"אם המכס יירד, נייבא לארץ קוטג' וגבינה לבנה"
יבואנית גבינות ונציגת קראפט בישראל, טוענת שאם יוסרו מסי המכס ומכסות הייבוא, שוק הגבינות יפרח והן ישקלו לייבא קוטג' וגבינה לבנה: "זה כמו הימור בקזינו, אבל ננסה, מגיעה לצרכן עוד אופציה". בטיב טעם ובמועצת החלב סקפטיים
סערת הקוטג'
- "המחאה היא פרסומת לקוטג' - המכירות יפרחו"
- מדברים על קוטג' ולא על פלסטין: "יש הדחקה"
- האם יש דרך לעצור את התייקרות מוצרי החלב?
הייבוא כבר כאן: 22% משוק מוצרי החלב בישראל מיובא, לעומת הממוצע העולמי: 6%. אז למה עד כה, איש לא ייבא קוטג'? ליבואנים יש תשובה: זה יקר מדי.
שוק מוצרי החלב בישראל מוגן על ידי מכסי מגן - מסי ייבוא, ומתיר ייבוא ללא מכס רק במכסות שנקבעו בהסכמים בינלאומיים. אנחנו לא נדירים בהחמרה הזאת - כל מדינות העולם מגינות על התוצרת המקומית. אירופה ובמיוחד צרפת נוקשות בעניין הזה, וכך גם ארה"ב.
אבל יבואנים ומשווקים בארץ אומרים שאם ישראל תסיר את מסי המכס ומכסות הייבוא או לפחות תקל בהם, שוק הגבינות יפרח והם ישקלו לייבא גם מוצרי יסוד. למעט חלב ניגר, אפשר לייבא לארץ כל מוצר חלבי, (בכפוף לאישורים בריאותיים) כולל קוטג' ושאר מוצרי חלב שנחשבים בארץ למוצרי יסוד.
הסכמים בינלאומיים - למשל עם ארה"ב, האיחוד האירופי, שוויץ, מקסיקו ואוסטרליה -שאושרו על ידי שר התמ"ת בהתייעצות עם שר החקלאות, מתירים לייבא מוצרי חלב בלי מכס, לפי מכסות מסוימות. אבל היבואנים טוענים שהמכס גבוה מדי, המכסות קטנות מדי, רובן מגיעות לתעשיינים, וכרגע לא משתלם להם לייבא קוטג'. אלא אם כן יפטרו מהמסים.
נני סיימן, מנכ"ל סיימן סחר, יבואנית הגבינות הגדולה בארץ, מצהירה: "אם יפתחו את השוק ויורידו מסים - יש אפשרות שאייבא קוטג'. אבל כל זה בתנאי שיהיה שחרור מהיר מהנמל של הסחורה, עם שרשרת קירור נכונה ושיתוף פעולה של רשתות השיווק. זה כמו הימור בקזינו, אבל ננסה".
את בכלל רוצה לייבא קוטג' או גבינה לבנה?
"אם יפתחו את השוק, ויצרו מס קבוע אייבא קוטג'. צריך לראות איך סוגרים את הדברים עם היצרנים ועם רשתות השיווק, אנחנו לא יכולים בלי הרשתות. כיום, המכסות והמכס לא מאפשרים בניית שוק לגבינות שאנחנו כבר מייבאים, יום אחד יש אותן ברשת, יום אחר אין, כי נגמרה המכסה. רשתות השיווק לא יכולות להחזיק מדפים ריקים".
חיי המדף של גבינת קוטג' קצרים.
"באנגליה מוכרים גבינת קוטג' שחיי המדף שלה 35 יום. באירופה קוטג' מחזיקה עד 40 יום".
הטעם שלהן לא משהו.
"אפשר לשלוח את הטעם הישראלי למפעל בחו"ל, וייצרו לך את אותו דבר. הכל תלוי בהתקשרות עם המפעל".
וגבינה לבנה?
"גם אותה אפשר לייבא. באירופה מוכרים גבינה לבנה 9%, רק שקוראים לה גבינה של 25% שומן, כי המדידה שם אחרת, מודדים את אחוז השומן מהחומר היבש, ופה מודדים מכלל הגבינה, שמכילה 80% או 70% מים. גבינת 15% או 12% באירופה, זה כמו גבינת 5% פה. יש לה חיי מדף של 45-35 יום".
"אם ירדו המסים - נשקול ברצינות ייבוא קוטג' פילדלפיה"
עפרה למפרט, מנכ"ל קרפאטפודס ישראל, טוענת שהחברה שהיא עומדת בראשה, שלוחה של חברת המזון מס' 2 בעולם, תשקול לשתף פעולה עם יבואנים ולייבא קוטג' וגבינה לבנה תוצרת קראפט.
האם המקררים ישנו את פניהם?
