ראש ועדות הדיור רומז: המחירים ירדו
משנה למנכ"ל משרד הפנים, שאחראי על יישום חוק הווד"לים השנוי במחלוקת, נמנע מלהבטיח ירידות מחירים, אך אומר ל-ynet: "ברגע שמציפים את השוק בדירות, ההיצע עולה והמחיר צריך לרדת". ויש לו גם מסר לקבלנים: "לא ממליץ לשבת על הגדר"
"פעילות הווד"ל תורגש בשוק הנדל"ן כבר בשנה הקרובה ותיתן מענה רציני למצוקת הדיור ולצרכים הכי בסיסיים של הזוגות הצעירים". כך אומר יו"ר הוועדה הארצית לדיור לאומי והמשנה למנכ"ל משרד הפנים, שוקי אמרני, בראיון ל-ynet.
חוק הווד"לים הוא אחד הפרוייקטים השנויים במחלוקת ביותר בתכנון ובנייה בישראל. ארגוני הסביבה טוענים שהוא יוביל לבנייה פרועה שתחסל מה שנשאר מהשטחים הפתוחים במרכז הארץ, ופעילי מחאת האוהלים הפכו אותו לסמל כל הרע בממשלת נתניהו, בטענה שהוא מקדם בנייה לעשירים בלבד. אבל אמרני, משוכנע שיש לו מה לענות להם.
"בשנת 2012 יתוכננו ויאושרו עשרות אלפי יחידות דיור חדשות, עשרות אחוזים יותר מהיקף הדירות שתוכננו ואושרו בכל השנים הקודמות, שעמד בממוצע על 25 אלף אישורים בשנה בלבד, כמות שפשוט לא מספיקה", הוא אומר, "נוצר מחסור בהיצע הדירות ועכשיו המצב ישתנה". אמרני יישא מחר דברים דומים בנאום בוועידת דיסקונט לעסקים של מרכז הבנייה הישראלי, המתקיימת במלון מרידיאן בים המלח.
מתנגדי הווד"ל טוענים שהאצת האישורים לא תוריד את מחירי הדירות, ואולי אף תעלה אותם, כי התוכניות שיאושרו מבוססות על דירות יוקרתיות.
"קודם כל, לפי חוקי ההיצע והביקוש, ברגע שמציפים את השוק בהרבה דירות, ההיצע עולה והמחיר צריך לרדת, וזה לא משנה אם הדירות החדשות יקרות או זולות יותר. שנית, כדי לתת מענה לצרכי השטח, אנחנו מקצים 20% מכל פרוייקט לדירות קטנות כדי שגם אוכלוסיות חלשות ומשפחות צעירות וקטנות יוכלו לקנות.
"גם שאר הדירות לא יהיו בהכרח יקרות כי הווד"לים מאשרים בנייה בכל המחוזות בארץ ובאזורים עם חתך אוכלוסייה מגוון, ובגדלים מגוונים. רוב הדירות שיאושרו יהיו רבי קומות בבנייה רווייה, ולא וילות (כפי שטוענים מתנגדי הווד"ל - ת.ג). בחלק מהפרוייקטים, אם לא בכולם, יהיה גם דיור להשכרה".
המטרה: לתמרץ את הקבלנים
הדיור להשכרה, כלומר, "דיור בר השגה", נמצא כיום בדיונים סוערים בכנסת סביב המלצות ועדת טרכטנברג. הווד"לים יוכלו לאשר בנייה להשכרה גם אם המלצות טרכטנברג לא יאושרו?
"כן. נושא הבנייה להשכרה מופיע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל בלי קשר לטרכטנברג ולעניינים הפוליטיים. אנחנו בדיונים עם מינהל מקרקעי ישראל ומגבשים דרכים לתמרץ קבלנים לבנות דירות להשכרה. המטרה שלנו היא שמגוון הדירות יהיה כמה שיותר גדול ושלא יווצרו שכונות עוני ושכונות עושר כמו שנוצרו בעבר".
יש במדינה 160 אלף יחידות דיור שתוכננו ואושרו אבל לא קמו בפועל בגלל עיכובים בהקמת תשתית ובגלל שקבלנים מעכבים בנייה בכוונה כדי להעלות מחירים. איזה כלים יש לכם לגרום לכך שאחרי האישור המהיר תתבצע גם בניה מהירה?
"בווד"לים מאשרים את הבנייה רק אחרי שכל התנאים הנלווים כבר אושרו, כולל האישורים להקמת תשתיות, כך שלא יהיו תופעות כמו פרוייקט שאושר לבנייה על הנייר בתנאי שיאושר או לא יאושר מחלף סמוך, ואחר כך מתעכב במשך שנים עד שהרשויות מחליטות לגבי המחלף. עם זאת, יש פרוייקטים שמתוכננים בווד"לים שרשויות מקומיות מתנגדות להן, ושם עלולה להיות בעייה, שהכל יאושר על הנייר אבל הרשות תעכב את הבנייה בפועל.
