צירוף ישראל ל-OECD: העוני יגבר או ימוגר?
מנתוני ארגון המדינות המפותחות עולה כי ישראל משתרכת אחרי החברות בו מבחינת שיעור העוני, ונמצאת בתחתית הדירוג במדד השוויון. כלכלנים מדגישים שצירוף ישראל אינו מבטיח צמצום פערים, ומביעים חשש משאננות שתחמיר את המצב. ד"ר ספורטא: "הכלכלה פורחת, אבל מה אנשים יאכלו? חול?"
- הצירוף ל-OECD: לצד הברכות, יש גם מתנגדים
- נתניהו: היעד - להיות בין 15 המדינות הראשונות
- ישראל מדינה מפותחת: מה יוצא לנו מזה?
- שטייניץ: המלצות הארגון לא מחייבות
בדו"ח שערך הארגון שהוגש לקבינט החברתי-כלכלי בינואר האחרון, נקבע כי "ישראל היא חברה מפולגת". השורה האחרונה בדו"ח קובעת כי אם ישראל תצטרף לארגון היא תהיה "המדינה האי-שוויונית והענייה ביותר" בארגון, לפי המדד החברתי.
בין היתר עולה מהדו"ח, כי יותר מ-50% מתושבי המדינה מייצרים הכנסה חודשית שאינה מגיעה ל-4,000 שקל, וכחמישית מהאוכלוסיה (19.9%) נמצאים גם מתחת לקו העוני של הארגון, כאשר בישראל נמדד שיעור עוני כמעט כפול מהממוצע של חברות הארגון העומד על 10.9% (ראו גרף מספר 1). נתון זה מציב את ישראל במקום האחרון מבין כל יתר חברות ארגון ה-OECD, מתחת למדינות כמו מקסיקו וטורקיה.
בנוסף, ישראל מצטיינת במדד אי השוויון בחלוקת ההכנסות (מדד ג'יני). מנתוני ה-OECD מתברר, כי בקטגוריה זו ישראל מדורגת במקום החמישי מהסוף (רמה של 0.38), בדומה לארצות הברית ופורטוגל, נכון לשנת 2005 (גרפים מספר 2 ו-3). חשוב לציין, כי על פי נתוני ה-CIA, בשנת 2008 עלה מדד השיוויון בישראל לרמה של יותר מ-0.39.
מדד הג'יני נקרא על שם הסטטיסטיקאי האיטלקי קוראדו ג'יני, שפרסם אותו לראשונה במאמר ב-1912. כאשר המדד קרוב יותר ל-0 הוא מעיד על אי שוויון נמוך יותר, או התפלגות שוויונית יותר של ההכנסות בקרב האוכלוסייה.
החשש: הפרדה בין כלכלה לחברה
ד"ר יצחק ספורטא מהפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב, מפרט, כי למרות שהארגון מתח ביקורת על שלל נושאים חברתיים בישראל, הוא לא התנה את הקבלה של ישראל בכך שתיישם את ההמלצות ולמעשה, לא הציב לה התניות בנושאים חברתיים.
ספורטא לא מתרשם במיוחד מההצטרפות של ישראל וסבור כי הדבר אינו מהווה הישג כזה גדול. "קיבלו אותנו - אז מה? אז טוענים שהדבר יביא עוד השקעות, אבל בנושאים שמעניינים אותי לא השתנה כלום - האם ישקיעו יותר בחינוך, בבריאות, או בתוכניות חזרה לעבודה כמו שצריך? לא נראה לי".
גרף מספר 1
ישראל במקום האחרון במדד העוני בין מדינות ה-OECD
החשש העיקרי של ספרטא הוא מההפרדה הטוטאלית בין המצב הכלכלי לחברתי. "לפי הפרסומים שלהם, ישראל במצב גרוע ביחס לכל המדינות האחרות בארגון, ולא נראה שמשהו מהבחינה הזו ישתנה", הוא אומר, "זה מבסס את הניתוק בין הדיון על הכלכלה לחברה - הכלכלה פורחת, אבל מה אנשים יאכלו? חול?".
