שתף קטע נבחר
צילום: רון פלד

מתחם נוטרדאם: כמו לנסוע לפריז, אבל בירושלים

מתחם הנוטרדאם שבי-ם נבנה במאה ה-19, ונחשב לאחד היפים בעיר. במקום תוכלו לאכול במסעדת-גג עם נוף, לבקר במוזיאון ואפילו לישון היכן שלָן האפיפיור. מי אמר שחייבים לנסוע לפריז?

מתחם הנוטרדאם המפואר בירושלים נבנה בידי הצרפתים במאה ה-19, בשל קרבתם לטורקים-העות'מנים, וכך קרה שצרפת פרסה חסותה על מרבית הנתינים הזרים הנוצרים בעיר, כמו גם על הכנסייה הקתולית.
 

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

האיש שהגשים את החזון הצרפתי

המתחם הצרפתי, בסמוך לשער החדש שבעיר העתיקה, כלל מספר מבנים כדוגמת בית החולים סן-לואי הקיים עד היום בכיכר צה"ל הסמוכה, מנזר האחיות המתקנות שנהרס עם קום המדינה ומנזר סן-ונסן דה-פול המרשים, שבלב שדרות אלרוב ממילא, עד היום.

היה זה דווקא איש אחד שהגשים את החזון הצרפתי, הרוזן מרי פול אמדה דה-פיילא, שהגיע לעיר הקודש כצליין צעיר ואת רוב הונו וזמנו השקיע בארץ ישראל ברכישת קרקעות, ביניהן השטח הסמוך לעיר העתיקה. כך הפך הרוזן לדמות בולטת ומוכרת בירושלים של אז, ולאדם שפעל בנמרצות מאחורי מפעלי הקתולים הצרפתים בארצינו.


שייך למתחם הצרפתי. מנזר סן-ונסן דה-פול

 

שיירת האלף

במהלך 1882 חזר דה-פיילא שוב לירושלים עם עוד כאלף צליינים קתולים, באירוע שזכה לכינוי "שיירת האלף" (Le Grand Caravan de Mille), שאורגנה על ידי מסדר האבות האסומפסיוניסטים הצרפתי. מטרתם הייתה, בעצם, ליצור משקל נגד לצליינות הרוסית בירושלים שהתחזקה ואף הקימה את מגרש הרוסים לשם אותה מטרה.

 

עוד בערוץ התיירות:

לאחר שהגיעו הצליינים הצרפתים באוניות פאר דרך נמל חיפה לירושלים, הבין הרוזן פיילא כי האכסניות הקיימות בעיר אינן מספיקות ואלף הצליינים שעימו נאלצו להשתכן באוהלים מאולתרים וצנועים במתחם, שעליו יוקם יותר מאוחר מבנה הנוטרדאם. כבר בשלב זה הבין הרוזן, כמו גם אנשיו, כי נחוץ מקום לינה חדש לצרפתים.

 

לאחר שנאסף ההון הנדרש לפרוייקט זה החלו בבניית המבנה, ואבן הפינה הונחה בידי הקונסול הצרפתי כבר בשנת 1884. המתחם כונה "נוטרדאם דה פרנס" כדי להבליט את הלאומנות הצרפתית, אך שמו שונה לאחר הקמת המדינה ל"נוטרדאם דה ז'רוזלם" - "גבירתנו של ירושלים" (בצרפתית זה נשמע סקסי יותר).

 

עם סיום בניית המתחם הענק במהלך 1889, נעתרו העות'מאנים לבקשתם של הצרפתים ופרצו שער חדש נוסף ממול לנוטרדאם, שער שזכה לשם האותנטי "השער החדש" עד היום. המטרה בפתיחת השער הייתה להקל על הצליינים הצרפתיים בדרכם לכנסיית הקבר הקדוש שברובע הנוצרי הסמוך, במקום לעבור דרך שער יפו.

 

המבנה הפך לגדול ביותר בעיר של אותה תקופה, כששני המגדלים הגבוהים בסגנון הבארוק המרשימים וביניהם, כמובן, פסלהּ של מריה, המדונה, וישוע הילד בידיה, נראים למרחוק. היה זה המבנה הראשון בעיר ובו ארבע קומות, ומעליהן מאות חדרי שינה עם קיבולת אדירה של יותר מ-1,500 איש במקביל. כיום ישנם במקום כ-150 חדרי אירוח וארבע מסעדות מפוארות.


