האם זכויות העובדים עושות קאמבק?
חוזה המדינה ומייסדיה חלמו על חברת מופת של עובדים מאורגנים ושווי-זכויות. החזון אמנם לא התגשם במלואו, אבל האם הוא נזנח לגמרי? האם הפועל העברי מועסק כיום בתנאים גרועים מאבותיו? והאם בשנים האחרונות חל שינוי לטובה? כמו תמיד, תלוי את מי תשאלו. עובדי ישראל 2010: תמונת מצב
בסוף השבוע מצוין ברחבי העולם זו ה-1 במאי - "חג הפועלים". בשנותיה הראשונות של ישראל, החלוציות והסוציאליסטיות, החג היה כמעט חג לאומי: מרבית העובדים שבתו ורבבות אנשים קיימו טקסים ותהלוכות חגיגיות. בשנות ה-90', עם התפרקות ההסתדרות הישנה, החג נשכח, אך בשנים האחרונות הייתה לו עדנה: ההפגנות חזרו, כשהן לובשות את האופי הצעיר והמחאתי היאה להן.
המצב עדיין עגום
דו"ח קו לעובד: "ענפים שלמים במשק פורעי חוק"
תני גולדשטיין
ב-2009 פנו 5,000 עובדים לקו לעובד והתלוננו שמעסיקיהם עברו על החוק. רבים "הוחלפו" בעובד בשכר נמוך יותר, או שנאלצו לעבוד במקום עובדים שפוטרו - ללא תוספת שכר. למרביתם אין הפרשות לפנסיה ו-20% מהם לא קיבלו שכר כלל
האם סיפורו של החג הוא גם סיפורם של הפועלים? חוזה המדינה ומייסדיה חלמו על חברת מופת של עובדים מאורגנים ושווי-זכויות. החזון לא התגשם במלואו, אבל האם הוא נזנח לגמרי? האם הפועל העברי מועסק כיום בתנאים גרועים מאבותיו ומסבותיו? והאם בשנים האחרונות חל שינוי כלשהו לטובה?
נושא זכויות העובדים, שנדחק מהתודעה הציבורית, חוזר אליה - כך מסתמן, ובגדול. ההסתדרות, שבשנים 1985-2005 איבדה את מרבית חבריה, מאגדת מדי שנה למעלה מ-10,000 עובדים חדשים. הח"כים שלי יחימוביץ' וחיים כץ מגישים השכם והערב הצעות חוק לטובת העובדים, מהחוק המאפשר לכל עובד לצאת לשירותים ועד הגבלת שכר הבכירים, ולפי נתוני הממשלה, גם האכיפה הצולעת של הזכויות החלה להשתפר.
"הממשלה הפקירה את העובדים במשך שנים"
"מצב העובדים אכן הידרדר עשרות שנים", אומר ל-ynet הממונה על מחלקת האכיפה במשרד התמ"ת, חזי אופיר, "פגעו בעובדים ברגל גסה. התחרות בין המעסיקים גברה, והדרך הקלה לחסוך כסף הייתה לקחת מהעובד. הייתה אפס אכיפה, והמדינה גם החמירה את הבעיה כשהעבירה משרות לחברות כוח אדם, קבלן וניקיון במכרזים שבהם נקבעו מחירים מגוחכים, והמעסיקים נאלצו לשלם לעובדים כמה שפחות. התוצאה היא אלפי עובדים שלא מקבלים שכר מינימום, שעות נוספות, חופשות, ועוד ועוד"."ועם זאת", מדגיש אופיר, "בשנתיים האחרונות יש שיפור. ב-2007 היינו 20 פקחים, והטלנו על מעסיקים 450 קנסות בהיקף כולל של 4 מיליון שקל. ב-2009 מספר הפקחים גדל ליותר מ-100, והטלנו 2,177 קנסות בהיקף של 25 מיליון שקל. אנחנו מגישים יותר כתבי אישום ומזרזים את ההליכים המשפטיים נגד העבריינים. הגענו למקומות שבעבר לא היה בהם פיקוח, כמו חברות הובלה, גני ילדים ומספרות, ואפילו משרדי עורכי דין. פעלנו עם האוצר לשינוי המכרזים לקבלנים, וכיום מי שפוגע בעובדים לא יזכה בהם".
העובדים בשטח מרגישים בשינוי?