"לגבי הקבלנים, אנחנו חושבים עם המינהל על דרכים לתמרץ אותם לזרז את הבנייה. חשוב להבין שהמינהל שינה את הגישה שלו: בעבר הוא היה עוד יזם שמנסה למקסם רווחים, היום הוא גוף שכל מהותו היא לספק קרקעות ולאפשר בנייה. אני מניח שלקבלנים יש אינטרס לבנות כמה שיותר מהר, אחרי שהם השקיעו ברכישת השטח ופיתוחו".
המחירים ימשיכו לרדת? יש תקווה
מחירי הדירות נמצאים כיום בירידה, ויש יזמים שמצהירים בגלוי שהם מעכבים את הבנייה בכוונה ו'יושבים על הגדר' עד שהמחיר יעלה בחזרה. מה תעשו במקרים כאלה?
"אלה דברים שנבחנים עם המינהל ממש בימים אלה. הגישה שלנו היא לא להעניש קבלנים, אלא לומר לקבלן: אדוני הנכבד, כדאי לך לבנות, שאם לא כן המינהל יפעל בדרכים כאלה ואחרות שעלולות לגרום לכך שבסוף תרוויח פחות וההשקעה שלך תרד לטמיון.
"בכל מקרה, הייתי רוצה להעביר מסר לקבלנים: אני לא ממליץ לכם לשבת על הגדר. עם כמות התכנון והבנייה שצפויה להיות כאן ועם המחירים הקיימים, שהם גבוהים מאוד בלאו הכי ברמות שלציבור קשה להתמודד אתן, לא הייתי בונה על זה שהמחירים יעלו או שהם לא ירדו, ובמקומכם דווקא הייתי בונה הרבה ומהר".
ומה ההמלצה שלך לציבור? כן להמשיך לשבת על הגדר, עד שהמחירים ירדו?
"אני לא עוסק בהמלצות פיננסיות, אבל הייתי מציע לציבור לחשוב על חוקי ההיצע והביקוש ועל ההשלכות שתנופת הבנייה יעשו למחירים, שבהחלט נותנות לציבור תקווה שהמחירים ימשיכו לרדת".
למה רשויות מקומיות מתנגדות לבנייה?
"בנייה בהיקף גדול יוצרת עומס על הרשות, שצריכה לסלול כבישים, לדאוג לצנרת ולביוב, ולהקים בתי ספר וגנים ומוסדות. זה טבעי שהרשויות חוששות. העובדה שמדובר בבנייה לאוכלוסייה מגוונת, שלא כולה מבוססת, מגבירה את החששות.
"חשוב לי להדגיש שלא כולן מתנגדות: יש כאלה שמתלהבות ויש רשויות שממש מתנגדות בגלל מחלוקות ספציפיות, כמו עיריית פתח תקווה שמתנגדת לבנייה בסירקין. חלקן לא מתנגדות אבל מלאות חששות, כמו ראש העין, למשל. הוו"דלים דנים באישורים לבניית 20 אלף יחידות בראש העין, זה ישנה את היישוב לגמרי ויעמיס על הרשות, אני מבין אותם".
"הירוקים צודקים, אבל"
"יש גם עיכובים והתנגדויות מצד משרד הביטחון. אנחנו דנים בבנייה מאסיבית בשטח של בסיסים צבאיים, כמו מחנה צריפין ומחנה סירקין, שאמורים להיות מפונים ואמורות לקום בכל אחד מהם 10-15 אלף יחידות דיור. הפינוי יהיה תלוי במשרד הביטחון ובצה"ל גם אחרי האישור, ויש להם דרישות וצרכים משלהם".
אחרי שיפונו הבסיסים לא עלולה להתגלות בהם קרקע מזוהמת כמו זאת שתע"ש השאיר אחריו בתל אביב?
"ככל הידוע לי, הקרקע נבדקה ואין שם זיהומים. אני מקווה, כמובן, שלא יהיו 'הפתעות' בעניין הזה".
כמה מהפרוייקטים שמתוכננים במסגרת הוו"דלים, באמת אמורים לקום בשטחים שנועדו לשמורות טבע, יערות, פארקים ושטחים חקלאיים, וארגוני הסביבה מתנגדים להם?
"הוו"דל לא יכולים לאשר בנייה בשמורות טבע. לגבי שטחים פתוחים אחרים, יש נציגים של הארגונים הירוקים בווד"לים ויש להם התנגדויות כאלה ואחרות כמעט לכל פרוייקט.
"אני רוצה להגיד לירוקים באופן כללי: אתם צודקים, אבל. השטחים הפתוחים חשובים לעתיד שלנו וכדאי לשמור עליהם, ולכן תמ"א 35 ניסתה לצמצם ככל האפשר בנייה במרכז הארץ, אבל המצב בשוק הדיור לא איפשר להמשיך במדיניות הזאת והממשלה נאלצה לשנות אותה. זה עצוב גם לי, אבל מה לעשות: עוד לפני שדואגים לדורות הבאים, צריך לדאוג שהדור הקיים יוכל לחיות כאן ושתהיה לו קורת גג, וזה מה שאנחנו עושים".