איך מרגלים אחרי חיות הבר בישראל?
זאבים חוגגים על פגר של פרה, חזירי בר מדלגים מעל גדרות, לוטרה נדירה שצדה דג ותן שנתפס מדשן את הטבע, הם רק חלק מהרגעים החייתיים שתיעדו מצלמות המעקב של רשות הטבע והגנים ברחבי הארץ, במטרה לשפר את הידע וההגנה על חיות הבר המקומיות
שעת לילה. רחש נשמע בסמוך לגדת המים בשמורת החולה בצפון הארץ. אחד מבעלי החיים הנדירים ביותר במדינה יוצא מהמים עם שלל בפיו. זו הלוטרה, טורפת שעירה וזריזה, שהצליחה לצוד דג ויוצאת ליהנות מארוחת הלילה ביבשה. היא לא מודעת שברגע זה הציד שלה מתועד למטרות מחקר. המצלמה הנסתרת המוצבת בשטח מצלמת אותה חולפת מול העדשה. הלוטרה מספיקה ללעוס מעט את הדג, בוהה לרגע לעבר הצמחייה ונעלמת בחשיכה.
בהתחשב בעובדה שמדובר באחד מבעלי החיים החשאיים והנדירים ביותר במדינה, שאוכלוסייתו מונה כמאה פרטים לערך ורק מעטים הצליחו לצפות בו בטבע, מלכודת המצלמה מספקת תיעוד חשוב לחוקרים שמנסים להציל את המין הנדיר מהכחדה בטבע.
הלוטרה היא לא בעל החיים היחיד שנמצא תחת מעקב צמוד. מי שמרגל אחרי חיות הבר הוא לא השב"כ או המוסד, אלא דווקא חוקרים ואנשי שימור של רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחוקרים מאוניברסיטאות שונות ברחבי הארץ. המטרה העיקרית היא לגלות את מיני בעלי חיים השונים המצויים באיזורים מסויימים, לחקור את ההתנהגות והגורמים שעלולים לאיים על המשך קיומם בטבע ולהעריך את גודל האוכלוסיה שלהם.
מצלמות המעקב הן למעשה מלכודות מצלמה שפועלות בעזרת חיישני תנועה ומאוחסנות בתוך קופסא מיוחדת המגינה עליה מפני פגעי מזג האוויר. הן מסוגלות לצלם באור יום ובחשיכה. מדובר בכלי שנפוץ מאוד בשנים האחרונות בקרב חוקרים בכל רחבי העולם. בעזרתן תועדו תנים זהובים רעבים שהגיעו לחפש ארוחה מהירה בסמוך ללולי תרנגולות, מאות שקנאים בעיצומה של חגיגת זלילת דגים בשמורת החולה, פראים שהגיעו ללגום מים בערבה ואפילו חזירי בר גדולים מזנקים באלגנטיות מגושמת מעל גדר בגליל. אלה הם רק חלק מהרגעים שנלכדו במצלמות המעקב שהציבה רשות הטבע והגנים ברחבי הארץ בשנים האחרונות ולרגל שבוע האהבה לטבע, למים ולסביבה, חלק מהצילומים נחשפים כאן לראשונה.
מתעדות את הטבע ללא מגע יד אדם
"היתרון הגדול של המצלמות הקטנות הללו, הוא שהן מסוגלות לצלם כ-2,000 תמונות סטילס או מספר שעות של וידאו, צורכות מעט מאוד אנרגיה ומאפשרות לנו להשאיר אותן בשטח מבלי להחליף סוללה בקלות לשבוע-שבועיים וגם לתקופות ארוכות יותר", אומר ל-ynet ד"ר נעם לידר, האקולוג הראשי ברשות הטבע והגנים. "קל להסוות את המצלמה בשטח והטכנולוגיה שהתפתחה בעשורים האחרונים נותנת לנו מענה בקלות כך שאנחנו יכולים לתכנת את המצלמה לפי הצורך המחקרי שלנו".
