בקשה לייצוגית: בירושלים גובים יותר על מים

האם בירושלים גובים ביתר על איחור בתשלום חשבון המים? כך נטען בבקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית, שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בירושלים נגד חברת הגיחון, תאגיד המים של ירושלים. המבקש לתבוע טוען בבקשתו כי החברה, המספקת שירותי מים וביוב לתושבי ירושלים, "גובה מתושבי העיר סכומי עתק בכל חודש - במרמה".

התובע טוען כי החברה גובה ממנו, ולכאורה מכלל תושבי העיר, תשלומי מע"מ שלא כדין על איחור בתשלום חשבון המים, וכך גובה מע"מ ביתר וכתוצאה מכל אלה מחשבת מע"מ בסכום הגבוה מהמותר בחוק.

• אושר בוועדה: סיוע כספי למגישי תביעה ייצוגית
  

בבקשה שהגיש בא כוחו, עו"ד יעקב אביעד ממשרד אביעד סרן ושות', טוען התובע, בין היתר, כי הגיחון מחייבת לכאורה צרכנים ששילמו את החשבון באיחור במע"מ בגין היטל צריכת מים עודפת למרות שזה פטור ממע"מ. כך, החברה מוסיפה את החוב כשהוא כולל מע"מ לחיוב החדש, ואז מוסיפה שוב מע"מ על הסך הכולל, באופן שעל החוב הקודם מוטל מע"מ כפול, וכן מוסיפה לתוצאה הכללית את היטל הצריכה העודפת פעם נוספת.

התובע הגיש לבית המשפט חשבוניות לתקופה שבין יולי לספטמבר 2009, שלכאורה מעידות על חיוב המע"מ ביתר. לטענת באי כוחו לא מדובר ב"תרגיל" נקודתי וחד פעמי, משום שמבדיקת חשבונות קודמים מ-2008 עולה כי גם שם נעשה שימוש באותה שיטה.

הסעד: השבת הסכומים שנגבו שלא כדין

בנוסף, טוען המבקש כי החברה נוהגת לחייב את צרכניה המאחרים בתשלום ללא כל התראה או קריטריונים ברורים, בתוספת של 24 שקל + מע"מ בגין אכיפה ללא כל פירוט בחשבונית. זאת למרות שעל פי חוק, החברה חייבת לחכות 15 יום לאחר מועד הפירעון ולאחר מכן, למסור לחייב דרישת תשלום בכתב ואאם הוא לא מגיב, לדרוש שוב, תוך פירוט הסנקציה שתינקט נגדו.

המבקש מעוניין לכלול בקבוצה המיוצגת כל אדם ותאגיד שנגבו מהם הוצאות אכיפה, או שנגבה ממנו תשלום עודף של היטל צריכת מים או של מע"מ, וכל מי שחויב במע"מ בגין חוב קודם, בשנתיים האחרונות. זו הבקשה השנייה המוגשת בחצי האחרונה נגד חברת הגיחון, להכיר בתביעה נגדה כייצוגית. לפני חצי שנה הוגשה נגד הגיחון בקשה לתביעה ייצוגית בגין גביית מע"מ יתר בניגוד לחוק, בשיעור העולה על שיעור המע"מ הקבוע בחוק.  

המבקש דורש כי החברה תשיב לו ולחברי הקבוצה שהוא מבקש לייצג בתביעתו את הסכום בו חויבו לשלם שלא כדין לכאורה, על הוצאות אכיפה, או גביית מע"מ בגין היטל צריכת מים עודפת, או חיובי מע"מ כפולים ומכופלים. ביהמ"ש יכריע אם אכן מדובר בשיטה או שמא מדובר בטעות ואם על חברת הגיחון להשיב את אשר גבתה. אבל גם אם אכן היתה כאן לכאורה עבירה על חוק הגנת הצרכן ועשיית עושר שאינו במשפט, בדרך כלל, תביעות ייצוגיות שאושרו מסתיימות בהסכם פשרה בין התובע הייצוגי לחברה הנתבעת שלא תמיד מיטיב עם הצרכנים.

מחברת הגיחון נמסר בתגובה: "הגיחון ערך בדיקה מקיפה של הטענות המפורטות בתביעה כמו-גם את חשבונות המים שצורפו לכתב התביעה והוא מבקש להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים: אין בחשבונות שצורפו לתביעה על-ידי התובע חיוב כפול בהיטל בצורת, ואין בחשבונות שצורפו לתביעה חיוב במע"מ בגין מרכיב היטל הבצורת.

"הגיחון אינו מחייב את צרכניו בחיוב כפול בהיטל בצורת והגיחון אינו מוסיף חיוב במע"מ בגין מרכיב היטל הבצורת. לעניין החיוב בהוצאות אכיפה, החיוב נעשה מכוח סמכות עפ"י דין, על-בסיס קריטריון ברור שוויוני ואחיד ולאחר ביצוע פעולות אכיפה בנוגע לאותם צרכנים שאינם משלמים את חובם במועד הקבוע לתשלום. הוצאות האכיפה נגבות בשיעור סביר ונמוך באופן יחסי לרשויות אחרות".