בין היתר הוא מזכיר, כי במועדון היוקרתי חברות גם מדינות דוגמת מקסיקו ותורכיה, שלהן שיעורי עוני כבדים. "צריך להבין שיש שונות גדולה בין המדינות החברות ב-OECD, וישראל תיכנס בשונות בקצה הגרוע מבחינת המצב החברתי. זה אישור שלא צריכים אותו. עכשיו הפוליטיקאים ימנפו אותו ויגידו 'הצטרפנו למדינות המפותחות', אבל בהרבה תחומים אנחנו עדיין נתפסים כמדינה שלא שייכת לאומות הנורמליות".
גרף מספר 2
מקום חמישי מהסוף במדד השוויון לפי דו"ח ה-OECD
לדברי ספורטא מבחינה חברתית, של יצירת שוויון הזדמנויות וחיים בכבוד, ההצטרפות לא תועיל באופן ישיר. עם זאת הוא אינו שולל כי ההצטרפות עשויה להדגיש את הפערים הקיימים בישראל לעומת חברות אחרות בארגון, ומכאן לעורר את הציבור והתקשורת הישראלית לפעול לשינוי.
לטענתו, ייתכן שתהיה להצטרפות ישראל השפעה עקיפה, אך זה עניין של הערכות. "בשביל שינויים כה מהותיים צריכים שינוי פנימי. כוח חיצוני לא יכול לכפות אותם. אולי אפשר היה לעשות זאת לו ה-OECD היה מציב תנאים לפני הכניסה של ישראל לארגון, אבל עכשיו זה נגמר".
סכנה למדיניות הרווחה?
פרופ' אריה ארנון, ראש התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון-ליר ומרצה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון, מסביר אף הוא, כי חרף הביקורת שהשמיע ה-OECD על המדיניות הכלכלית-חברתית בישראל, הדבר לא היווה מכשול לקבלת ישראל לשורותיו. הוא מדגיש, כי ההצטרפות מהווה רק נקודת ציון בדרך, אך יש עוד הרבה דברים לתקן.
גרף מספר 3
מדד הג'יני במספרים: 0.38 לישראל ב-2005. ב-2008 זה כבר קפץ
"רצוי שלא להשתכר מהסם של ההצטרפות למועדון המצטיינים של העולם. הם אמרו שיש דברים שזקוקים לתיקון ואני מקווה שישראל לא תגיד עכשיו 'או-קי, קיבלו אותנו, אז לא צריך לעשות דבר'. הקבלה מבטאת הלך רוח של מדינות בעולם, אך לא משחררת אותנו מהביקורת ואינה הרשאה להתעלם. הטפיחה העצמית על השכם, במיוחד במשרד האוצר - לא צריכה להסתיר את הביקורות ב-OECD על המדיניות הישראלית".
ארנון מסביר כי המדיניות הכלכלית הנוכחית בישראל עשויה להביא לכך, שהחלק של ההוצאה הציבורית-אזרחית בתוצר יפחת בצורה משמעותית. הוא מוסיף כי מלבד העובדה שהמדיניות של ישראל להפחית מסים ולהקטין את הסקטור ציבורי מסכנת את מדינת הרווחה, והיא עשויה לפגוע גם בצמיחה הכלכלית.
"צמיחה נשענת על סקטור ציבורי שעושה דברים חיוביים. מערכות טובות של חינוך ובריאות הן קריטיות לכלכלה, וגם מערכת רווחה חשובה. אנשים מבינים שהסקטור כבר הרזה מספיק, וזה מחייב את הפסקת הורדת המסים", הוא מסביר.
"החברות במועדון היא תעודת כבוד ולא תעודת ביטוח", מוסיף ארנון. "היא לא פוטרת אותנו מדיון על מה שלא בסדר בארץ ומדאגה למדיניות העתידית שלנו. צריך להישמר מפני סכנות המשבר, אך המשמעות של כך אינה להפוך את הסקטור הציבורי לקטן ביותר ב-OECD - ואנחנו הולכים ומתקרבים לשם".
