גם לעוזרת הבית מגיע פיצויים וזכויות נוספות
רבים מאיתנו מתקוממים נגד מעסיקים נצלנים שמונעים זכויות מעובדיהם האומללים, אך לא יודעים כי גם הם מעסיקים עובדת כזו במשק ביתם. גם עוזרות רבות, למרבה הצער, לא מודעות כלל לזכויותיהן וממשיכות לעבוד ללא שום תנאים. מה יקרה אם העוזרת תחליק בסלון ותיפצע? כדאי להקדים תרופה למכה
יפה עבדה בביתם של מיטל ובן זוגה במשך 4 שנים, בכל יום רביעי, וטיפלה בבית היטב ובמסירות. בחודש מאי הודיעה מיטל ליפה שהם עוברים לצפון, וביולי הגיעה יפה לנקות את ביתם בפעם האחרונה. באותה הזדמנות העניקה לה מיטל סט יפה של מצעים כמתנת הוקרה על כל השנים. ואולם, לתדהמתה הרבה וטרם חלף חודש אחד מיום שעברו למעונם החדש, מצאה מיטל בתיבת הדואר החדשה שלה מכתב מיפה. במכתב דרשה יפה, בשפה עורכדינית מצוחצחת, שמיטל תשלם לה את "כל זכויותיה, בסך כולל של 5,900 שקל, וזאת ללא דיחוי".
אנשים רבים מחזיקים כיום עוזר/ת במשק הבית (למען הנוחות בלבד אקרא לעובדים אלו, בהכללה גסה: "עוזרת", וזאת למרות שיש גם "עוזרים" זכרים רבים בתחום).
- עובדים במוצ"ש? אולי מגיעה לכם תוספת
- עובדים ומעסיקים: דעו את זכויותיכם
- חופשה שנתית – ניתן לפדות בכסף?
- לכל אחד מגיעים דמי הבראה
במקרים רבים מדובר על יום קבוע בשבוע, במשך שנים רבות, אך למרות זאת, אותם אנשים אינם חושבים על עצמם, ולו לרגע אחד, כעל "מעסיקים" של מישהו...!
נהפוך הוא: כשהם קוראים כתבה על מעסיק נצלן, הם יצדדו בעובד האומלל, שזכויותיו נשללו, מבלי להבין כלל שגם העוזרת שלהם נמצאת בדיוק באותו מצב! האם אותם אנשים חשבו פעם על כך, שהם עוברים באופן שיטתי על החוק? האם הם מבינים שכבר היום נצבר להם חוב כספי גדול ביותר? האם הם עצרו פעם לחשוב, מה יקרה אם העוזרת שלהם תחליק בסלון ביתם ותיפצע, או חלילה תיפגע בדרכה אליהם?
למרבה הצער, גם רבות מהעוזרות עצמן אינן מודעות לזכויותיהן הבסיסיות, והן ממשיכות לעבוד בשכר שעתי, ללא כל תנאים ו/או זכויות סוציאליות, וביום הדין הן יגיעו בדיוק למצבה של יפה שלנו, שאין לדעת כלל אם תצליח לקבל את כספה לבסוף.
אז עבור כל מי שעובד/ת בתחום, וכל מי שמעסיק עוזר/ת, רוכזו בכתבה זו שלל הזכויות המגיעות לכל עוזר/ת, ללא כל קשר לשאלה אם העסקתה מדווחת כחוק לביטוח לאומי (בהמשך המאמר תובהר גם סוגיית הדיווח במלואה).
1. פיצויי פיטורים
נתחיל מהעובדה הברורה מאליו: לעוזרת משלמים פיצויים כמו לכל עובד אחר. כמובן שאם העסקתם עוזרת למשך שבועות ספורים והחלטתם לוותר על שירותיה, אינכם חייבים בפיצויים, אך כל עוד העוזרת סיימה 12 חודשי עבודה בביתכם, היא זכאית לפיצוים, שיחושבו כך: גובה משכורת חודשית אחת, עבור כל שנת עבודה מלאה (וחלקי שנה, בהתאמה).
מאחר ויפה עבדה בביתה של מיטל יום בשבוע, תמורת 200 שקל, ניתן לחשב את משכורתה החודשית כך: 200 שקל כפול 4.3 (מספר השבועות בחודש) = 860 שקל לחודש. עבור 4 שנות העסקה מלאות תהא זכאית יפה לתשלום של 3,440 שקל.
2. שכר מינימום ודמי נסיעה
יפה טוענת במכתבה כי לא קיבלה שכר מינימום תמורת עבודתה. בדיקה מעלה כי טענותיה שגויות, שכן יפה עבדה אצל מיטל 4 שעות בשבוע, תמורת 200 שקל, ולכן שכרה עמד על 50 שקל לשעה. שכר המינימום עומד על 20.70 שקל לשעה בלבד.
לגבי נסיעות, מאחר ויפה נוסעת לביתה של מיטל באוטובוס, היא זכאית להחזר דמי נסיעה. ואולם, בעניין זה מבקשת מיטל להזכיר ליפה, שהן סיכמו ביניהם על שכר כולל נסיעות, כך שלמעשה יפה הרוויחה 180 שקל ליום עבודה (45 שקל לשעה), פלוס 20 שקל עבור נסיעות. אם מיטל הייתה משכילה לערוך עם יפה הסכם קצר בכתב בעניין זה, שאלות אלו לא היו מתעוררות עתה בדיעבד.
3. הבראה
במידה והעוזרת סיימה 12 חודשי עבודה בביתכם, תצטרכו לשלם לה גם דמי הבראה.
- מאחר ודמי ההבראה מחושבים לפי תעריף יומי למשרה מלאה (351 שקל ליום), החישוב יבוצע באופן יחסי להיקף המשרה המצומצם: כך יפה, שעבדה 4 שעות שבועיות מתוך 43 שעות משרה מלאה שבועית, עבדה למעשה בכ-9% משרה. בהתאם, דמי ההבראה שיגיעו לה יחושבו לפי תעריף מופחת של 31 שקל ליום.
- את התעריף היומי יש להכפיל במספר ימי הבראה המגיעים לעובד, הנגזרים מהוותק שלו בעבודה: עבור שנת עבודה ראשונה מקבלים 5 ימי הבראה, עבור שנה שניה ושלישית - 6 ימים לשנה, ומהשנה הרביעית ועד העשירית - מקבלים 7 ימים לשנה. מאחר ויפה עבדה 4 שנים, מגיעים לה 7 ימי הבראה, דהיינו סך של 217 שקל בלבד עבור שנת עבודתה הרביעית.
- ואולם, במכתבה דורשת יפה דמי הבראה בגין כל השנים בהן עבדה אצל מיטל. האם היא זכאית לכך? התשובה היא לא. כאשר תביעה לדמי הבראה מוגשת לאחר שנותקו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, ניתן לתבוע הבראה רק עבור השנתיים האחרונות להעסקה (14 יום בסך הכל), דהיינו סך של 217 שקל כפול 2 (=434 שקל).
שימו לב: אם יפה הייתה דורשת את זכויותיה בעודה עובדת (טרם נסתיימו יחסי עובד מעביד), לא הייתה חלה עליה המגבלה האמורה, והיא הייתה יכולה לתבוע את זכויותיה עד 7 שנים אחורה (ההתיישנות הרגילה). כמו כן יפה יכולה לנסות להוכיח כי יצאה בשנות עבודתה אלו להבראה ולנופש בפועל, ולתבוע את ההבראה בהתאם לכך.
4. חופשה שנתית
ימי חופש לפי חוק מחושבים בהתאם לוותק העובד, כאשר החוק קובע כי עובדים במשרה מלאה זכאים ל-14 ימי חופשה ברוטו עבור כל שנה מלאה מארבע שנותיהם הראשונות אצל המעסיק (בפועל החישוב הוא לפי 10 ימי שכר נטו, למי שעובד 5 ימים בשבוע, מאחר ושישי שבת הם גם כך חופש מבחינתם).
