אבסורד הטונה: בישראל משלמים יותר
הצרכן הישראלי משלם 30%-40% יותר על שימורי טונה וסרדינים מהצרכן האירופי או האמריקאי. הייבואנים טוענים: "מי שמייבא טונה, אך אורז אותה בארץ - מקבל פטור ממכס, כך שמפלים את יבואני הקופסאות. המדינה מגנה על אריזת טונה. זה מטורף". מה עדיף: טונה בזול או הגנה על העובדים?
מדינת ישראל מטילה מכסים ומכסות על ייבוא, כדי לעודד את התעשייה והחקלאות המקומית. אך במקרים מסוימים, כך טוענים יבואנים, המדינה מטילה מכס על מוצרים שאין להם ייצור מקומי. כך במקרה של שני מוצרים אהובים מאוד, שבהחלט לא גדלים לחופי ישראל: שימורי טונה וסרדינים. נראה שיש לא מעט שחקנים בשוק ולמרות זאת המחירים גבוהים. אבל היבואנים טוענים: המחיר גבוה מדי בגלל הגנה על אריזה מקומית.
שוק שימורי הטונה והסרדינים בישראל מוערך בהיקף של מאות מיליוני שקלים. קופסאות השימורים הללו הן דיירות קבע בכל בית בישראל, וכל משפחה צורכת אותם. אז למה המחיר של המוצרים האלה נע בין 5.5 ל-7.5 שקלים בממוצע, בעוד שבחו"ל הם עולים הרבה, הרבה פחות? הסיבה, לטענת הייבואנים, טמונה באריזה.
"יש הגנה לא טבעית על שימורי טונה שאורזים בארץ", טען הבוקר יוסי ויליגר, מווילי פוד, שמייבאת שימורי טונה, בדיון חירום שערכו יבואני המזון בבית איגוד לשכות המסחר בת"א.
"הצרכן הישראלי משלם מחירים גבוהים ב-30%-40% מהצרכן באירופה ובארה"ב על טונה וסרדינים, בגלל אותה הגנה. התוצאה היא שאותה קופסה שנמכרת כאן ב-5.5 שקלים ברשתות הזולות (ועד 7.5 שקלים ברשתות מ.ק), נמכרת בארה"ב בדולר (3.39 שקלים) ובבריטניה דולר ועשרה (3.729 שקלים)".
אין ייצור מקומי. אז למה יש אפלייה בין יבואן ליבואן?
איך זה קורה? מהי אותה "הגנה מוגזמת" לטענת היבואנים? "כל הטונה והסרדינים מגיעים לארץ כמוצרים מיובאים", טוען ויליגר ל-ynet. "הרי לא מגדלים בישראל טונה וסרדינים. אבל מי שמייבא טונה לארץ ואורז אותה פה מקבל פטור ממכס ומי שמייבא קופסאות משלם כ-50% מכס, שיעור גבוה במיוחד, בתואנה של 'הגנה על הייצור המקומי'.
"רק שטונה זה לא מוצר ישראלי בייצור מקומי. זה מוצר שמיובא בתפזורת מחו"ל ונארז בארץ. אין שום סיבה שישלמו מכס כל כך גבוה על קופסאות. אין פה תעשייה - רק אריזה", הוא טוען. יש לזכור שגם מפעל שאורז טונה, נחשב לתעשייה מקומית שמעסיקה עובדים שיתכן שאין להם פתרונות תעסוקה אחרים.
| מוצר | שיעור המכס |
| שימורי טונה |
12% על המוצר + ההובלה הימית + 3.48 שקלים לק"ג |
| שימורי סרדינים | 12% על המוצר + ההובלה הימית + 4.28שקלים לק"ג |
| טונה או סרדינים בוואקום (לאריזה בארץ) | 0 |
בעבר, רוב יבואני הטונה ייבאו ארצה קופסאות. מאז הטלת המכס על קופסאות, המצב התהפך. רובם הגיעו למסקנה שכבר לא משתלם לייבא ארצה קופסאות טונה. לכן חלקם עברו לייבוא טונה בתפזורת. כן, כולל מותגים מוכרים כסטארקיסט, שנארז במפעל יונה בטירת הכרמל, ולא בארה"כ כמצופה. בכך, יבואנים לקחו מוצר מיובא והפכו אותו למוצר תעשייתי מקומי. איך? הקימו בתי אריזה שאורזים טונה ולכן מקבלים פטור מלא ממכס. אך משום מה, מחיר המוצר רק עולה, בשל עליית חומרי הגלם, לטענת המשווקים. יבואנים אחרים המעיטו בייבוא קופסאות, והיה גם יבואן שעזב את השוק הזה.
