שתף קטע נבחר

 

נאנסת? נבגדת? קבלי תפילה על טבילה

אחרי בגידה, הפלה או אונס - טבילה במקווה יכולה להיות יותר מאשר היטהרות של פעם בחודש. ספר חדש מציע מגוון תפילות וטקסי טבילה לאירועים שונים, לעתים בעקבות חוויות טראומטיות ביותר. ויש גם טקס לגברים

כאשר מזכירים טבילה במקווה, בדרך כלל מתכוונים להיטהרות שבתום המחזור ואחרי "שבעה נקיים", אבל מתברר שעבור נשים רבות - המקווה הוא הרבה יותר מזה. בעיניהן מאגר המים הקטן הוא מקום שגם משנה תודעה, שיכול לסייע בתהליכים נפשיים אחרי טראומות – כמו למשל טבילה לאחר אובדן הריון או בעקבות אונס, חלילה.

 

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

 

"פרשת המים" – ספר חדש בהוצאת הקיבוץ המאוחד - מציע מגוון רחב של תפילות לא-מוכרות או חדשות, שנלוות לחוויית טבילה לא-שגרתית. את הספר ערכו ארבע נשים (אלונה ליסיצה, דליה מרקס, מיה ליבוביץ' ותמר דובדבני) והוא מחולק לשישה שערים, בהם: הטבילה במעברי חיים, המקווה כהזדמנות לריפוי, גיור ומעגל השנה היהודי.

 

אחרי אונס, אחרי בגידה 

דוגמה לתפילה לא שגרתית שמופיעה בספר היא זו שנכתבה על-ידי ע' בן מיכאל, אישה שבעלה בגד בה עם חברתה הטובה. "הנני כאן על פני התהום, המבדילה בין מים למים", היא כותבת בטקסט המיועד לנשים שעברו חוויה דומה. "תנני ללכת, לשמוע את קול הסליחה".

 

לאחר קריאת השורות הללו היא מציעה לטבול שלוש פעמים - הטבילה הראשונה מטרתה לשטוף את העבר, השנייה לחזק את ההווה, והשלישית - תקווה לעתיד. לאשה מוצע כי תלוּוה בטקס כולו על-ידי חברה קרובה. לגברים מומלץ לעבור טקס דומה ולקרוא את הטקסט בלשון זכר.

 

טקס נוסף המשלב תפילה נערך סביב אובדן היריון. גם כאן ישנה חלוקה לעבר, הווה ועתיד, שמטרתם לאפשר את ההתמודדות של האישה עם החוויה הקשה. התפילה משלבת פסוקים מן המקורות, לצד ביטוי אישי של התפללת. כך למשל בטבילה השנייה, לאחר הפסוק מתהילים "ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי", נאמר המשפט "במי דמעותיי שטוף אותי וטהר לבי ובשרי לסליחה וצמיחה".

 

ואם הטקס הקודמים נגעו בעיקר בכאב רגשי שחווה האישה, הרי שהטקס הדתי לאישה שנאנסה מתייחס גם לחוויה הפיזית: "מים בקשו רחמים עלי... נקו את הפצעים שלא הגלידו". לאחר מכן האישה טובלת שלוש פעמים ואומרת את הברכה הבאה "ברוך אתה ה' המחדש בי גופי ונשמתי". לאחר מכן מובאת תפילה שתורגמה מאנגלית על-ידי מיה ליבוביץ', שנתקלה בה באחד ממקוואות הטהרה בארה"ב.

 

למרות שנדמה שרוב הטקסים עוסקים בעיקר בנשים, הרי שלא מעט גברים יוכלו "להתחבר" לתפילות העולות מן הספר. כך למשל, בתפילה הבאה, המיועדת לחייל (או החיילת) המתגייס. קודם לתפילה ולטבילה נכתבת המלצה לחייל העתידי לעצום את עיניו ולהקשיב לרחש הגלים בים, ולומר: "עומד אני על שפת הים הגדול ובלבי חששות רבים. חפץ חיים אנוכי ורוצה לשרת את עמי ומולדתי... תן בי העוז לתת המרב... למדני כבד צלם אדם באויבי, והרחיקני ככל הניתן משפיכות דמים".

 

זה גם לגברים

שאלת הטבילה של הגברים זוכה גם לעיון בחלקו השישי של הספר הנקרא "עיון טבילה". החוקרת יעל לוין מציעה את האפשרות כי "הבעל יטבול במועד טבילת האישה" כדי להדגיש את השוויון ביניהם, ולגרום לקירוב לבבות. לוין מסתמכת בדבריה

על דברי השל"ה מן המאה ה-16 המציע אף הוא שהבעל יטבול בזמן טבילת האישה כדי "להמשיך את הקדושה היתרה ממרום בעת הזיווג".

 

בדומה לתפילות פורצות הדרך המופיעות בספר, גם הכותבים (בעיקר כותבות יש לומר) פורצות דרך בעצמן. הספר אמנם יצא לאור על ידי ספריית היהדות המתקדמת, המזוהה עם הזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים, אבל ניתן למצוא לצד אלו גם כותבים שאינם מזוהים עם מחנה זו או אחר, ולעיתים אף כותבים המשתייכים (לפחות סוציולוגית) לזרם האורתודוכסי. כך למשל היא יהודית בר יש"ע גרשוביץ' המרצה במכללת יעקב הרצוג ומלמדת ב"קבוצת יבנה". כותבת נוספת בספר היא ד"ר בטחה הר שפי המתגוררת בבית אל. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים