הרב קוק חי בבועה
בחצות, אחרי שאחרון המנחמים על מות אביה עזב, המאיירת עדי דוד עמלה על סיום ספר הקומיקס שכתבה על הרב קוק: "אם לא נציב אלטרנטיבה, הגיבורים של הילדים שלנו יהיו סופרמן והחברים שלו. אני רוצה שהגיבור שלהם יהיה רב"
המאיירת עדי דוד ציירה את הציורים האחרונים בספר הקומיקס שלה על הרב קוק כשהיא ישבה שבעה על אביה, הרב אורי דסברג, שנהרג לפני כחצי שנה בתאונת דרכים בגוש עציון. בשעות היום היא קיבלה יחד עם משפחתה הקרובה את אלפי המנחמים שהגיעו לחזק את המשפחה שאסון היכה בה זו הפעם השנייה, ובחצות, כשעזב אחרון המנחמים, היא ישבה וציירה את הספר שאביה ליווה את כתיבתו, ואף נתן לו את סיפור המסגרת.
עוד ביהדות:
- הילולה לרב קוק: "כמו אצל החרדים והספרדים"
- 10 דברים שקורים רק בבית ספר חרדי
היי את, ההריונית עם המטפחת, בוא להפגנה
הרב דסברג, ממקימי המכון הטכנולוגי-הלכתי "צמת", איבד ב-1996 את בתו אפרת אונגר, שנרצחה יחד עם בעלה ירון בפיגוע ירי ליד בית שמש. יחד עם אשתו, יהודית, הוא גידל את נכדיהם היתומים - דביר וישי, שהיו אז בני שנה ושנתיים.
הספר "אורות בשביל הארץ", שיוצא כעת לרגל יום השנה ה-76 לפטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שחל היום (ג' באלול), מוקדש לאביה. זהו ספר הקומיקס השלישי של דוד, לאחר ספר ביכורים שעסק בסיפורו של רבי אריה לוין, וספר שני שתיאר מעשי חסד של תושבים מצפת.
רב של אנשים
את הספר על הרב קוק היא כתבה ואיירה בעקבות פנייה מהרב יוחנן פריד, ידיד קרוב של אביה פנה אליה. "התלבטתי אם להיענות לבקשה שלו", היא מודה. "ב'בית המלמדים', שמוציאים לאור את ספרי הקומיקס שלי, הצבנו מודל שלא לפרסם רבנים, אלא מעשים. הרב אהרון פאלק, ראש 'בית המלמדים' אמר שרוב הרבנים היום הם סקטוריאליים, והמטרה היא להציג דמויות של אנשים עם מעשים טובים, אנשי חסד, שכל ילד יוכל להזדהות.
"הרב אריה לוין תאם למודל הזה, כי הוא היה איש של אנשים. הוא נודע במעשים הפשוטים שלו, אבל הרב קוק נודע דווקא בגלל מעשיו הגדולים ולכן התלבטנו האם הוא מתאים למודל שהצבנו. פניתי לאבא שלי, שהיה תלמיד של הרב צבי יהודה קוק, כדי להתייעץ איתו. השיטה של אבא שלי היא לא לתת תשובה ישירה, אלא להפנות אותנו למקורות שמהם נלמד את התשובה, וכך הוא נתן לנו את ההרגשה שאנחנו מצאנו את התשובה בעצמנו. אז הוא נתן לי המון ספרים על הרב קוק ועשיתי מחקר שבאמצעותו גיליתי את הרב קוק האיש. מדברים עליו תמיד כעל סולם שראשו ניצב בשמים אבל לא-מעט ממעשיו מעידים שרגליו היו בקרקע".
הרב קוק, כפי שהוא משתקף בספרה של דוד, הוא לא הרב של הרבנות הראשית, אלא רב של אנשים. לצורך הצגתו ככזה היא נעזרה בסיפור מסגרת אמיתי, שאביה הפנה אותה אליו. הסיפור עוסק בהעלמותו המסתורית של כתב היד של הספר "מדבר שור", שכתב הרב קוק. הספר נגנב לאחר שהרב סיים לכתוב אותו והרב קוק סירב להגיש תלונה במשטרה כדי לא לפגוע באדם שגנב אותו, וזאת למרות החשש שכל עבודתו תרד לטימיון.