כאשר המשרה היא חלקית, ימי החופשה יחושבו לפי תחשיב שונה:
החוק קובע שיש לבדוק אם יחסי העבודה התקיימו במהלך כל השנה (כן) והאם העובד עבד באותה שנה לפחות 200 ימים. מאחר ויפה עבדה אצל מיטל רק פעם בשבוע, ויש בשנה רק 52 שבועות, יש לחלק את מספר הימים שעבדה בפועל (52) ב- 200, ואת התוצאה להכפיל במספר הימים המגיעים לה לפי הטבלה:
52/200 כפול 10 ימי חופשה שנתית = 2.6 ימי חופשה.
את 2 ימי החופשה המגיעים ליפה (חלקי ימים לא נספרים), יש להכפיל בשווי יום החופשה של יפה. שווי יומה יחושב לפי שכרה הממוצע ליום עבודה = 200 שקל, וכך נגלה כי מגיעים ליפה 400 שקל עבור חופשה שנתית, בשנתה הרביעית.
5. פנסיה
החל מהחודש השביעי לעבודת העוזרת, קובע חוק פנסיה חובה כי יש להפריש לכל עובד כספים לטובת ביטוח הפנסיה.
ההפרשה עומדת כיום על 7.5% מהשכר (64 שקל מתוך 860 שקל לחודש כאמור), כאשר מתוכם 2.5% (כ-21 שקל) יופרש מתוך שכרה של העוזרת, ואילו 5% הנוספים (כ-42 שקל) ישולמו על ידיכם.
הפרשה לפנסיה היא כאמור חובה חוקית, ועלותה עבורכם היא, בחישוב גס, 10 שקל לשבוע.
6. מה שבטוח - ביטוח
מעסיק שלא ידווח לביטוח לאומי על העסקת העוזרת, עלול להסתבך מאוד, ביום בו העוזרת תחליק ותשבור רגל, במקרה הטוב, או תיפול במדרגות ותאבד כושר עבודה ל- 5 שנים קדימה, במקרה הרע...
מי ישלם לה במקרה כזה פיצויים בגין כאב וסבל, או עבור "אובדן הכנסתה העתידית"? ואפילו במקרה פשוט יותר, בו תתבע העוזרת דמי אבטלה לאחר שתפטרו אותה: מי לדעתכם יממן לה את תקופת האבטלה?
במקרים אלו, גם אם המוסד לביטוח לאומי יאות לשלם לעוזרת שלכם קצבאות מסויימות, לדרישתה, הוא עלול לדרוש מכם, כמעסיקיה, להשיב לו את הסכומים ששילם לה...זאת, בנוסף לכך שתידרשו לשלם רטרואקטיבית את חוב דמי הביטוח שלא שולמו עבורה על כך השנים.
רק אם תדווחו לביטוח לאומי על העסקת העוזרת, ותשלמו עבורה דמי ביטוח לאומי (הסכומים הם זניחים) - תוכלו להבטיח את עצמכם בפני כל התרחישים הללו.
כן יש לדעת כי:
- המוסד לביטוח לאומי דורש כי כל "עובד במשק בית" ידווח, והכוונה היא לכל מי שמועסק בעבודות שוטפות בבית המעסיק, כולל ניקיון הבית המשותף, שמרטפות על ילדים וקשישים ואפילו נהג פרטי - כולם מוגדרים ברשימה זו כעובדים במשק בית.
- הדיווח מבוצע באתר, או בסניף הקרוב לביתכם, בתוך שבועיים מיום תחילת ההעסקה.
- דמי הביטוח עומדים על סך של 7.25% משכר העוזרת, כשמתוכם העוזרת עצמה מפרישה 2%, ואתם 5.25%. התשלומים משולמים פעם ב-6 חודשים.
לסיכום
ניתן לראות כי מרבית הסכומים שיפה דרשה, אכן מגיעים לה! זו הסיבה שמומלץ בהחלט להסדיר כבר היום את העסקת העובדים במשק ביתכם, לפני שתמצאו את עצמכם בבלגן משפטי, מול מי שרק אתמול סידרה לכם את הבלגן בבית.
דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il
למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net
לפנייה לכתב/ת 