השוואה בינלאומית
ד"ר מומי דאהן, מרצה לכלכלה בבית הספר למדיניות ציבורית של האוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור שההצטרפות תאפשר דווקא ליצור שינויים חיוביים במדיניות הרווחה בישראל, משום ההשוואה שניתן יהיה לערוך מול מדינות אחרות.
"ישראל תופיע בכל הטבלאות הבינלאומיות שמפרסם הארגון וסוף כל סוף נראה שרמת הסיוע הכספי שהאוכלוסיות החלשות מקבלות היא מהנמוכות בעולם, וששיעור העוני הוא הגבוה בעולם המפותח. הנתונים האלה יניעו תהליכים, שלטעמי יביאו לשיפור המצב".
לדברי דהאן, הדבר המשמעותי ביותר שיקרה כעת, הוא שהמצב היחסי הרעוע של העוני בישראל יהיה בולט יותר ממקודם. "אני מניח שזה יעורר לחצים פנימיים בתוך ישראל של קבוצות אוכלוסיה, שיפעלו לשינוי המדיניות. ניצני השינוי כבר קיימים ונובעים מכך, שיותר ויותר ישראלים עברו מזמן את הרף הנסבל של רמת העוני והפערים. ככל שיותר ישראלים ייתוודעו למיקום של ישראל - הדבר יביא לפעול לשינוי תמונת המצב החברתית".
דאהן מוסיף כי הארגון לא נועד ולא אמור לנהל את המדיניות של החברות בו. "בסופו של דבר מדובר במועדון יוקרתי, שמספק ניתוחים כלכליים וסטטיסטיקות, ולכן המשמעות הכלכלית של ההצטרפות היא מוגבלת, אם לא מוגבלת ביותר. אין להחלטות הארגון משמעות מחייבת מבחינת המדינות החברות בו ואין לו מקור כספי שבאמצעותו יכול לסייע למדינה זו או אחרת". כך למשל מדגים דאהן כי יוון, החברה בארגון, לא זוכה לסיוע מצידו, מאחר שלא זו מטרתו.
שפל, פערים והזנחה של החברה הישראלית
גם בקרב חברי הכנסת נשמעת ביקורת כלפי הצטרפותה של ישראל לארגון. ח"כ חיים אורון, יו"ר מרצ וחבר ועדת הכספים, מזהיר אף הוא מפני "טפיחה עצמית על השכם".
"אני חושב שמדובר בתהליך חיובי, אבל אני מאוד מקווה שקברניטי המשק ובעיקר שר האוצר, לא יקראו את הדוחות של הארגון באופן סלקטיבי כפי שהם קוראים אותם עכשיו, ושבצד הפרמטרים החיוביים יראו גם את המאפיינים הקשים של המשק ובעיקר של החברה הישראלית, שמחזיקה בשיאים של פערים חברתיים, של הישגים נמוכים בחינוך, של בעיות קשות במערכת הבריאות ועוד", הוא אומר.
"אני מאוד מקווה שהקבלה ל-OECD לא תהווה כלי להתבשמות עצמית, אלא שינוי אמיתי של ההתנהלות בנושאים החברתיים והכלכליים. ה-OECD מהווה סוג של מראה, אולם אנשים רבים בוחרים להתעלם מהרבה מרכיבים קשים שהוא שם עליהם דגש".
בשורה התחתונה סבור אורון, כי "הדבר יחייב אותנו לראות באיזה שפל, פערים והזנחה נמצאת החברה הישראלית ביחס למדינות אחרות בארגון, ובשידוד מערכות שבמרכזו הידוק הרגולציה, הפסקת חגיגות הביזה והשתתת המשק הישראלי על פריון, יוזמה, הגינות וכישורים, ופחות קשרים".
שר הרווחה, יצחק הרצוג, מסר: "לפני שיוצאים בתופים ובמחולות צריך לזכור, שה-OECD הציב בפנינו תמונת מראה שמחייבת אותנו להשקעה מאסיבית בחברה וברווחה. אנו כעת המדינה הענייה ביותר בארגון ויש לשים בראש סדר העדיפויות שלנו את צמצום הפערים בחברה לרבות בהקצאת משאבים משמעותיים לתחומי חברה ורווחה".
לפנייה לכתב/ת 
