העובדים מינו לעצמם מנכ"ל: "הצלנו את תדיראן"

לפני כחודש, תדיראן טלקום - נחשבה ל"סוס מת": יצרנית המרכזיות מפתח תקווה - אחד השרידים האחרונים של קונצרן תדיראן ההיסטורי - סובלת כבר שנים מהפסדים ונקלעה לחובות של 13 מיליון דולר.

המשבר בתדיראן השתלב במשבר של בעלת השליטה - אפריקה ישראל, שנקלעה לחובות ענק לבעלי האג"ח שלה וניסתה לממש נכסים, והחליטה למכור את תדיראן בכל מחיר - אבל לא מצאה לה קונה. עובדי החברה לא קיבלו את שכר חודש מאי, ואפריקה ביקשה מבית המשפט לפרק אותה.

הפיתרון למשבר הפתיע את הקהילה העסקית: עובדי החברה הודיעו כי הם ירכשו את השליטה, יחד עם יזם הייטק אלמוני בשם משה כהן. הסכם המכירה קבע כי 75% ממניות החברה יועברו לכהן ולעובדים, ואילו אבי שקד ימשיך להחזיק ב-25% הנותרות. אפריקה התחייבה לממן את החובות, ואילו כהן והעובדים התחייבו להשקיע בחברה כ-8 מיליון דולר - כשש מיליון של כהן וכשני מיליון של העובדים, שנלקחו מקרן שהוקמה עבורם בעבר למקרה שהחברה תיקלע למצוקה.

בעקבות ההסכם התמנה כהן למנכ"ל. אבל המרוויחים הגדולים מהסיפור הם 59 העובדים הוותיקים שהיו שותפים בקרן: לא רק שמקום עבודתם ניצל, אלא שכל אחד מהם קיבל 0.63% מהמניות. אם וכאשר החברה תחזור להרוויח ותחלק דיבידינד, הם ירוויחו מאות אלפי שקלים. 70 עובדים נוספים, שהצטרפו לחברה אחרי הקמת הקרן ולכן אינם שותפים, פוצו בנדיבות באופציות.

"עברנו חווייה קשה", אומר ל-ynet יו"ר הוועד, חיים בן שלוש, "היינו על הקרשים. חששנו שנלך הביתה. נעשה פה מהלך אדיר שהיה כנגד כל היגיון".

בן שלוש הוא האיש שעומד מאחורי העסקה. בן שלוש (60), שעובד כבר 37 שנה בתדיראן על גלגוליה ומשמש כיו"ר הוועד בתדיראן טלקום 12 שנה, הוא "האיש החזק" בחברה הזאת. הוא מעורב בפרטי הפרטים של בעיותיה הפיננסיות, מכיר את המוצר שלה לעומק ומודע למצבה בשווקים. למעשה, הוא נמצא "בעניינים" יותר מכל המנכ"לים שעבד אתם. והוא זה שמינה את המנכ"ל החדש, כהן - פשוטו כמשמעו.

"לקחתי את משה כי הוא מנהל טוב"

 "את החברה הזאת לא היה ניתן להציל בלעדינו", אומר בן שלוש, "כל הרוכשים הפוטנציאליים הבינו בשלב מסויים שזה כבד מדי בשבילם והתייאשו. בשלב מסויים, הם אמרו: חיים, אתה יודע מה, אם אתה ממילא מעורב במשא ומתן, אתה מכיר את החברה הזאת הכי טוב, למה שאתה לא תביא לה רוכש? ואז חשבתי על משה כהן. הוא עבד בהייטק בקנדה ועבד אתנו בעסקים שלו שם".

"לקחתי את משה כשותף בגלל שהוא מכיר את החברה ואת המוצרים שלה", מספר בן שלוש, "הוא חושב טכנולוגיה, הוא אדם רציני שעובד על פרוייקטים לטווח ארוך. הוא לא בדק כמה כסף אנחנו שווים עכשיו, אלא מה הפוטנציאל שלנו, איזה ידע יש לנו, ומצא חברה פנטסטית. הוא אמר, יש כאן אנשים מדהימים, יש כאן טכנולוגיה אדירה, לא זורקים אוצר כזה לזבל. היתרון הגדול של משה זה לא הכסף שהוא הביא אלא היכולת הניהולית שלו".  

"הבעיה העיקרית של החברה הזאת הייתה הניהול", מוסיף בן שלוש, "ב-10 השנים האחרונות עברנו שבעה מנכ"לים, שאף אחד מהם לא החזיק יותר משנתיים. אפריקה ישראל חושבת נדל"ן ולא טכנולוגיה, והיא הביאה מנכ"לים שחלק מהם באו לעשות אקזיט ונעלמו, ולאחרים היו כוונות טובות אבל הם לא הבינו את החומר. משה בא עם יכולות אחרות לגמרי. הוא יפתור את הבעיות". 

ואתה הבאת אותו. לפי דבריך, זה נשמע שבעל הבית האמיתי בחברה זה אתה, ושאתה מינית את כהן מאחר והוא מתאים לצרכים של החברה כמו שאתה מבין אותם.

