טיול נשמה: אתרים מומלצים למחפשי שורשים

ברעם

המלך הבלתי מעורער של בתי הכנסת בגליל המערבי. זאת בזכות רמת השימור הגבוהה והאדריכלות המסוגננת, בעלת מראה מרשים ומעורר השראה, בלי להיגרר להצטעצעות מיותרת. בית הכנסת המפואר שימש קהילה יהודית אמידה במאה הרביעית והחמישית לספירה, והוא מוזכר מפעם לפעם בכתביהם של נוסעים והרפתקנים שחקרו את הארץ במאות השנים האחרונות. יש לו קיר חזית ששומר היטב, עם שלושה שערים, כניסה מרשימה וקשת ששרדה דורות רבים.

המבנה עצמו מורכב מאבני גזית מרשימות, שנראה כי יישארו כאן עוד דורות רבים אחרינו. בקיצור, אם אתם מאפשרים לעצמכם לדגום רק בית כנסת יהודי קדום אחד בטיול - תגיעו לכאן. פיקניק בשמורת אלוני ברעם הסמוכה (שם שמסתיר מאחוריו יער אלונים עבות וקסום) יכול להיות פינאלה מצוין לביקור.

• איך מגיעים: גן לאומי ברעם נמצא לצד כביש הצפון (מס' ‭,(899‬ בין קיבוץ סאסא לקיבוץ ברעם, כשלושה קילומטרים מזרחית לצומת חירם.
  

אדריכלות מסוגננת. בית הכנסת בברעם (צילום: חנן ישכר)

גמלא

אין ספק שאם סיפור מצדה לא היה מתרחש, הייתה זוכה העיר העתיקה גמלא לאכלס את אחד המיתוסים היהודיים הגדולים מכולם. כאן לחמו יהודי גמלא ברומאים בגבורה - עד שנכנעו לאחר מצור קשה ואכזרי. העיר העתיקה רובצת על גבעה שנראית כדבשת (ומכאן השם "גמלא‭,("‬ ומאז חרבה במרד הגדול, בסוף תקופת בית שני, נותרה בשיממונה עד שזוהתה על ידי ארכיאולוגים בשנות השבעים של המאה שעברה.

מאז הזיהוי הראשוני המשיכו בה החפירות במשך שנים רבות. בית הכנסת המקומי שנחשף בה הוקם כנראה בתקופה ההרודיאנית. יש צורך בהרבה דמיון כדי לשחזר את הפאר הרב שלו, נטוע איתן מול הנוף הטרשי של הגולן. אבל כאשר מצליחים לעשות זאת, התמונה מסעירה ממש. השרידים כוללים אולם ראשי, רמזים לטורי עמודים מעוטרים, גומחה שהכילה את ספרי הקודש וגם מקווה טהרה. אם אתם כבר כאן, אי אפשר להתעלם מפינוקי החולין שמציעה השמורה: מהמפל הגבוה בארץ ועד לתצפיות על מושבת הנשרים המקומית.

• איך מגיעים: מכביש סובב כנרת עולים בצומת גמלא עד צומת דליות (כביש מס' ‭(869‬ ופונים צפונה. מכאן לפי השילוט לשמורה.
  

הוקם בתקופה ההרודיאנית. בית הכנסת בגמלא (צילום: אילן יעל, לע"מ)

כורזים  

הן אמנם יפות, מרשימות ומלאות אופי, אך העבודה באבני הבזלת דרשה דיוק, מסירות ומיומנות גבוהה מצד הסתתים. הבזלת אינה סלחנית, וכל טעות זעירה פוגמת במראה הכללי ובלתי ניתנת לטשטוש. זכרו זאת בזמן שתפסעו לצד בית הכנסת ביישוב הקדום כורזים, שנבנה בסוף המאה הרביעית או בתחילת המאה החמישית לספירה. מה שנראה היום דומם היה בימי קדם מקום שוקק למדי. אפילו ישו בכבודו ובעצמו הגיע הנה, כדי לשכנע את המקומיים ביתרונותיה של תורתו שאך נולדה.

בית הכנסת זוהה בשנת ‭,1869‬ ולמעשה מהווה את השריד העיקרי שנותר מהיישוב הקדום. הבזלת שלטה כאמור בכל, גם ברצפת בית הכנסת, ואמני התקופה סיתתו במבנה עיטורים של צמחים, בעלי חיים ודמויות העוסקות בדריכת ענבים. תריסר עמודים נשאו את אולם התפילה, ועמוד אבן נוסף, נמוך ומרשים, שימש את החזן.

• איך מגיעים: האתר נמצא על כביש מספר ‭,8277‬ בין צומת כורזים לאלמגור, קילומטרים ספורים מזרחית לצומת עמיעד.
  

בימי קדם היה מקום שוקק למדי. בית הכנסת בכורזים (צילום: חנן ישכר)

בית-אלפא

מה הקשר בין קיסרית ביזנטית היושבת בניחותא על כס המלכות ומשמשת דמות בגלגל המזלות לבין יד האלוהים מסיפור עקידת יצחק? אלו הם רק חלק מהעיטורים והדמויות המפארים את רצפת הפסיפס של בית הכנסת בבית-אלפא. רצפת פסיפס זו נחשבת לאחת היפות והשמורות בארץ, וניתן לגלות בה סצנות מרתקות במשך שעה ארוכה של שיטוט לצידה. בית הכנסת, השוכן למרגלות הגלבוע, נבנה במאה החמישית לספירה, וכלל אולם, יציע בקומה שנייה ואלמנטים נוספים. אבל אין ספק שכאן העיקר הוא הסיפורים שמספרות דמויות הפסיפס. להשלמת החוויה מומלץ לצפות במיצג האור-קולי.