הקושי הגדול במחקר של חיות בר הוא נוכח העובדה שהן לא מסמפטות בני אדם ומשתדלות להתרחק מהם ככל שניתן. הציוד הטכנולוגי הנגיש כיום מאפשר לחוקרים ולגופי טבע להתקרב לחיות מבלי להפריע להן בשגרת החיים הטבעית. במקרים בהם ישנו חשש לפגיעה בחיות בר, המצלמות יכולת לסייע בזיהוי הסכנות. לאחרונה תיעדו מצלמות שהוצבו באזור נחל שורק, אחד המקומות בו שוחררו בחזרה לטבע יחמורים פרסיים נדירים, להקת כלבים משוטטים שטרפה יחמור.
צולמו בנחל שורק - כלבים משוטטים שטרפו יחמור נדיר
במקרה אחר, משמש החומר התיעודי שנאסף בשטח ובו תועדו מינים רבים של בעלי חיים, כדי למנוע בנייה ופגיעה באזורים של שטחים פתוחים. "הצילומים לא משקרים ובעזרתם אנו מראים לוועדות התכנון את בעלי החיים הרבים שעלולים להיפגע כתוצאה מפעולות פיתוח", מציין לידר.
אם המדענים רוצים לדוגמא לגלות כמה מיני בעלי חיים עוברים בשטח נתון אחד, הם יכולים להציב מספר מצלמות בתא שטח אחד ולזהות את בעלי החיים בו, כמה פעמים הם עוברים בשטח מסויים ואפילו להעריך בעזרת הצילומים את גודל האוכלוסיה הקיימת באזור.
"זה מקצר תהליכים במיוחד כשהמצלמה תיעדה בעל חיים בעל סממנים חיצונים קלים לזיהוי, כמו קולר רדיו או סימנים בולטים על החיה", הוא מסביר ומציין כי בשנים האחרונות המצלמות הן חלק חשוב בעבודת המדענים החוקרים בעלי חיים בטבע.
מעקב בלי הפסקה
"יש מקומות שאנו נעזרים במצלמות כדי לארוב לציידים או שרוצים לראות כיצד חיות בר שורדות באזורים בהם ישנם מקורות מים מועטים", מציין לידר. "האפשרויות הן אינסופיות ויש להן פוטנציאל עצום שמסייע לנו להבין טוב יותר את התנהגות חיות הבר וכיצד ניתן להגן עליהן".
בין אם המצלמה מוצבת בתחנות האכלה של נשרים כדי לגלות מי הם בעלי החיים שמגיעים לאכול מהפגרים בשעות הלילה או מתחת למעברים של כביש שש כדי לזהות את בעלי החיים שעוברים במקום, המצלמות גילו גם בני אדם שפוגעים בטבע, החל מציידים ואף נהגי טרקטורון.
לאחרונה הציבו ברשות מצלמות בקינים מלאכותיים של חוגלות סלעים, עופות קרקע, כדי לראות מי מגיע לשדוד את הביצים שלהן. "המצלמות הראו כמה קשה לחוגלות לשרוד בשטח כשיש ריבוי של מינים מתפרצים באזור המשפיעים ישירות על הטבע, כדוגמת תנים זהובים או עורבים אפורים, שטורפים את הביצים", הוא מגלה.
אך יש פעמים שהמצלמות לא עומדות במשימה. לפני מספר חודשים, הוצבה מצלמה באזור נחל שיקמה. שני צבועים מפוספסים שחלפו במקום לא הותירו לה סיכוי רב. אחד מהם הביע סקרנות חזקה מאוד, פער את הלסת הגדולה שלו ונתן לה נשיכה חזקה, שהפילה את המצלמה לאדמה. "היא שרדה את הביס אבל אחת מהפינות שלה פשוט נעלמה. המצלמה עדיין עובדת, אבל היא כבר לא תהיה עמידה יותר בפני מים", מסכם לידר.
לפנייה לכתב/ת 
