יריד ההבלים: הבילוי החרדי האולטימטיבי
עזבו אתכם מבית קפה או מחאה חברתית. טרנד הבילויים הלוהט לנשות המגזר החרדי הוא היריד. עיצוב, גורמה או מוצרי תינוקות - העיקר שיש איפה להתאוורר. על המותגים אפשר רק לפנטז, ואת עלות הכניסה משלמות הדוגמיות-חינם
עשרות נשים חרדיות הגיעו בתחילת השבוע לאולם אירועים בני-ברקי, לצורך מה שהוגדר על ידי היזמים כ"חגיגה אימהית". ועל אף ש(רוב) העגלות נשארו בחוץ, הדוגמיות נחטפו מהדוכנים, ועל הבמה המרכזית רץ לו בנחת לופ מעייף של סימפוזיונים לעוסים. ככה, אם לא הבנתם, אמרות לבלות נשים חרדיות.
עוד בערוץ יהדות - קראו:
- גרוניך: "יש לי סימפטיה לאנשים בשומרון"
- ברחובות שלנו - סיורי סליחות
- בקרוב: חזני משפחת מלבסקי - הדור הבא
וכשמקום יותר טוב ללכת אליו אין, אין כמו היריד התורן כדי "לצאת להתאוורר" - ובכל זאת להמשיך ולהרגיש בבית, באווירה מגזרית למהדרין.
הו מאמא!
מידי פעם צץ יריד קונספט חדש לאישה החרדית: כבר היה "בעלבוסטע", שעסק בעולם בישול הגורמה, וחברו היריד לעיצוב הבית. אין ספק בכלל כי תופעת ירידי הנשים הפכה לטרנד המגזרי החם של השנה החולפת. ואם הייתה פה באיזשהו שלב מחאה על יוקר המחייה (מישהו אמר "תנובה"?) - הרי שלפחות בין כותלי היריד החדש, המארגנים לא רואים איך כל זה משפיע על האישה החרדית.
למלי, מבלה קבועה בירידים, הסיבה למסיבה מאוד ברורה: "איפה רצית שנשים חרדיות יבלו? אז כל פעם עושים פוקוס על משהו אחר, ומריצים אירוע. האווירה בקניונים לא תמיד נוחה לנשים חרדיות. האמת היא שאין לאן לצאת עם החברות. אירועים כאלה הם סוג של הזדמנות בשבילנו לצאת קצת מהבית - להתאוורר במקום שמתאים לנו".
והיא לא לבד. היוזמים זיהו היטב את הקושי בזמן בילוי מותאם לאישה החרדית. ואם על "שבוע אופנה חרדי", או יריד יופי וטיפוח, הם עדיין לא מעיזים לפנטז, מחשש לעורר את חמתם של עסקני המגזר - אפשר, מסתבר, להרים אירוע נשי בכשרות גלאט על "הציר הבטוח" של בית, ילדים ואוכל.
"החרדיות - צרכניות נבונות"
מנחם הלפרט, האבא הגאה של יריד "מאמי-לנד" החדש דנדש, רואה את האירוע כולו כעוד דרך להוביל את לקוחותיו העסקיים כל הדרך אל כיסן של הנשים החרדיות.
לחלק דוגמיות ברחוב רבי עקיבא זה לא מספיק טוב?
"מה קרה לך? תראי מה הולך פה. איך את יכולה בכלל להשוות?", הוא מחווה בידו אל עבר הביתנים. "מה יש, לנשים חרדיות לא מגיע לצאת קצת ליהנות? אין להן לאיפה ללכת, אז הן באות לפה. אנחנו משתדלים לתת להן חוויה חיובית, כדי שייהנו כל פעם מחדש בקונספט אחר. שיהיה להן טוב, שיהיה כיף".
ואיך כל זה מסתדר לו, להלפרט, עם גל המחאה על יוקר המחיה? דווקא לא רע: "הנשים החרדיות הן צרכניות נבונות. הן רוצות להיחשף ולהכיר מוצרים חדשים שקיימים בשוק. בסך הכול יש פה בעיקר מוצרי צריכה בסיסיים, במחירים שווים לכל נפש. אני לא רואה בזה שום בעיה".
תעסוקה לנשים מבוגרות
אך ה"שום בעיה" של הלפרט נחשפת במערומיה, ליד דוכן עגלות ה"בוגבו". שלוש אמהות טריות במנשאים מלטפות בערגה את העגלה. "לחלום מותר", אומרת לי אחת מהם בחיוך מנומנם - תוצר לוואי של שעתיים שעות שינה בלילה האחרון. "אל תשכחי לעבור דרך הדוכן של בית חולים 'מעיני הישועה'", היא מנחה אותי בנבכי האירוע. "יש הגרלה על סל-קל. מי יודע, אולי אזכה באחד?"