"אם השוק ייפתח, והמסים ירדו, אין שום בעיה להביא מוצרים בסיסיים לישראל, במחירים בסיסיים. כולל קוטג', או גבינת פילדלפיה 5% ו-0% שומן", היא טוענת. "אבל בשוק סגור עם מסי ייבוא כה גבוהים, חברות לא יביאו קוטג' לישראל. אם יורידו את המסים נוכל גם להביא לצרכן הישראלי מגוון רחב יותר של מוצרים במחירים תחרותיים. ניתן לצרכן עוד אופציה. לכן אנחנו קוראים לפתוח את שוק מוצרי החלב לייבוא ולבטל את המכסות. כיום הצרכן הוא בן ערובה של המחלבות המקומיות".
מה לגבי קוטג'? הרי חיי המדף של המוצר קצרים למדי.
"כשנדע שהממשלה מתייחסת לזה ברצינות והולכת להוריד את מכסי הייבוא, נבדוק תוכנית לייבוא המוצרים האלה לישראל. אפשר להתמודד עם התוקף הקצר – אפשר להביא קוטג' ממדינות שכנות שהמרחקים מהן הם לא גדולים".
זה לא יחסל את הרפתות בישראל?
"פתיחת השוק לא תגרום להרס, אלא לאלטרנטיבה תחרותית למחירים המופקעים שיש היום בשוק. ברגע שאין שום אלטרנטיבה אין שום סיבה ליצרן המקומי להוריד את המחיר".
קראפט מייצרת, בין היתר, את גבינת השמנת פילדלפיה, שנמכרת ברשתות השיווק בארץ. "שוק גבינות השמנת בארץ מוערך ב-5,000 טון", היא אומרת. "המכסה על גבינות השמנת עומדת על 600 טון שנתי לכל השוק, ולפחות 50% ממנה מוקצה לתעשייה, כך שלשוק הפרטי לא נשאר הרבה.
"אם לא היינו תלויים במכסות ייבוא יכולנו למכור פי 10 גבינות שמנת מהיום. אנו כל הזמן בחוסרים כי אנחנו לא יכולים להביא גבינות תחת המיסוי. לכן רק אם יורידו את המסים נוכל לייבא כמו שצריך, כי היום אנחנו מביאים מה שאפשר תחת המכסות".
מועצת החלב וטיב טעם: חיי המדף קצרים מדי
לעומת זאת, מנכ"ל מועצת החלב, שייקה דרורי, טוען שחיי מדף של קוטג' בארץ הם 14 יום, "ובחו"ל ככל הידוע לנו - עוד פחות. ברור לחלוטין שייבוא קוטג' זה לא תשובה למחיר, וגם הטעם שלו בחו"ל לא דומה, וישנה גם בעיית הכשרות.
"גם לייצר אצל שכננו אי אפשר, כי משק החלב שלהם לא גדול. להיפך, אם יהיה שלום ישראל תייצא חלב לשכנות. הפתרון הוא השבת סבסוד החקלאים, כמו באירופה.
"אם יהיה פה ייבוא, מי שישלם את המחיר זה הצרכן והחקלאי, לא חברות החלב. כשמכרו קוטג' ב-8 שקלים, מי שגרף את הקופה זה לא הצרכן ולא החקלאי, אך משום מה הם הולכים לשלם. שר האוצר מנסה להיות רובין הוד, אך התהפכו לו היוצרות. מי שירוויח מהייבוא יהיו אותם אלה שגזרו את הקופון: רשתות השיווק והחברות. זו מלכודת דבש לצרכן, כי יביאו גבינות שמשתלם לייבא, לכן מחירי מוצרי הייסוד שפחות משתלם לייצר ולייבא, רק יעלו".
ראש אגף הסחר והשיווק של טיב טעם, יוסי שלו, ממקם את דעתו בנושא, בין הפטיש לסדן. טיב טעם היא רשת המזון שמוכרת את המגוון הכי גדול בארץ של גבינות חו"ליות. לכן שלו מאוד רוצה הפחתה או ביטול מכס על גבינות, אך הוא לא בטוח שהדבר יועיל למחירי הקוטג'.
" אני מאוד סקפטי לגבי ייבוא של גבינות רכות", הוא אומר. "יש בעיה עם הגבינות הרכות, חיי המדף שלהן קצרים. זה לא פשוט לייבאן. יש גם את עניין הטעם. הישראלי אוהב מאוד את טעם הגבינות הרכות כאן, ולא אוהב את טעם הקוטג' בחו"ל, בניגוד לחיבה שלו לטעם הגבינות הקשות מחו"ל. גם מי שיצליח לקלוע לטעם הישראלי - יצטרך להתמודד עם התאריך.