"כן. אנחנו חוזרים למקומות פעמיים ורואים שיש תוצאות. חברות השמירה והניקיון הבינו שאין להן ברירה. הם משנים את הנהלים ואת התידרוך למנהלים. אני עובד כבר 35 בשירות המדינה, ולא ראיתי שינוי כזה".
בקו לעובד לא אופטימים
האופטימיות של פקידי התמ"ת לא הדביקה את יו"ר קו לעובד, חנה זוהר. "בהשוואה לאירופה, מצב העובדים כאן גרוע, ובהשוואה לעבר, המצב הידרדר", אומרת זוהר, "הבעיה העיקרית היא לא בחברות הגדולות אלא אצל קבלני המשנה שלהם ושל הממשלה - חברות כוח אדם וגם עמותות. חל גידול עצום בהיקף התלונות של עובדים על פיטורים שרירותיים, אי תשלום זכויות סוציאליות בסיסיות, קנסות והלנות שכר. התלונות מתרבות גם בגלל גידול במודעות של העובדים לזכויותיהם, אבל בעיקר בגלל שהעבירות מתרבות".
בתמ"ת טוענים שזה משתפר כיום בזכות הגברת האכיפה.
"האכיפה משתפרת וזה מבורך, אבל זאת טיפה בים. צריך להחמיר בהרבה. התמ"ת עדיין מסרב לפרסם שמות של מעסיקים עבריינים. הממשלה עדיין משלמת מענקים למפעלים שלא משלמים כחוק והממשלה עדיין מתקצבת עמותות. חברה שפוגעת בעובדים לא צריכה לקבל אפילו רישיון עסק. היא צריכה להיסגר".
סולידריות בפירוק
סבתא בישלה דייסה ולעובדים לא נשאר
זכויות עובדים / עו"ד שי תקן
מעבר לסכום מינימלי, כל חוב של מפעל או חברה שקרסו לעובדיהם, הוא קודם כל של הנושים המובטחים כגון הבנקים. ביהמ"ש נמנע פעמים רבות מלתת את המשקל הראוי לזכויות העובדים כשגוזרים את דינו של המפעל לחיים או מוות
"החברות הללו מספקות שירותים נדרשים. אם אחת נסגרת, תבוא אחרת ותיקח את הלקוחות ואת העובדים".
מהתמ"ת נמסר בתגובה לטענותיה של זוהר כי מסיבות משפטיות אין אפשרות לפרסם את שמותיהם של חלק מהמעסיקים העבריינים ולכרוך בין אכיפת חוקי עבודה למענקי השקעות הון.
"מי חלם על פנסיה לכל עובד?"
לא כל מי שמייצג עובדים חושב שמצבם הידרדר. אשר שמואלי, יו"ר מרחב הגליל המערבי בהסתדרות, חושב דווקא ההיפך: "יש הרבה בעיות, אבל התמונה הוורודה שמציירים, כאילו בשנות ה-70' היה כאן גן עדן לעובדים, היא לא נכונה. היום יש לעובדים יותר זכויות. משרה מלאה הייתה אז יותר מ-200 שעות בחודש, כיום זה 186 שעות. המעסיק לא היה חייב לשלם לעובד דמי נסיעה, ואפילו לא להוציא עובד לחופשה".נחקקו חוקים טובים, ואתם, בהסתדרות, דואגים שהמעסיקים יישמו אותם. אבל היום רוב העובדים לא מאוגדים, ורבים מהם לא מועסקים לפי החוק.
"ההסתדרות מייצגת בעקיפין כמעט כל עובדים. אנחנו חותמים על הסכמים קיבוציים עם המעסיקים, ואחר כך התמ"ת מוציא צווי הרחבה והם הופכים לחוקים.
"הדוגמה הכי טובה לכך היא הסכם פנסיה חובה. פנסיה זה הדבר הכי בסיסי והכי חשוב. ההסכם שלנו עם התעשיינים, שקיבל תוקף של חוק, מחייב היום כל עובד לקבל פנסיה. והוא מיושם. אני מכיר בצפון מאות מקומות: בתי אבות, מרכזי קניות, אולמי חתונות, שעד לפני שנה-שנתיים לא הייתה אצלם פנסיה, והיום יש. באולמי רנסאנס, 60 או 70 עובדים קיבלו פנסיה בזכות ההסכם. אני עשיתי לעוזרת הבית שלי פנסיה, ואני בטח לא היחיד. וזה מצטבר לאלפים רבים. מי היה מאמין שזה יקרה? זה הישג ענק".
