בחזרה לרומא ולשניצל הממולא: סלטימבוקה כשרה
הגראן טוריסמו של רפי אהרונוביץ' באיטליה הסתיים ברומא עם חנות ממתקים משובחת, זיקוקים וכמובן - הרבה בשר ויין וגם מתכון אחד לסלטימבוקה, שניצל ממולא בגרסה כשרה
עוד בערוץ האוכל:
שכרות אקספס: 3 קוקטיילים ב-5 דקות
טרטר אותה: ניר צוק מכין טרטר בקר
יפות שבא לבכות: 4 קציצות טבעוניות
זה הולך ככה: מטגנים את הלחם בשמן זית בחום נמוך, מערבבים ביצים עם מעט חלב וחרדל, מגרדים מלמעלה מעט גורגונזולה דולצ'ה, מנמיכים את האש ומכסים, חותכים עגבניה בצד ויאללה לעבודה. שותים קפה או תה, לובשים את כל השכבות, מוציאים את אינגריד מהחניה, עוצרים אצל אנזו לאספרסו כפול אמיתי ויוצאים לדרך.
יש בהחלט מה לעשות מספר ימים מחוץ לרומא: טיבולי על שלל סמטאותיה, אורותיה וחנויות ממתקיה. עצרנו בקונדיטוריה אחת עם עבר של 60 שנה ואפילו מיקסר עתיק עמד מלפני הדלת על מנת להוכיח זאת, ובה עוגות מאוד לא מתוחכמות אבל טעימות ומוכרת אחת ידידותית שלמרות לחץ החגים הטריחה את עצמה לענות לטועמים נודניקים שכמונו שחייבים תמיד לדעת הכל. אז ניצלנו את זה וטעמנו כ-8-9 סוגי עוגות. הפעם אני חייב להסכים לטענה שנשים הן המין החזק, הגברת המשיכה הרבה אחרי שאני נשברתי. לקונדיטוריה קוראים לה בוטגה דל דולצ'ה (La Bottega del Dolce).
יום אחר העברנו באוסטיה העתיקה. מצאנו שם מסעדה עם המון אווירה, קפה מדהים וקרואסונים עם בצק צהבהב ועם ריבה באמצע. היה כל כך כיף שחזרנו לשם לצהריים. אחרי שוטטות של מספר שעות בין העתיקות שוב נוכחנו לדעת שהחבר'ה האלה חיו מצוין בשנים שבהם זה ממש לא היה מקובל: הספא, האמפי וכל מוסדות התרבות שהשתמרו מצוין הוכיחו זאת.
בערב אכלנו במסעדת בשר שחייבים להתעלם בה מכל המנות הראשונות ולגשת ישר לעיקר: ביפסטקה בנוסח פיורנטינה מבשר קיינינה טוסקני במשקל 1,600 ק"ג על גריל עצים מסורתי. אחרי שהפרדתי את הבשר מהעצם ואת השומן מהבשר קראתי לגריל מן וביקשתי ממנו בעברית מדוברת: את הבשר עוד 2 דקות על האש, את העצם עוד 5 דקות, ואת השומן עוד 7 דקות, כדי שיהיה פריך כמו שצריך. מאחר וחוץ מאשר עברית ואנגלית דיברנו בשפת הבשר שהיא בין לאומית בין קרניבורים, הוא חייך וחזר עם הכל, בהדרגה, בדיוק כמו שביקשתי. עכשיו זה היה מושלם.
למחרת סוף סוף התמקמנו במרכז רומא. המלון אנגלו-אמריקנו (Anglo Americano) היה במיקום מדהים, כמה מאות מטרים מתחנת מטרו וקרוב מאוד למדרגות הספרדיות. בקיצור - ניתן לעשות את כל רומא העתיקה ברגל.
רומא תמיד מהממת: כיף לשבת בברי יין, הלא מחייבים וללגום כוס, לאכול אוכל לא רע בכלל ויותר חשוב - להיות חלק מהנוף הרומאי. מוזיקה טובה, עוד גראפה, וממשיכים לשוטט. הפסטות היו טובות, הסלטימבוקה מעולה, העגל בלימון ויין לבן לא רע בכלל, והפנקוטה והטירמיסו ליד האספרסו הקצר מעולם לא איכזבו.
בליל הסילבסטר אכלנו מוקדם במסעדה משפחתית בה צעיר המלצרים היה בן משהו כמו 70, Piccola Roma שמה. מזנון האנטיפסטי היה די שגרתי. הראשונות היו טובות, הפסטה ברוטב ברווז הייתה שונה וטעימה לי מאוד. דווקא מנת הטלה לעיקרית אכזבה, אבל האווירה והחברותא פיצו. אחר כך נדחפנו בין מליוני אנשים, בין חזיזים לפצצות מאולתרות (שכמעט גרמו לצפונים שבינינו לחשוב ששוב יורדים טילים מלבנון) למופע ענק של זיקוקי דינור מעל עתיקות כיכר ונציה.
אחד הרובעים הכי כיפיים הוא טרסטברה, רובע מדהים מעבר לנהר הטיבר. יש שם מקום של פיצות ומאפים הנמכרים לפי משקל עם תור ענק של מקומיים:Pane Cotto A Legna . בפנים אין מקום לשבת חוץ מאשר בדלפק קטן, אבל שווה לעמוד בתור ולאכול בחוץ.
בקיצור, רומא בסוף השנה מדהימה. עשרה ימים, 3 ק"ג עודפים. רומא בסילבסטר. ההיית או סתם זללנו בחלום?
סלטימבוקה
שניסינו להכין אותה גם בגרסה הכשרה.
המרכיבים (ל-6 סועדים):
6 חתיכות חזה עוף, פרוס לשניצל בעובי בינוני או אותה כמות של שניצלים משוק של עגל
200 גרם חזה אווז פרוס בינוני או שינקן מעושן
1 קופסת קרם קוקוס (או מיכל שמנת)
בזיליקום טרי
עירית טרייה
50 גרם חמאה או מעט שמן זית לטיגון
מלח ופלפל שחור גרוס
מעט אגוז מוסקט
אופן ההכנה:
- בכל שניצל עושים "כיס" עם סכין בעדינות. דוחפים פנימה חזה אווז או שינקן ומטגנים בשמן זית או בחמאה משני הצדדים.
- מוסיפים את השמנת או קרם הקוקוס, העירית, מלח ופלפל ומבשלים על אש קטנה מספר דקות עד שהרוטב מסמיך.
נ.ב. ניתן לקמח את השניצלים משני הצדדים ולנער לפני הטיגון, הם ייצאו פריכים מעט יותר והרוטב יסמיך מהר יותר. כרגיל גם כאן ניתן להוסיף לשמנת המתוקה 1 כפית חרדל דיז'ון גרגרים. זהו מתכון קל ולא מסובך. הוא תמדי מצליח אבל הוא דורש הכנה של הרגע האחרון. הוא יהיה נפלא על אורז, למרות שלאחרונה, אולי בגלל שחזרנו מאיטליה, אנחנו מגישים כל דבר על פולנטה.
- הכותב היה אורח חשבון הבנק שלו
- לאתר של רפי אהרונוביץ'
