חרדת רווקות: צעירים דתיים פונים לשידוך מוקדם
הם בני 20, יפים ומוצלחים, ולא מהססים להתקשר לשדכן. "כל אחד מכיר היום רווק מאוד מוכשר שלא התחתן - וזה מעורר חשש. הצעירים פונים לשידוך לא ממקום של קושי, אלא של מניעה". וגם: האם דתי-לייט וחרד"ל ילכו יחדיו?
ברוסיה של סוף המאה ה-19, טוביה החולב משקיע מאמצים רבים להשיא את שבע בנותיו שמאכילות אותו מרורים ורוצות רומנטיקה - ולא פרקטיקה. את בית המשפחה פוקדת שדכנית מכורכמת פנים, עם שביס וסינר. נעים להכיר, כך תיתפס במאה השנים הבאות דמותה של העוסקת בשידוכים, שאף תזכה לשמות חיבה נוספים כגון יענטה ויאכנע.
עולם השידוכים החרדי - סדרת כתבות מאת טלי פרקש:
- שלוש פגישות וחתונה: שידוכים במגזר החסידי
- "כמה כסף אתם נותנים?" שידוכים במגזר הספרדי
- רוצה אברך? דאגי לדירה: שידוכים במגזר הליטאי
איך קרה שאנשים שעוסקים ברומנטיקה הפכו לדמויות נטולות זוהר? אפשר להסביר זאת במספר דרכים, ואחת מהן היא שפעם הם כנראה היו כאלה. אלא שהיום הם כבר לא. בעוד שעולם הרומנטיקה כמעט לא השתנה במאה השנים האחרונות, וכולם רוצים ציוצים ופרחים, עולם השדכנות השתנה מקצה לקצה.
הבוקר (יום ד') נפתח בירושלים כנס השדכנים הגדול של ארגון "ישפה" - ארגון השידוכים הגדול של הציבור הדתי-לאומי. הארגון, שיצא לאחרונה בקמפיין לגיוס שדכנים, יציג בירושלים מאות מתנדבים מכל רחבי הארץ, ובשלל גילאים ועיסוקים. במהלך הכנס יעסקו המתנדבים
בשיפור הקשר עם הרווקים, ובדרך האפקטיבית ביותר ללוות אותם לחופה וקידושין.
"בעידן הקודם היה לשדכנים דימוי מאוד חטטני ופולשני", מסבירה מנכ"לית ישפה, שירת מלאך. "רווקים חשבו שהאינטרס של השדכן שונה מהאינטרס שלו, כי בעוד השדכן רוצה שהוא יהיה נשוי, הרווק רוצה להיות נשוי באושר. אבל זה כמובן השתנה. כל עולם ההיכרויות הפך למקום ידידותי יותר, ולתוך התפיסה הזו נכנסים המתנדבים שלנו, עם מוטיבציה לסייע למי שמעוניין. במקרה שלנו מי שפונה אלינו למעשה אומר 'רוצה אני'.
"לכן, אנחנו מכשירים את המתנדבים עם דגש על הליווי, שזה אומר שכל הזמן מתנהל שיח בגובה העיניים בין המתנדב לרווק, שיח מכבד - שגם אם יש בו חילוקי דעות, השדכן יקבל את דעתו של המועמד וזאת מתוך הערכה והבנה שהרווק יודע מה הוא רוצה ומה טוב לו, ולכן גם קל יותר לעבוד איתו"
אמצעי מניעה (לא להישאר רווק)
אם נדמה לכם שכשמלאך מדברת על רווקים שמחפשים היא מדברת על אנשים מבוגרים שכבר מיצו את מגוון האפשרויות ופונים מיואשים לעזרתה, אתם טועים. גם צעירים בני 20 לא מהססים להרים טלפון.
חיים פלק, הרב לאו וח"כ אורבך בכנס "ישפה" (צילום: מתניה אופיר)
"אני מרגישה שבשנים האחרונות יש תופעה חדשה, והיא חרדת רווקות", אומרת מלאך, "כל אחד מכיר היום רווק מאוד מוצלח ויפה ומוכשר, שבאופן בלתי מוסבר עוד לא התחתן. מאחר שזה לא מוסבר, זה מעורר חרדה. כי אולי גם אני, המוצלח והיפה, יכול להיתקע. לכן צעירים היום עושים השתדלות - לא ממקום של קושי, אלא ממקום של מניעה. הם פונים בגיל צעיר ומחפשים שידוך.
"יש משהו לא מובן בתופעת הרווקות של היום. פעם, יכולת לשער מדוע רווק מבוגר לא התחתן - או שהוא היה פיסח או שהיא הייתה חיגרת. הם היו השוליים של החברה, והייתה הבנה מה קורה. כעת נטרפו כל הקלפים. אנו רואים מודלים של הצלחה שנשארים לבד, יפהפיות רווקות וטפשים שמתחתנים. אז כשלא מוצאים חוקיות, ואין תשובה אחת מרגיעה, הצעירים יורים לכל הכיוונים - ועושים ניסיונות שונים, וזה בריא".