"מי יודע מה באמת קורה בשטח?"
בהשוואה לעובדים במדינות אחרות, מצבו של העובד הישראלי אינו מזהיר. קשה להשוות בין השכר בארצות שונות, כיוון שיוקר המחייה שונה, אף שיש מקצועות שבהם ברור שהמצב גרוע: שכר המורים בישראל, למשל, הוא הנמוך בעולם המערבי לפי כל קנה מידה.מנתוני ממשלות וארגונים עולה כי גבר ישראלי ממוצע עובד כ-2,000 שעות בשנה, בדומה לגבר טורקי ומעט יותר מגבר אמריקני; 25% יותר מהצרפתי הממוצע; 20% יותר מהבריטי, מהאיטלקי, מהרוסי ומהשבדי ו-15% יותר מהקנדי. רק במזרח אסיה עובדים יותר. עובדי ההיי-טק מתוגמלים על השעות המטורפות בשכר גבוה, אך רוב עובדי הפרך בישראל הם אנשים קשי-יום בתעשייה ובמגזר השירותים, שאין להם ברירה אחרת.
יותר מדי שכירים עובדים במקומות שבהם אין ועד, וכיום רק כשליש מהעובדים בישראל מאוגדים בוועד. אמנם בארה"ב רק כ-15% מהעובדים חברים באיגודים המקצועיים, אבל בצרפת, גרמניה וסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים.
"חוקי העבודה בישראל די בסדר", אומר עמי וטורי, מראשי ארגון כח לעובדים, "הבעיה היא האכיפה, ואכיפה אפקטיבית זה רק באמצעות ועד. בגרמניה ובצרפת, החוק מחייב כל מקום שמעסיק יותר מחמישה עובדים להקים 'מועצת עובדים'. חברי המועצה מוגנים מפיטורים, והם מוודאים שהמעסיק מיישם את ההסכמים הקיבוציים ויכולים להצטרף לאיגוד מקצועי.
העובדים מראים את נחת זרועם
עונת השביתות: מה עובר על עופר עיני?
תני גולדשטיין
בחודש וחצי האחרונים פרצו במשק יותר שביתות מאשר בכל השנתיים הקודמות. מה הביא את ההסתדרות לאשר אותן: האם מדובר בתוצאה של לחץ מצטבר מצד הוועדים בשטח, או שמא עיני מקדם את האינטרסים הפוליטיים שלו במפלגת העבודה? או אולי הוא בכלל מאויים מהתחזקות "כוח לעובדים"?
בהסתדרות טוענים שההסכמים שהם חותמים מקבלים תוקף של צווי הרחבה, וכך נהנים מהם כל העובדים.
"זה נכון תיאורטית. אבל הם בעצמם לא יודעים איזה חברות כח אדם מכבדות את ההסכמים".
לפי התלונות שאתם מקבלים מעובדים בשטח, אתה לא מרגיש שיפור במצב?
"אין דרך לדעת. יש שיפור אחד: פחות עובדים מתלוננים על אי-תשלום שכר מינימום. מספר התלונות על אי תשלום פנסיה ושעות נוספות, ועל התלמדויות חינם, דווקא גדל, ואני לא יודע אם זאת עלייה במודעות או במספר העבירות.
"אם בכלל יש שיפור, הוא נובע מטרנד ההתאגדות בוועדים. יש מקומות שבהם העובדים רק 'מאיימים' להקים ועד, והמעסיקים מקדימים תרופה למכה ומשפרים את התנאים".
שלא במפתיע, מי שמשוכנע שמצב העובדים משתפר הם המעסיקים. "הפערים בין עובדים למנהלים גדלו", אומר עורך הדין נחום פיינברג, מומחה לייצוג מעסיקים בדיני עבודה, "אבל מצב העובד הבודד השתפר. פעם, 'מכונית לכל פועל' הייתה אגדה. היום, זה מובן מאליו שעובדים פשוטים בתעשייה מגיעים לעבודה באוטו.
