זו רק חלק מהתמונה. בכל מקרה, אני לא חושב שזאת הדרך להגביל את השכר".

באילו דרכים אתה חושש שהמנהלים יעקפו את החוק?

"הם ימצאו דרכים להתחמק. הם יכולים להכריזם על שכרם כבונוסים ואופציות. בארה"ב נחקק כבר בשנות ה-90 חוק שהגביל שכר של מנהלים והם פשוט המירו את השכר באופציות. החוק הישראלי הוא יותר מתוחכם, מצוין בו בפירוש שזה כולל בונוסים אופציות מצנחי זהב וכל צורת תגמול אחרת, כולל תשלום על שנות עבר. אולם גם אם השימוש באופציות יאפשר להם לא לחמוק מיישום החוק - זה בדיוק מה שיעשו".

לאוטרבך מדגים: "נניח שאתה מנהל ואתה מקבל אופציה שכיום איננה שווה כמעט כלום, אבל אתה יודע שבעתיד, אם ערך המניה יעלה והרווחים יהיו גדולים, המניה תגדל. חוק כזה ייתן לך תמריץ לפתוח לעצמך אופציה כזאת, במחשבה שבעתיד, או שתמצא דרך לרשום את רווחי האופציות כהכנסה שבכל זאת אינה שכר, או שתעלה את שכר העובדים הזוטרים ותגיד לעצמך שזו בעיה של הבעלים".

"הבעיה היא שתמרוץ מתוחכם ובמיוחד כזה שתלוי באופציות, מגדיל סיכונים בחברות. הוא גורם למנהלים נטייה להסתכן כדי לעשות את המכה אם ההימור יצליח. זה בדיוק מה שהוביל למשבר הכלכלי הגדול בעולם. אני חושש גם מתרגיל שבו המנהלים יעבירו רווחים לחברות פרטיות בבעלותם. כך הם שוב יתחמקו מרישום הרווח כשכר וגם ייצרו מצב מסוכן ולא בריא של זליגת כספים מחברות ציבוריות ופרטיות.

"ההרגשה שלי שגם אם הכוונה היא טובה, הדרך להתמודד עם תאוות בצע היא לא בדרך מתלהמת שכזו. צריך לשחק עם המנהלים משחק מתוחכם. צריך שרשות ניירות הערך תושיב את מיטב מוחותיה שיחשבו איך לטפל בבעיה. אולי להקים וועדה מיוחדת שתפעל לשם כך.

"מפריע לי גם שקידמו חוק כזה בזמן שחוקים הרבה יותר חשובים לטיפול בנושאים אלו, כמו תיקון 10 לחוק החברות, תקועים בכנסת (תיקון בחוק החברות כולל תוכנית מורכבת להקטנת כוחם של המנהלים ובלעי השליטה בחברות באמצעות שינויים מבנים ובלא קשר לשכר המנהלים ת.ג).

אני לא ממש נגד החוק. יכול להיות שאפשר ליישם אותו כצעד משלים לאכיפה, אבל היא צריכה להיות מתוחכמת וכדאי להנמיך את הצפיות ולא לחשוב שבזה יבוא הקץ לחגיגות השכר. את תאוות הבצע אי אפשר לנצח והניסיון מראה שלא צריך לנסות".