בסיפורה של דוד חבורה של ילדים יוצאת בעקבות הספר שנגנב כדי לפתור את התעלומה, כאשר בכל פעם הם נפגשים עם אדם אחר שמספר להם על הרב קוק.
רב או עבד?
אחד הסיפורים עוסק בקשר של הרב עם ציבור הפונים אליו. הרב קוק נהג לחתום על מכתביו "עבד לעם קדוש". החלק של העבד בא לידי ביטוי בהתמסרותו לכל מי שבא אליו. אנשי חצרו של הרב ראו את העלייה הבלתי-פוסקת לביתו כתופעה מוגזמת ותלו על דלת ביתו שלט עם שעות קבלת קהל. לתדהמתם, השלט שתלו הורד בכל פעם מחדש.
הם התחבאו באזור כדי לתפוס את הפרחח שמוריד את השלט, וגילו שהרב בעצמו עושה זאת. כששאלו אותו לפשר מעשיו, ענה להם שרב הוא איש שירות, והוא צריך להיות זמין לאדונו בכל שעה שיצטרך. והסיפור הזה הוא רק חלק אחד מפסיפס של אישיות מרשימה שבנתה דוד רק מסיפורים קטנים.
כשהייתה לקראת סיום הספר, אביה נהרג. "אבא שלי ראה את כל הטקסט, וחלק מהציורים", אומרת דוד, "הוא אף פעם לא העיר לי, הוא לא אמר 'זה לא בסדר', אלא כיוון אותי ונתן לי להחליט לבד. ההערה היחידה שהוא אמר לי הייתה כשהוא ראה ציור של הרב, והוא אמר לי 'קחי בחשבון שהעיניים של הרב היו מאוד עמוקות'. העבודה על הדפים האחרונים של הספר הייתה בשבעה, וזה היה מאוד מיוחד. כי אפילו כשהוא כבר לא היה איתי, הרגשתי שהוא נוכח. מבחינתי, כל הספר נעשה איתו. אני ראיתי אותו בפעם האחרונה יום לפני התאונה, כשהחזרתי אותו ואת אמא שלי משדה התעופה, כששבו מטיול שורשים בהולנד. עדכנתי אותו לגבי הספר.
"באותו היום הסעתי ברכב שלהם גם כמה קולגות, וכשסיפרתי להם את סיפור השורשים של אבי, ואיך הוריו, שהבינו שעומדים להרוג אותם, פיזרו את הילדים שלהם בין משפחות של גויים, ירדו למחתרת ובסיום המלחמה אספו את ילדיהם ואת ילדיהם של חבריהם והקימו בית יתומים, אמרה לי אחת מהם שעם סיפור משפחתי כזה, איך אני בכלל כותבת סיפורים של אנשים אחרים. למחרת
אבי נהרג, ומה שהיא אמרה לי קיבל משנה תוקף".
עכשיו כשהספר המוקדש לזכרו של אביה הסתיים, והיא עוד לא החליטה מה יהיה הפרויקט הבא שלה, היא מקווה שמה שיצא תחת ידה יחולל שינוי קטן. "אני חושבת שהצבתי רף אחר", היא אומרת, "אני מקווה שהוא יביא לכך שילדים לא יקראו רק ספרים טיפשיים. ספרי קומיקס בדרך כלל מדגישים גיבורי-על, ופה אנחנו שמים דגש על משהו אחר.
"חשוב שאנשים יבינו שאם לא נציב אלטרנטיבה לספרי הקומיקס הקיימים, הגיבורים של הילדים שלנו יהיו סופרמן והחברים שלו. אני רוצה שהגיבור שלהם יהיה רב. יש אנשים שחושבים שרב בתוך קומיקס מבזה את דמותו של הרב, אבל להפך - היא מקרבת את הרב לציבור. רב זו דמות שצריך להוריד אותה לקרקע, כדי שאנשים יוכלו ללמוד ממנה".
לפנייה לכתב/ת 