"כולם מייבאים טונה מחו"ל, אבל מי שמייבא אותה בוואקום ואורז כאן, מקבל הגנה שאינה נכונה ורשות למכור את המוצר בפחות כסף. זה פוגע בתחרות. זה קורה גם בשמן זית, חלב, דבש. רבים קונים שמן זית בחו"ל ומשווקים אותו באריזה מקומית", טוען ויליגר.
"שימורי הטונה יקרים כי אין תחרות. כמו בקוטג'"
באיגוד לשכות המסחר מתדפקים כבר כמה שנים על דלתות התמ"ת, במטרה להוריד, אם לא לבטל, את המכס על שימורי טונה. לטענתם, הפגיעה ביבוא הטונה בקופסאות ניכרת בנתונים: ב-1998 ייבוא דג הטונה בקופסאות שימורים עמד על 16,938 דולר בשנה, וב-2008 ירד ל-7,080 דולר. שוק ייבוא דג טונה מעובד שאינו בקופסת שימורים, עלה מאפס ב-1998, ל-57,803 דולר בשנה.
"הכל התחיל כשהמחוקק בזמנו רצה לעודד תעשייה של דגים בארץ", טוען ויליגר. "זאת היתה הכוונה בהגנה על הטונה. אך התעשייה הזאת לא קיימת כבר 20 שנה ואולי גם לא היתה קיימת מעולם. המחוקק שקבע את המכסים, עשה זאת כדי להגן על תעשייה שאינה קיימת".
אבל אם רבים מהייבואנים עברו לייבא טונה בתפזורת והחלו לארוז אותה כאן, והם לא משלמים מכס, אז איך בכל זאת המחירים כה גבוהים?
"למה קוטג' יקר? למה הכל יקר? כי אין תחרות. כנראה שאורזי הטונה פה עובדים על מרווח רווחים גבוה, אחרת אין דרך להסביר כיצד המוצרים שלהם דומים במחיריהם למוצרים כמו המוצר שלנו, שמיובאים באריזות. אין פה תחרות אם יבואן א' משלם 50% מכס ויבואן ב' משלם אפס מכס".
"המכס הזה זה יצר מגזר של אורזי טונה. לפחות בגבינה יש תעשייה, יש פרות וחלב ובטונה אין תעשייה. על מה מגינים? אין על מה להגן כי אין תעשייה. התוצאה היא שמוצר ללא תעשייה מוגן במכסים של 50% ולכן נמכר לצרכן במחירים גבוהים".
אולי המטרה היא לספק עבודה למפעלים האורזים.
"הם מעסיקים בקושי 200 איש. זו לא תעשייה, אלה לא מפעלים עתירי כוח אדם".
"הכשרות מעלה את המחיר ב-10%-20%"
עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל ליחסי ממשל, כנסת וחקיקה באיגוד לשכות המסחר מגלגל את סוגיית הטונה לפתחו של שר התמ"ת, שלום שמחון. "טונה זה מוצר יסוד בסיסי, שנמצא בסל הלקוחות של כל משפחה בישראל. פנינו לתמ"ת, משום שאף אחד לא מגדל טונה במדינת ישראל הוא נרכש כחומר גלם ארוז או חומר גלם מפולט וחתוך.
"מדוע יש מכס של עשרות אחוזים על טונה ארוזה? האבסורד הוא שיש פה הגנה על אריזת טונה. זה מטורף. העלינו את הנושא בדיון בוועדת הכלכלה שעסק בהפחתת מחירי מוצרי המזון הבסיסיים. יש כאן הזדמנות לשר התמ"ת הנוכחי לתקן את מצב הטונה. חוסר התחרות בא לידי ביטוי במחיר להצרכן. אנחנו לא רוצים לעשות זאת, לכן אנו קוראים לתמ"ת לשנות את המדיניות".
יבואן הטונה והסרדינים, יוסף גלזמן, טוען שקיימת אפלייה דומה גם בסרדינים: מוצר מיובא בתפזורת - פטור ממכס, ומוצר ארוז אינו פטור. לטענתו, ישנם פרמטרים נוספים שמוסיפים שקלים למחיר המוצרים.
"וההיטל על סרדינים עוד גבוה מההיטל על טונה", אמר. "אני משלם 600 דולר לטון + היטל שגבוה מ-700 דולר וזה אומר יותר מ-2,000 דולר מס על טון. ולמה? הרי לא מגדלים את המוצר הזה בארץ.
"אומרים שזה מסבסד את המים לחקלאים. שאלתי חקלאים, הם לא מקבלים סבסוד כזה. גם הכשרות משפיעה על המחיר. היא מעלה אותו בין 10% ל-20%. זו תעשייה של כסף שחור".
לפנייה לכתב/ת 
