המורה, "צנועה" זה לא אומר כונפה
באולפנות דוחסים לראשיהן שהצניעות היא מעל לכל, אבל לא טורחים לצרף לכך גם שיעור או שניים במינימום של מודעות אופנתית. אחר כך הן יוצאות לחיים עם חצאיות שמטאטאות רצפה, סנדלים תנ"כיים וגופיות לייקרה מתחת לטריקו, ומחפשות חתן
עוד בערוץ היהדות - קראו:
לגיטימי ומתבקש מצד מערכת החינוך הדתית לבוא בדרישות כלפי התלמידות. אלא שהיום, יותר מתמיד, נדמה כי החשובה והמובילה בתחום החינוך לבנות היא סוגיית הצניעות, ולפעמים, איך נגיד את זה, מפספסים כמה דברים בדרך. ההנהלה והמורים נלחמים מלחמת חורמה סביב הנושא, ושוכחים להפריד בין עיקר לתפל. הבנות מצידן, נוטות לא פעם להתמרד, ואם לא בין כתלי בית הספר - אז לאחר יום הלימודים.
שלוכית גם בהרגשה
מעניין שהסיפור הזה לא נפתר כבר עשרות שנים, ואין איש חושב על גישה חדשה ויצירתית. אני פונה אל המערכת ושואלת: האם ניסיתם פעם לצאת מהקופסה? לחשוב מעבר למסגרת?
בואו נצא מתוך נקודת הנחה שבת ישראל צנועה וכשרה מטבעה. אז מדוע שתתייסר ותתלבש הכי ארוך והכי שמרני בכפייה, ובאופן שהופך אותה לשלוכה מוזנחת גם בהרגשה? מתי תקום מחנכת כיתה, שתפצח בשיעור חברה בנושא "אופנה צנועה - יש דבר כזה"?
נראה את המורה שתשקיע ותביא לכיתה מצגת עם תמונות מז'ורנלים, שבהן תיראנה דוגמניות אופנתיות – וצנועות, שמוכיחות כי לא חובה ללבוש חצאית עם שסע של חמישה סנטימטרים כדי להיות יפה, ומצד שני, שחצאית המטאטאת את הרצפה איננה בהכרח צנועה.
שנים על גבי שנים המורים נלחמים, אך עדיין לא חשבו לאמץ את האמרה: אם אינך יכול להילחם בהן, הצטרף אליהן. הרי ההתעסקות האובססיבית בנושא הלבוש לא משיגה דבר - לא קונצנזוס, לא שיתוף פעולה וגם לא אייקוני אופנה מזהירים. כל ההתמקדות היא באיסור עצמו, מבלי לפתוח פתח. מבלי לבוא לקראת.
שיעור בתורת הסטייל
אני תוהה מה יקרה אם התיכון או האולפנה יזמינו לכיתה סטייליסטית שתרביץ בבנות את תורת הסטייל, לא כערך נעלה - אלא
כדיבור בגובה העיניים, שיוכיח להן שאפשר להיות יפה ומטופחת, וגם צנועה.
בטח לא יזיק ללמד את הבנות שסנדלים תנ"כיים זה מקסים בחוף הים, אבל בשום אופן לא בדייט ראשון. שחולצת פסים לרוחב אולי מודרנית, אבל ממש לא לעניין כשאת מלאה, ושחולצת בסיס מלייקרה זו המצאת הדור, אבל לא מתחת לגופיית טריקו.
נדמה כי נושא הטיפוח והאופנה במערכת החינוך הוא מהתחומים האפורים, וכך מגדל המגזר דורות של בנות שלא תמיד נעים להן להיות מטופחות, ובבוא היום להתאפר ולהתלבש יפה ואלגנטי, או לפחות מכובד.
מראה מראה
כשבמערכת החינוך נשמעו קולות על כך שאין באולפנות ובישיבות מספיק הכנה לחיי משפחה, היה מי שהרים את הכפפה
ושינה את התכנים. היום יותר מתמיד, מקדישים לנושא זמן ומשאבים. למה שלא נכשיר את הדור הבא גם ליציאה לחיים העצמאיים: לשירות הלאומי, לעבודה, ולפגישות עם בן-הזוג לעתיד?
התלמידות צמאות למידע, ויותר מכך – לשיתוף פעולה מצד המערכת. אל דאגה, משמרות הצניעות לא יומרו במשטרות האופנה, ואף פפראצי לא יארוב להן מעבר לפינה. נכון ששקר החן והבל היופי, אבל יש משהו בסיסי שחייבים לחזק ולתחזק. נכון גם שאנחנו לא צריכים לגדל דור חומרני של פאשניסטיות, אבל תלמידות השביעית והשמינית של היום, ירצו למצוא בן זוג בעוד מספר שנים. הן חייבות ללמוד שלפני יציאה לדייט, חשוב להעיף עוד מבט במראה, ולבדוק אם זו הדמות שהצד השני מצפה לפגוש.
- הכותבת היא עיתונאית ובעלת הבלוג "החצאית
"
לפנייה לכתב/ת 