"זה נכון שאנחנו, העובדים, הם אלה שבאמת רצו להציל את החברה וחשבו בצורה מקצועית. אבל אני לא מנהל. גם אחרי שלקחתי את המושכות ביד, לא הייתי מסתדר בלי כל הגורמים המקצועיים שעזרו לי, עורכי הדין ובעיקר גלילה הורנשטיין".

"עם כל הכבוד, אני לא יודע לנהל ולא הייתי יכול להיות מנכ"ל. אני דווקא לא מהגישה הזאת שאומרת, 'המנהל צריך לצמוח בחברה'. ניהול זה מקצוע וזה לא המקצוע שלי. הבעיה שאפריקה הביאו סנדלרים ולא מנהלים. משה הוא מנהל".

ואתם הבאתם אותו. אתם בעצם נכנסתם כאן לתפקיד הטייקון, בעל השליטה.

"אפשר לראות את זה כך".

תופעה: העובדים קונים את החברה

תדיראן טלקום אינה החברה הראשונה בשנים האחרונות שעוברת לבעלות חלקית או מלאה של עובדיה. בעולם יש כ-700 אלף קואופרטיבים עם קרוב ל-100 מיליון חברים. התנועה הקואופרטיבית העולמית נמצאה בדעיכה בשנות ה-80' וה-90', אבל בשנים האחרונות, עם ה"קאמבק" שעושה העבודה המאורגנת, גם הקואופרטיבים חוזרים לאופנה.  

ישראל הוקמה בעבר בידי אגודות שיתופיות, והקואופרטיב הגדול בעולם היה תנובה הישראלית. מרבית האגודות, כמו תנובה עצמה, הופרטו, אבל בשנים האחרונות הפכו כמה חברות מסחריות לקואופרטיבים בפועל. המקרה המפורסם ביותר של רכישת הצלה כזאת הוא מתפרת העצמאות במצפה רמון, שנקלעה לקשיים בשנת 2000, והועברה לבעלות העובדות, תופרות קשות יום שניצלו מאבטלה, וממשיכות להפעיל אותה עד היום, חרף קשיים גדולים ואיום מתמיד על קיומה.

מקרה נוסף, מפורסם פחות, הוא קואופרטיב האבטחה שומר ישראל, שהוקם כאשר לקבוצה של מאבטחים נמאס מחברות כוח האדם שניצלו אותם והעסיקו אותם ללא זכויות, והם החליטו לגשת למכרזי האבטחה בעצמם, ומאז הם מעסיקים את עצמם והרווח מתחלק ביניהם ולא בין הקבלנים.

אבל עובדי תדיראן טלקום הם לא תופרות ולא מאבטחים. המקרה שלהם דומה יותר למקרה של עובדי ארקיע שרכשו בשנת 2006 את השליטה בחברה יחד עם האחים נקש. עובדי ארקיע, כמו עובדי תדיראן, הם עובדים חזקים ומבוססים, שתמיד היו מאוגדים וידעו להגן על זכויותיהם. יתרה מכך: מי שמכיר את המציאות בחברות ה"הסתדרותיות" כמו תדיראן שואל את עצמו האם העובדים הם לא בעלי הבית האמיתיים בין כה וכה.

כשהוועד מנהל, מי ידאג לזכויות העובדים?

אתם פועלים בשוק צפוף ולא מצליחים להיות רווחיים. איך ניהול טוב יכול לפתור את זה?

"אנחנו צריכים לחזור לחשוב עסקית, ומשה מוביל אותנו לשם. הבעיה שלנו הייתה שהמוצר שלנו לא היה ייחודי, אבל המרכזיות שלנו כיום הן משהו אחר. יש לנו מרכזיית-על שניתנת לשליטה ממרכז אחד על כל המרכזים שלה, בחיבור אינטרנטי, כך שאם מרכזייה אחת נופלת, כל השאר מגבות אותה. זה מוצר שיכול על כל המתחרים שלנו".

בחברה שבה הוועד כל כך מעורב בניהול ומקורב למנכ"ל, מי ידאג לזכויות העובדים? 

"אנחנו. אל תבין לא נכון: אנחנו עדיין הסתדרותיים. לא התנתקנו מההסתדרות".

העובדה שחלק מהעובדים קיבלו פרומילים שלמים מהחברה ואחרים נשארו שכירים לא תיצור פערים גדולים מדי?

"דאגנו שלא יקרה דבר כזה, ולכן אנחנו מחלקים לכל העובדים אופציות. אני מאמין בשיתוף. זה שם המשחק. כשאתה בא עם נבחרת כוכבים, זה לפעמים מצליח ולפעמים לא. כשאתה עובד מדי יום בגישה של שיתוף, שלכולם יהיה - זה מצליח".

שאלה אישית: אתה עובד בחברה מאז שהיית בן 23. עבדת קשה, צמחת מאפס. איך ההרגשה לקום בבוקר ולגלות שאתה עשיר?

"אני לא מרגיש עשיר. אני ממשיך לעשות את אותו דבר שעשיתי כל החיים. כל מה שהיה חשוב לי זה להציל את החברה".