שני מגדלים בסגנון בארוק וביניהם פסלהּ של מריה. מתחם הנוטרדאם

 

בין שתי מלחמות

במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948, נערכו במתחם הכנסייה קרבות קשים בין כוחות ההגנה לבין הלגיון הירדני, שכן המבנה הגבוה חולש על העיר העתיקה ומשמש תצפית אסטרטגית על כל האזור. למרות ההרס החלקי של המתחם בקרבות, הפך האגף הדרומי לעמדה קדמית חשובה ביותר בידי צה"ל - אל מול ירושלים הירדנית.

 

במהלך חלוקת ירושלים בין 1948 ל-1967, שימש המתחם את מעונות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, וכך זכו המעונות לשם "מעונות האלף" על שם שיירת האלף מסוף המאה ה-19. לאחר שהועברו המעונות לגבעת רם, נשאר הכינוי עד ימינו אנו.

 

הנזירה והשיניים התותבות

במהלך 19 השנים בהם היתה ירושלים חצויה, עלה המקום לכותרות בשל פרשה די הזוייה, כפי שרק ירושלים יכולה להמציא - סיפור שזכה לשם "הנזירה והשיניים". אחת מהנזירות בנוטרדאם (ישנן מספר גרסאות מהיכן בדיוק והאם זו היתה באמת הנזירה שצולמה) צפתה מהחלון לכיוון העיר העתיקה שבשטח הירדני דאז.

 

הכביש שמפריד עד היום בין העיר העתיקה למתחם הנוטרדאם, שימש כגבול בלב העיר - הקו העירוני. שיניהָ התותבות של הנזירה החביבה נשמטו אל בינות לגדר התיל שבין שתי המדינות. הצילום הבלתי נשכח של דוד רובינגר מראה כוחות או"ם בליווי קצינים ירדנים וישראלים, אוחזים בדגל לבן, מצטלמים עם חיוך רחב יחד עם הנזירה (או חברה שלה...) שמחזיקה בשיניים התותבות בידה.

 

ביקור במתחם הנוטרדאם דורש תאום מראש, ואנשי הכנסייה ישמחו עד מאוד לקבל תיירים וישראלים כאחד. את האתר מנהל האב סולאנה וכן האב קלי, ובמתחם ישנן לא פחות מארבע מסעדות במקום, אולם כנסים וכן מוזיאון מרתק על התכריכים מטורינו. במוזיאון הקטן השוקעו סכומי כסף ענק לשחזור הולוגרמי של גופת אדם, שלא בהכרח של ישוע, שמסתמכת על תכריך - בגד אדם בן כ-2,000 שנים ומוכתם בדם, שלפי בדיקות מעבדה ושחזורים, ניסו לבדוק ולהסיק באיזה כלים וצורה הוצא להורג. כפי הנראה, הוא הוצא להורג על צלב.

 

האם זה ישוע בעצמו? גם מנהל המוזיאון טוען שלא ידוע ואין זה משנה, שכן מדובר בכל מקרה בפריט היסטורי נדיר ומרתק המצביע על שיטת ההוצאה להורג בתקופה הרומית. הכניסה למוזיאון בתאום מראש.


ישמחו לקבל אתכם. מתחם הנוטרדאם בלילה

 

אל תפספסו את תצפית הגג

הנוף מגג המתחם, שאליו יוצאים ממסעדת הגבינות שבקומה האחרונה, פשוט מדהים! כדאי לעלות לתצפית. אולם הכנסייה שבתוך הנוטרדאם מרשים ביותר, וניתן למצוא בו, בין השאר, דגלים וסמלים קתולים וצרפתיים מהמאה ה-19, מהימים שהוקם המתחם.

 

כמו כן, משמאל לאפסיס (גומחת התפילה בכנסייה) ישנה מתנה שהעניק האפיפיור במהלך ביקורו בעיר בשנת 2009, מעין קופסה ללחם וליין המעוטרת בעיטורים שבהם מופיע ישוע, כבש (המסמל אותו על-פי הנצרות) וכן חיטה וענבים (לחם ויין). במהלך הביקור של הכס הקדוש בשנת 2009, שוכנה פמלייתו של האפיפיור במתחם.

 

המסעדה השוכנת בחזית המתחם, "לה רוטיסרי", נחשבה ליעד פופולרי לדיפלומטים ואנשי תקשורת בעיר, ועברה שיפוץ מאסיבי ותחת ניצוחו של שף ספרדי בכיר. מתחם הנוטרדאם פתוח למבקרים בכל ימות השבוע בתאום מראש והחוויה מובטחת.


נוף אל כיפת הסלע והעיר העתיקה מגג המסעדה בנוטרדאם

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רון פלד
נזירות שותות קפה בתחם הנוטרדאם. גם אתם יכולים
צילום: רון פלד
מומלצים