השדכניות והשדכנים של "ישפה" (צילום: מתניה אופיר)
הקמפיין לגיוס מתנדבים חדשים של ישפה ביקש, לצד מציאת השדכים החדשים, גם לחולל שינוי תדמיתי. בפרסומות האחרונות מציג הארגון חלק מהפנים
החדשות שהצטרפו אליהם, כך שאפשר לראות זה לצד זה גברים ונשים. צעירים מאוד ומבוגרים יותר - עם כיסוי ראש וגם בלי.
"היה לנו חשוב לפתוח את השורות", מסבירה מלאך, "ליצור מגוון רחב, כך שזה יוכל לדבר אל כל אחד. חשוב לנו שיהי גם שיהיה שידוך טוב בין המתנדב למועמד. לפני שבוע פנתה אליי בחורה בת 26 ואמרה לי שכשהיא ראתה את התמונות האלה, היא הבינה שיש אנשים בראש שלה והם יבינו אותה. דיבר אליה המגוון הרחב של צעירים ומבוגרים, והיא שאלה אם היא יכולה לבחור מי יהיה המתנדב שילווה אותה. לכל גיל יש את היתרון שלו - למבוגרים יש פרספקטיבה רחבה יותר וניסיון, והצעירים יוצרים קשר טוב על בסיס קודים שפתיים משותפים
"אבל, למרות שצעירים ומבוגרים כאחד רואים חשיבות בנושא, בני 40 פלוס מתנדבים לארגון מהסוג הזה יותר בקלות. הצעירים חוששים לפלוש לחיים של מישהו אחר, הם נרתעים מלהגיד למישהו מה הם חושבים שיהיה לו טוב. לכן שמנו דגש חזק על גיוס צעירים שיוכלו לפעול בביטחון בתוך ארגון חזק, שעוזר להם ומכשיר אותם"
לייט וחרד"ל - זה אפשרי?
המאגר של ישפה מכיל את כל מגוון האפשרויות שמציעה היום החברה הדתית, מה שמעלה למשל את השאלה האם דתי-לייט ודתי-תורני ילכו יחדיו?
"היום אפשר הכל", מבהירה מלאך, "המורכביויות בדור הזה הן כל-כך מגוונות. יש אנשים שאמנם לא מקפידים על הצד ההלכתי, אבל יש להם עומק רוחני - ולהפך. המוטיבציה לקטלג אנשים פוגעת בעיניי. אני מאמינה שדרך ארץ קדמה לתורה וקודם כל כדאי להסתכל על המידות. כשיש שיח מכבד ותקשורת טובה, רק אז צריך לבדוק עד כמה הפערים גדולים".
ואז מתפשרים?
"אני נגד המילה להתפשר, אלא מבקשת לראות הכל כעסקת חבילה - גם את החסרונות וגם את היתרונות, ואז לשאול 'האם אני מוכן לחיות בשלום עם החסרונות'. כי חוסר מושלמת יש בכל זוג. בחלק הזה יש תפקיד לליווי של השדכנית, לעזור לבני הזוג לראות שלעיתים מה שמפריע לנו בבן הזוג יכול להיות יתרון.
"היה לנו זוג שכל הזמן הוא היה מלא חששות, והיא היתה מלאת ביטחון. היא היתה צבעונית והוא נראה מאוד אפרורי. התפעלתי מזה שבסוף הוא הצליח להגיע להחלטה וגם לעמוד בה, וכשאחרי האירוסין היא התמלאה בחששות, הוא לא נבהל ואיפשר לה להתלבט. אחרי שהם התחתנו הרגשתי שהם עברו תהליך אמיתי, ולא נתקעו כל אחד במקום שבו הם התחילו את המערכת הזוגית שלהם".
פריצת דרך התנדבותית
הסיפור של טוביה החולב ובנותיו היה מסתיים אחרת לגמרי, אם שלום עליכם היה מגיע לכנס היום. כי מבחינת מלאך זה לא עוד
יום השתלמות, אלא אמירה חברתית.
"אני רואה בכנס הזה לקיחת אחריות", היא אומרת, "קבוצה גדולה של אנשים שבאה היום ואומרת שיש בחברה שלנו קושי ומצוקה, ואנחנו לוקחים אחריות ופועלים. אני רוצה שבסוף היום הם ירגישו שהם יוצאים עם מדליה על כך שהם שותפים לתהליך חברתי. בדרך כלל מקובל להתנדב בעמותות של חולי סרטן, נזקקים ואחרות. אנחנו מייצרים התנדבות חדשה. זו התנדבות עם אנשים כמוני וכמוך, למעט העובדה שהם לא הגיעו למקום של נישואין עדיין, וזה לא בגלל חיסרון שיש בהם. התנדבות מהסוג הזה יש בה פריצת דרך"