"מהרגע שקוטג' עולה על קונטיינר, אם בהטסה ואם באוניה, ועד שהוא מגיע למחסנים ומשוחרר על ידי הרשויות, שהן לא פשוטות עם היבואנים, לוקח זמן, מה שעשוי לדפוק את התאריכים, וצרכנים לא אוהבים לקנות מוצר שנמצא בימים האחרונים של התוקף שלו. ואם כמות ההחזרות תהיה בלתי סבירה, כפולה מזו של תנובה למשל - זה ידפוק את המחיר.
"ועם זאת, אשמח להורדת מכסי הייבוא על גבינות קשות, כדי שהצרכן יקבל גבינות איכותיות ומגוונות יותר לכן אני חושב שצריך להתכנס ולראות מה שורש הבעיה, להתמודד גם עם מכסות הלובי החקלאי, גם עם מחיר המטרה וגם אם שאר העלויות. במקום למצוא פתרון מחוצה למערכת, צריך לכנס את כולם ולמצוא פיתרון בתוך המערכת כי פיתרון בחוץ יהיה מאוד לא פשוט".
.
למה יש מכס של 220% על שמנת מתוקה?
אבל לנני סיימן, שמייבאת ארצה את פילדלפיה וגבינות טריות עם חיי מדף של 60-50 יום כמו בורסה, מיני בוש, גבינת עיזים למריחה, וגם גבינות רכות כמו ברי וקממבר, יש בטן מלאה על הענף ומגבלותיו. לטענתה, לא רק גבינת הקוטג' סובלת מהן.
"ענף החלב מוגן מאוד, ואין לכך שום סיבה", היא גורסת. "כשיש מכס של 220% על שמנת מתוקה, אני לא אייבא שמנת מתוקה לארץ. כשיש מס 140% על חמאה, כש-90% מהחמאה הנמכרת בישראל שייך לחברה אחרת - זו לא הגנה, זו בעצם סגירת שוק.
"אפשר לייבא מעט מאוד מוצרי חלב מאירופה וארה"ב, כי מעל למכסה המותרת של 650 טון, פה משלמים מס מלא. מאוסטרליה, ניו זילנד ודרום אמריקה אפשר לייבא עם 50% מס. אם עוברים את המכסות משלמים 14 שקל על גבינה מותכת, 19 שקל על גבינה טרייה. זה הופך את הייבוא ללא משתלם. זהב עולה יותר בזול.
המדינה רוצה לשמור על שוק החלב הישראלי
"כשפתחו את שוק הפסטה בשנות ה-90 הייתה פה מלחמת עולם. היצרנית היחידה עד אז, אסם, טענה שיסגרו מפעלים ויפטרו 1,700 עובדים ומה קרה? מדינת ישראל הכפילה ושילשה את מכירות הפסטה, הצרכן קיבל סחורה הרבה יותר איכותית וטובה ממה שהיתה פה, היצרנים המקומיים שיפרו את הייצור שלהם והרוויחו כפול.
"מאז ששוק השוקולד נפתח בשנות ה-90, שטראוס עלית היום היא החברה מס' 15 בעולם בשוקולד כי היא הצליחה להתייעל ולשפר את האיכות והיא מייצאת לחו"ל. וכל זה - רק בגלל התחרות. בשוק השמן, שנפתח לייבוא, 60% זה עדיין מוצר ישראלי אבל הצרכן קיבל סחורה הרבה יותר טובה. ורק במוצרי חלב מכריחים את הצרכן לשלם יותר על חוסר יעילות".
אלו עוד מוצרים את רוצה לייבא ולא יכולה?
"למשל חלב עמיד. בכל העולם 98% מהחלב זה חלב עמיד עם שישה חודשי מדף, ובישראל - המצב הפוך. אנחנו מדינה עם 40 מעלות למה לא מחזקים את החלב העמיד? כי אין אינטרס. אבל פה, הגלגול של החלב מהיר יותר והרווחים יותר גדולים.
"אני רוצה להביא שמנת חמוצה לבישול, אך יש עליה 180% מס. אז אי אפשר. אני רוצה להביא אבקת חלב לקונדיטוריות ויש 80% או 120% מכס. לתעשייה לעומת זאת, מותר לייבא כמה אבקה שהם רוצים ללא מס. מעדני חלב מצרפת, אני מייבאת רק לשוק הפלסטיני.
"הנה, בגלל המס הגבוה על ייבוא, מייבאים לכאן גבינות מלוחות שהן לא גבינה אלא תחליף גבינה, מוצר שעשוי לא מחלב אלא מחלבוני חלב. על תחליפי גבינה אין מכס, ואין ברירה, אם רוצים למכור ב-35-30 שקל לקילו. כשסוגרים את השוק מקבלים מוצר פחות טוב. כשסוגרים את השוק, מחלבות הבוטיק מתמחרות משום מה את הגבינות שלהן כמו גבינות הייבוא, עם המס הגבוה. אני בעד סבסוד לחקלאים, אני לא בעד סבסוד החברות".
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות
לפנייה לכתב/ת 
