מדוע תמכתי בנישואי הומו ולסבית

פולמוס נישואי הומואים ולסביות דתיים:

• באישור הרבנים: אתר לשידוך בין הומואים ללסביות
• "אל תוותרו על משפחה"/ טור של זוג
• "שידוך בין הומו  ללסבית לא מביא אושר"  
  

עוד ביהדות:

• זאת באני, איה קרמרמן
• רב פעלים: דרכו של הרב הלפרין
  

הדבר נכון לגבי הטענות ש''הם לא ימצאו אהבה'', שזה כן טוב לילדים שלהם או שזה לא טוב לילדים שלהם, שעליהם להינשא או לדאוג להעצמה גברית וכויוצא באלו. כל הכללה אינה נכונה לבני אדם בכלל, ובוודאי שלא נכונה במציאות המסובכת הזו.

אני איני תומך אפוא בשום פיתרון כללי. כמו כל בני אדם - צריך לתפור בעדינות וברגישות ''חליפה'' שונה לכל בחור ובחורה המוצאים את עצמם במציאות מסובכת מעין זו. לו היה אפשר להתהפך, אני מניח כי כמעט כל אלה שחשים שאינם יכולים לקיים את ''ודבק באשתו'' היו הולכים לשינוי זה. אלא שהמציאות מלמדת כי אפשרות זו נעולה בפני רוב מוחלט של בעלי הנטייה ההפוכה, והיא מתאימה כנראה רק לחלק מהם. על כן, ההצעה ''שהם ילכו לטיפול ויחזרו להיות נורמלים'' אינה רלוונטית, אלא לאותה קבוצה מסוימת שהטיפול יועיל לה.

הכל פתוח

על כן, מה שאני תומך בו הוא לפתוח את האפשרויות השונות. בין אלו נמנית גם האופציה לנישואין בין הומואים ללסביות. זה בוודאי לא פיתרון לכולם, ואיני חושב שאפילו לרובם - יש לזה בוודאי חסרונות רבים, כמו לכל הצעה אחרת, אך יש בה גם יתרונות.

הנישואים הללו הם הצעה שמאפשרת אושר למי שסובר כי זו דרכו להיות מאושר. היא אינה טובה למי שאינו סבור שכך הוא רוצה לחיות. לו ההצעה הזו הייתה מוצגת כהצעה האולטימטיבית היחידה הפתוחה בפני בחורים ובחורות - הייתי מתנגד לה, גם לאור דבריי למעלה על ההכללות, וגם בשל העובדה שהדבר בוודאי אינו נכון. אולם בשל העובדה שהיא מוצעת כאחד הפתרונות למי שחפץ לבחור בדרך זו - אני רואה בה חשיבות עליונה. מניסיוני ראיתי

שחלק מאוד מחפשים את הדרך הזו.

ככל הידוע לי, יש כמה ארגונים שמציעים זוגיות מעין זו, וטוב שאין מקום אחד בלבד, אלא מערכות רבות ומגוונות.

יש להיזהר ממשפטים כמו ''אין אהבה שום דבר שיכול להיות בין הבעל והאישה''. ישנה חשיבות עילאית לקשר הגופני בין בעל ואישה, אולם בשום אופן אין לומר כי אם ההנאה מהקשר הגופני לא קיימת - לא יכול להתרחש שום דבר בין בעל ואישה, ואין האהבה נמצאת במשכנם. 

• המאמר המלא פורסם באתר ישיבת ההסדר פתח תקווה