"עיקר ניצול העובדים הוא בענף השירותים. חברות כוח האדם חגגו שם שנים. אבל כיום יש שם שינוי, ועוד איך. יש יותר מודעות לזכויות עובדים ועם המודעות יש שיפור. הרבה בזכות החוקים של יחימוביץ' וכץ. חלקם אולי טרחניים ומיותרים, כמו 'חוק הפיפי', אבל חלקם יפים, כמו חוק הכיסאות, וחלקם חשובים, בעיקר החוקים שמשפרים את האכיפה של חוקים אחרים, כמו החוק שמתיר לפקידים בתמ"ת להטיל על מעסיקים קנסות במקום, או החוק שהפך הלנת שכר לעבירה פלילית. ראש עיר שלא משלם שכר – מקומו בכלא".
"לעובד יש יותר אפשרויות"
גם יו"ר חברת כוח האדם מנפאואר, דליה נרקיס, טוענת שמצב העובדים במגמת שיפור: "לעובד היום יש המון אפשרויות שלא היו בעבר. לפני 30 שנה היינו משק קטן וסגור. כשחשבתי מה לעשות עם עצמי, בקושי מצאתי משהו. מאז קמו מאות אלפי מקומות עבודה בתחומים שלא היו קיימים. לא רק בהיי-טק אלא גם בתקשורת, במוקדים טלפוניים, בקניונים. כל קניון חדש - זה אלף מקומות עבודה חדשים".הם מעסיקים בתנאים גרועים, בניגוד למקומות העבודה הישנים. איפה השיפור?
"פרטנר, למשל, מעסיקה 6,000 עובדים. הרבה מהם התחילו בשירות לקוחות והתקדמו לתפקידים בכירים. כך נוצרות הזדמנויות. הצעירים היום לא רוצים ג'וב לכל החיים. הם רוצים ניידות, חופש אפשרויות".
בגיל 35 הם מגלים שקשה לעבוד מהבוקר עד הלילה בלי קביעות ותנאים סוציאליים.
"נכון. תסמונת המשכנתא: הם מגלים שיש לזה מחיר בחייהם הפרטיים. אבל זה מחיר שהחברה הישראלית משלמת כדי שהכלכלה שלנו תשגשג וכדי שלא נהיה כמו באירופה. נכון, באירופה ב-17:00 המשרדים מתרוקנים והטלפונים מתנתקים. ויש שם חוקים נוקשים שמגנים על העובד מכל פיפס. והתוצאה היא, שהידיים של המעסיקים קשורות. כבר אין שם בכלל תעשייה, והם מעבירים לאסיה ולמזרח אירופה אפילו מוקדים טלפוניים. יוון וספרד מתמוטטות מרוב חוקי עבודה נוקשים. אז בספרד יש 20% אבטלה, ובאיטליה 12%".
לפני שנה, המצב בארה"ב היה עוד יותר גרוע. האם זכויות העובדים כאן נרמסות בגלל הכרח כלכלי, או בגלל שחברות כמו שלך מרוויחות על חשבון העובדים?
"אנחנו ממלאים צורך. אנחנו מספקים 45 אלף מקומות עבודה בשנה. הבעיה היא לא אנחנו, אלא המעסיקים, ובעיקר הממשלה, שמפרסמת מכרזים זולים מדי, שחברה שמעסיקה כחוק לא יכולה לזכות בהם. כשחוק חובת מכרזים נכנס לתוקף אנחנו הפסקנו לעבוד עם הממשלה, ובמקומנו נכנסו חברות בעייתיות. המדיניות החדשה של החשב הכללי, לשכור רק חברות שמעסיקות כחוק, היא מבורכת ונקווה שהמצב ישתפר".
"יש הרבה מקום לשיפור בזכויות העובדים", אומרת נרקיס, "שכר המינימום נמוך מדי וצריך לשפר אותו. צריך לשפר את האכיפה נגד מעסיקים עבריינים, וזה טוב שהמודעות של העובדים עצמם לזכויות שלהם גוברת. ואולי תופתע לשמוע, אבל אני בפירוש בעד התאגדות עובדים".
שתיצור העסקה נוקשה כמו באירופה?
"אני סומכת על העובד הישראלי שינהג באחריות ועל המעסיק שידע לשים גבולות. אני סומכת על המשק שלנו, הוא משגשג וימשיך לשגשג, והעובדים רק ירוויחו מכך".
לפנייה לכתב/ת 
חזי אופיר, הממונה על מחלקת האכיפה במשרד התמ"ת
אשר שמואלי, יו"ר מרחב הגליל המערבי בהסתדרות
צילום: חגי עינב
חנה זוהר, יו"ר קו לעובד
דליה נרקיס, מנכ"ל מנפאואר
צילום: איציק שקל
מומלצים
