לא מחכים לנתניהו: עוברים לקרוואנים בפריפריה

בעוד הממשלה מדברת, יש מי שכבר עושה מעשה: 110 משפחות צעירות עוברות להתגורר היום (א') בקרוואנים ב-4 נקודות התיישבות בדימונה, ירוחם ומועצה אזורית רמת נגב. המעבר מתבצע במסגרת תוכנית של עמותת איילים, להקמת 11 נקודות התיישבות במסגרת הרחבות ישובים וערים בנגב ובגליל.

• מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet
• שהצעירים יעברו לפריפריה? גם שם המחירים קפצו
• מענק מהמדינה? "המעבר לפריפריה יעלה יותר"
  

תהליך הקליטה ביישובים יהיה מדורג. בשלב הראשון יתגוררו המצטרפים במבנים יבילים (קרוואנים - א.ק). בשלושת החודשים הראשונים הם יהנו משכירות חינם ולאחר כן ישלמו 1,000 שקל לדירה.

בשלב השני יאושרו "תוכנית בניין עיר" במסגרת תוכנית הוועדות לדיור לאומי של הממשלה, ויוצא מכרז במודל "מחיר למשתכן" עבור שכונות לזוגות צעירים. העמותה תסייע בנושא המשכנתאות. על פי ההערכות בעמותה חצי דונם עם בית בגודל 120 מ"ר יעלה כ-600 אלף שקל. 

עד כה הצטרפו לתוכנית כ-300 משפחות. בנוסף ליישובים שיתאכלסו היום, כלולים בתוכנית גם מצפה רמון, ערד, באר שבע, קיבוץ ארז ואופקים בדרום, ורכס תורען, קריית שמונה וקיבוץ נווה אור בעמק המעיינות שבצפון. בעמותה מקווים שבתוך 60 ימים יתקבלו אישורים לעלות על הקרקע בכל היישובים הללו, ובהמשך הם יפעלו להשגת אישורי בנייה להקמת מבני הקבע במקום.

מנכ"ל העמותה, מתן דהן, מסר כי הגרעינים שעולים היום לקרקע הם בחתך גילאים של 35-25, אבל אין קריטריונים להרשמה וגם מבוגרים יותר יכולים להצטרף. "כל משפחה שרוצה להגיע לנגב או לגליל מוזמנת לפנות אלינו", אמר ל-ynet. "אין הגבלה על מספר המשפחות שיכולות לפנות. אנחנו נסיים את התקציב שלנו ונבקש תקציב נוסף מהממשלה לפי כמות הנרשמים".

"המחירים פה יותר שפויים"

בין הצעירים שעולים היום על הקרקע נמנית גם שירן שלו (28), נשואה ואם לשני ילדים בני שלוש וחמישה חודשים, שהחליטה להתיישב בדימונה. היא ובעלה התגוררו בנתניה, אך הגיעו לדרום בעקבות הלימודים באוניברסיטה.

"גרנו שנתיים בבאר שבע, אבל הגענו למסקנה שאנחנו לא עושים משהו מספיק משמעותי וחברנו לעמותת איילים", היא מספרת ל-ynet. "עברנו לגור בכפר הסטודנטים בדימונה, הכרנו חברים, סיימנו את הלימודים, התחלנו לעבוד באזור והחלטנו להישאר. התאהבנו בעיר שחשפה בפנינו כל כך הרבה אופציות שבמקום אחר לא יכולנו להגיע אליהם".

‏ (צילום: הרצל יוסף)

1

2

3

4

5

6

7

שירן עובדת כמנהלת משאבי אנוש של עמותת איילים, ובעלה עובד כמנהל מפעל בדרום הר חברון. "אם היינו קונים דירה במרכז היינו נשאבים לתשלומי משכנתאות, מתעסקים כל היום סביב נושא הכסף ולא היה לנו פנאי לשום דבר אחר", אמרה. "לא לגדל ילדים ולא להתעסק בפנאי. לגור בדרום, בדימונה, זה לחיות במקום עם פחות לחץ. אנחנו עוד לא קונים בית בדרום, כי אין לנו כרגע אפשרות ואיפה, אבל אני מקווה שעם כל המאבק של הדיור ישימו דגש על הנגב והגליל והדבר יסייע לזוגות שרוצים לגור באזור לקנות בית".

שמיל אדלר (27), ירושלמי במקור, החליט לעבור לנגב כי התאהב במקום. "היה לי ברור שאעבור לפה", הוא מספר בחיוך. "האנשים בדרום, המרחב ומזג האוויר הקסימו אותי. אני הולך לבנות בית במועצה אזורית רמת נגב ברגע שאצליח להשיג את האישורים הנדרשים. בלי קשר למאבק הדיור, אני חושב שהיה לי הרבה יותר קשה לקנות או לבנות בית בירושלים. אבל גם אם היה לי את הכסף הייתי נשאר בנגב ובונה פה את ביתי".

אדלר מסיים בימים אלה את התואר הראשון שלו בגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון. אשתו, דפי, לומדת חינוך בבן גוריון ומדריכת טיולים. "המחירים פה הרבה יותר שפויים מאשר במקומות אחרים", הוא אומר. "אפילו שגם כאן המחירים עולים בטירוף, בצורה לא פרופורציונלית או הגיונית. אני מרגיש שזוג צעיר, סטודנטים, שסיימו את הלימודים ורוצה לקנות או לבנות בית, אפילו בדרום זה כבר לא פשוט". 

מקפלים את המאהל ברוטשילד

בעמותה מסרו כי המהלך תואם עם הרשויות המקומיות, כאשר בחלק מהמקומות יש כבר מבנים קיימים, דוגמת ערד וקיבוץ ארז. "זה חלק מהפעלת הלחץ על הממשלה לזרז את הביורוקרטיה", אמר דהן. "אם אומרים שיש סופרטקנר לביורקרטיה, אז בואו תראו לנו, זו ההזדמנות".