התוכנית להפחתת גזי חממה לא תעמוד ביעדים
הממשלה אישרה בקול תרועה את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי החממה, אף שאינה מתייחסת לגורם המשמעותי ביותר של פליטות בארץ - ייצור החשמל. האם הממשלה ממאנת לעמוד בהתחייבויות שישראל לקחה על עצמה בוועידת קופנהגן?
ממשלת ישראל אימצה אתמול (א') בקול תרועה רמה את המלצות ועדת שני והקציבה 2 מיליארד ו-117 מיליון שקל לתוכנית להפחתת גזי החממה. רק שבין ההצהרות החגיגיות ונאומי הברכות, מישהו כנראה שכח לעדכן את הציבור שאימוץ ההמלצות מבטיח בעיקר דבר אחד - שישראל לא תעמוד ביעדי הפחתת הפליטות, כפי שהתחייבה בוועידת קופנהגן.
מבחינת ההמלצות עולה, כי הוועדה בחרה להתעלם מנושא ייצור החשמל, שמהווה כ-60% מסך פליטות גזי החממה בארץ. ייצור החשמל הוא הגורם המשמעותי ביותר לפליטות גזי חממה בישראל ואימוץ תכנית להפחתת פליטות גזי חממה ללא התייחסות לנושא זה, מעורר דאגה, בלשון המעטה.
קשה שלא לתהות האם ההתעלמות מייצור החשמל נובעת מכך, שפרסום המלצות הוועדה נעשה בסמוך לפתיחת ועידת האקלים הבינלאומית בקנקון היום. בוועידה זו צפויות להתקבל החלטות שימשיכו את ההסכם שנערך בקופנהגן, במטרה להפכו למחייב ולדרוש מהמדינות לצמצם משמעותית את פליטות הפחמן.
נדמה כי הממשלה ממאנת לעמוד בהתחיבויותיה, אך חשוב לזכור, שמדינת ישראל הצטרפה השנה לארגון ה-OECD ובשאיפה, תשודרג בקרוב ותימנה עם המדינות המפותחות. הדבר יחייב אותה לעמוד ביעדים הנדרשים מהמדינות המפותחות ומשכך, נשאלת השאלה כיצד יראו מדינות העולם קידום פרויקטים שצפוים לתרום לעליית הפליטות בישראל?
כך למשל, הקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון, עתידה להוסיף למעלה מ-10% מפליטות הפחמן של ישראל, והכוונה של משרד התשתיות לפתח פרויקט חדש של הפקת דלקים מפצלי שמן. פרויקטים אלה, שנופלים תחת ההגדרה של ייצור החשמל ומשק האנרגיה, מקודמים באופן עיקש על ידי הממשלה ובניגוד מוחלט להצהרותיה בנושא הפחתת הפליטות.
חשיבה ששיכת לעבר
אין הסבר רציונאלי שיתקבל בקרב מדינות המערב לפרויקטים אלה. הם שייכים לחשיבת העבר ולא לחשיבת העתיד, במיוחד לאור תגליות הגז המשמעותיות מול חופי ישראל. לצד זאת, הממשלה לא מקדמת באמת ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים, אף שבישראל יש אנרגיית שמש למכביר והיא בעלת יכולות טכנולוגיות עולמיות.
כשלים רבים נוספים מצויים בהמלצות הוועדה. העיקריים שבהם הם העדר הצהרה על יעד ברור להפחתת הפליטות, וכן אי מתן אחריות לגוף מקצועי שיפקח על המדידה ועל ההערכה של פליטת גזי החממה. ללא יעד, לא ניתן לגבש אמצעי מדיניות אפקטיביים להפחתת הפליטות. ללא מדידה לא ניתן יהיה לעקוב אחר יישום התוכנית.
משבר האקלים כבר נותן אותותיו בכל רחבי העולם, ומשפיע גם כאן בישראל על כל תחומי החיים - על האקלים, על משק המים, על מערכות אקולוגיות ועל בריאות הציבור.
מדינת ישראל מצידה אינה מתאמצת מספיק, והוועדה שגתה כשלא התייחסה בהמלצותיה לנושא ייצור החשמל. ללא גיבוש תוכנית המתמקדת בכל התחומים בהם קיים פוטנציאל הפחתה משמעותי, כשהעיקרי שבהם הוא משק החשמל - הקצאת הסכומים המשמעותיים לא תועיל במאום.
הכותבת היא עו"ד במחלקה המשפטית של אדם טבע ודין
לפנייה לכתב/ת 