באותה שעה, על הבמה, מרשה לעצמה רחל, חסידה למהדרין, לחלום על עגלת "פרמיום" לילדה - בעידודה הנמרץ של מנחת הסימפוזיון האימהי. חברתה בוחרת "להתפרע" ולאחל לעצמה חדר תינוקות מעוצב. כל זה מעלה בי חשש שמא הקונספט האמיתי הוא, בכלל, שחרור "חסמי חיסכון" בחברה החרדית, לטובת עידוד מאסיבי של צריכה.
קהל הבוקר של היריד הוא, כאמור, אימהי - אבל לא רק. לצד נשים בחופשת לידה ותינוקות רכים במנשאים, נצפו בקהל גם לא מעט נשים מבוגרות שחיפשו, כהגדרתן, "מקום להסתובב בו". ולמרות שמוצרים לתינוקות מזמן לא רלוונטיים עבורן, הן מצאו את עצמם משלמות 30 ₪ כניסה בשביל לקבל טיטול מתנה מ"פמפרס", ודייסה במהדורת כיס באדיבות "מטרנה" - מנסות, לשווא, לא ליפול על דובונים שפוזרו בכל מקום לצורך דקורציה ההולמת את המעמד הילדותי.
כך תקבלו שמפו במתנה
בפינת היריד קבוצת שולחנות, שייעודם - תיחום מועדון צרכנות לנשים חרדיות, המאפשר להן לקבל מוצרים
חדשים ממגוון חברות, ולמלא בתמורה חוות דעת על המוצר.
מיכל הדי מחברת "סופר פלוס", יוזמת הקונספט, חושבת שמדובר במצב של מרוויחים בלבד: "הן מקבלות - וגם אנחנו. זה מאפשר לנו להבין מה נשים חרדיות מעדיפות. כאשר מדובר באישה שמכבסת 4-5 קילוגרמים - מול אישה שמפעילה מכונות של 7 קילוגרמים, אפילו הפקק של מרכך כביסה מקבל משמעות שונה".
בינתיים, לצדי, ממלאות נשים חרדיות רבות את פרטיהן - כולל טבלה עם הכשרי הבד"ץ המקובלים עליהן. מה לא עושים בשביל שמפו במתנה? רבקי דווקא מבסוטית: "לקבל מוצר בחינם הביתה ממש מתאים לי. זה גם חיסכון, לא?" חברתה מתעקשת לוודא שקבלת מתנות החינם הללו, לא כרוכה בהתחייבות לקנייה. "אני מכירה את זה שמפתים במתנות, ובסוף משלמים ביוקר. ואם כך, אז אני מוותרת מראש. אין לי כסף מיותר. גם כך הכניסה הייתה לי יקרה. אם לא הייתי ממש חייבת את היציאה להתאוורר, לא הייתי מפרגנת לעצמי".
נותנים בחינם - לא תשנוררי?
ליד דוכן של אביזרי שיער לתינוקות אני פוגשת את שוּרי. היא כבר הספיקה לקנות כיסוי מיוחד לקרש גיהוץ, וקרם פנים עם אפקט פילינג. "זה ממש מרגיז שלא הרשו לנו להכניס עגלות. עם המנשא של הילד אני ממש מתמוטטת. אין לי מקום בידיים מרוב שקיות".
המארגנים, מצדם, מסבירים שהחליטו להפוך את התינוקות לפרסונה נון גרטה ביריד האמהות, לטובת מרווח התנועה של הלקוחות. "את לא זוכרת מה היה כאן כשעשינו את 'בלעבוסטע'?" הם מצטמררים. "אי אפשר היה לזוז. אז השארנו את העגלות בחוץ, לטובת כולן".
תחת הבמה המרכזית אני נתקלת בפייגי, בחורה מעשית. היא עוברת מדוכן לדוכן, ומלקטת כל את כל מה שניתן לקבל בחינם. אני תופסת אותה באמצע "ספירת מלאי": "אני אוספת כמה שיותר דוגמיות. עשיתי כבר שלושה סיבובים בדוכן של 'פמפרס'", היא מראה לי את השלל בחיוך ממזרי. "חישבתי שאם יקבלו פה מספיק דברים בחינם, זה יכסה לי את מחיר הכרטיס. יש לי שלושה ילדים על 'מטרנה' ושלושתם עדיין בטיטולים. את יודעת איזו הוצאה זו? אם נותנים לי פה דברים בחינם, אני אקח. למה לא?"
לפנייה לכתב/ת 