• איך מגיעים: גן לאומי בית-אלפא נמצא בשטח קיבוץ חפציבה, מרחק נסיעה קצרה מבית-שאן. נוסעים על כביש מס' ‭,669‬ ובין צומת השיטה לבית-שאן פונים לקיבוץ.
  

אחד השמורים בארץ. הפסיפס בבית אלפא (צילום: באדיבות אתר מפה)

ציפורי

הורדוס אנטיפס הוא האיש לו אתם צריכים להודות בעת שתשוטטו בין המבנים המפוארים ורצפות הפסיפס המגוונות בציפורי. רק לנוף העמקים הירוק מסביב הוא לא ממש היה אחראי.

בציפורי התגורר רבי יהודה הנשיא, ואליה הוא העביר את הסנהדרין, שפעלה בבית-שערים. בשנת 220 נחתמה בעיר המשנה, וחכמיה המקומיים היו שותפים ליצירת התלמוד הירושלמי. אכן, המקום הראוי להתחזק בו. ואם לא להתחזק - אז לפחות להתחבר: לעבר, למקום, למסורת - תבחרו אתם. וכל זאת, כאשר בקעת בית-נטופה והרי הגליל מהווים רקע מתאים.

מאחר שההיסטוריה נוטה להיות הפכפכה, נפל היישוב המשגשג בידי הרומאים בשנת ‭.351‬ רעידת אדמה שהתחוללה כתריסר שנים מאוחר יותר החריבה אותו סופית.למרות זאת, יופייה ופארה של העיר עדיין קיימים - בווילה הרומאית ששרדה ומציגה לראווה פסיפסים מרשימים, ברובע המגורים מתקופת המשנה והתלמוד, בבית הכנסת עם הפסיפסים - כמיטב המסורת המקומית. יש כאן הכל מהכל - ממנורות וסמלים יהודיים ועד אריות אימתניים.

• איך מגיעים: הגישה מכביש צומת המוביל-נצרת ‭,(79)‬ בין הקילומטרים ‭.23-22‬
  

בית-שערים

הוא קרוב (יחסית) לאזור המרכז ומציע שעות ארוכות של חוויה משפחתית, אך לא תמיד זוכה לרייטינג הראוי. איפה עוד תמצאו מקום שמשלב קדושה יהודית, היסטוריה עשירה, ממצאים ארכיאולוגיים מיוחדים ובעיקר מערות קבורה מפוארות ורחבות ידיים שתמיד אפשר למצוא בהן פינות סודיות למחצה?

אפשר לומר כי בית-שערים נולדה בגלל חורבן בית המקדש. יהודים רבים מירושלים נדדו צפונה, אל מרחבי הגליל, וביניהם גם חברי הסנהדרין, שבראשה עמד רבי יהודה הנשיא. הסנהדרין קבעה כאן את מושבה והפכה את בית-שערים מנקודה זעירה במרחב ליישוב ששמעו יצא למרחוק (במיוחד לאחר שנחתמה בה המשנה, בשנת 200 לספירה‭.(‬ לאחר שנקבר כאן רבי יהודה הנשיא, ביקשו להיטמן בה יהודים רבים, גם מארצות זרות. התוצאה: כיום ניתן לסייר בין מערות ואולמות קבורה מדהימים ביופיים ולצפות בשפע של תבליטים, עיטורים וכתובות המצויות על קברי האבן.

• איך מגיעים: נוסעים על כביש יקנעםקריית-טבעון ‭(722)‬ ופונים ליד השילוט מול מושב שדה-יעקב.
  

מערות קבורה עתיקות בבית-שערים (צילום: אלעד גרשגורן)

עין-גדי

עם כל הכבוד למיסטיקה הגלילית, גם המדבר ידע לארח היטב מקומות של קדושה, הגדושים באווירה מזוקקת ונטועים בלב המ

רחבים העצומים. לצד שמורת עין-גדי, שמושכת אליה חובבי טבע ומים מושבעים במשך כל השנה, ניצבים שרידי בית הכנסת העתיק של עין-גדי. מורי דרך מקומיים נוהגים לפתוח את הסבריהם על המקום בתיאור קללה מסתורית ומיוחדת במינה. מדובר בכתובת פסיפס בארמית, בה נאמר, בין היתר, כי תוטל קללה על מי שיגנוב או יגלה את הסוד המקומי החשוב ביותר, סוד הכנת שמן האפרסמון. מדובר היה בבושם נדיר שנמכר ברחבי האימפריה הרומית, ורק מעטים ידעו כיצד להכינו. כך או אחרת, מי שרוצה לראות את הכתובת המקורית, ייאלץ להצפין למוזיאון רוקפלר הירושלמי.

בבית הכנסת היו ארון קודש, מקווה טהרה, סמלים יהודיים, כתובות בעברית ורצפות פסיפס מעוטרות. בנוסף, האתר כולל שרידי יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד. כמו ממצאים ארכיאולוגיים לא מעטים, התגלה בית הכנסת ממש במקרה, בשנת ‭,1965‬ תוך כדי עבודות חקלאיות שנערכו בשדה. לא נותר אלא לדמיין אילו עוד מקומות ממתינים לגילוי המקרי שלהם, לשמחתו של האבא המתחזק.

• איך מגיעים: נוסעים על כביש 90 לצד ים המלח. הכניסה לשמורת עין-גדי נמצאת כמה מאות מטרים צפונית לקיבוץ עין-גדי. נכנסים ונוסעים לפי השילוט.
  

• פרטים נוספים על שמורות הטבע והגנים הלאומיים ניתן למצוא בטלפון ‭*3639‬ ובאתר האנטרנט .