חיזור ספרדי: שיקום העבר היהודי למען הישראלים

למרות המשבר הכלכלי ומגמת הקיצוצים בספרד, לא מעט רשויות מקומיות שם מוכנות להכניס את ידן לקופה ולהפריש תקציבים לשיקום העבר היהודי. ולא בכדי. ענף התיירות ממשיך להיות המנוע הכלכלי המרכזי של ספרד, ומספר התיירים הישראלים והיהודים גדל בהתמדה משנה לשנה.

עוד על ספרד בערוץ התיירות:

• חזרה לתור הזהב: תחייה לשורשי היהדות בספרד
  
• חורף ספרדי: הערים הקטנות של אנדלוסיה
  
• ילדי שעשועים: הרפתקאות עם הקטנים בספרד  
  

מכתבה שפורסמה בשבוע שעבר בעיתון הספרדי "לה וונגוארדיה" עולה כי התייר הישראלי הגדיל פי 4 את הוצאותיו בברצלונה, בירת קטלוניה, תוך 6 שנים בלבד. בשנת 2005 עמדו תשלומי כרטיס האשראי של הישראלים המבקרים בברצלונה על ‭3.5‬ מיליון אירו. 5 שנים מאוחר יותר הגיעו גיהוצי הכרטיס לכ‭11.8-‬ מיליון אירו, ואילו ב‭2011-‬ כבר עמד הסכום על ‭14.7‬ מיליון אירו. התייר הישראלי ניצב במקום ה‭24-‬ ברשימת התיירים הזרים המבקרים בעיר.

פועלים להגדלת מספר התיירים הישראלים

בעיריית ברצלונה מתייחסים לנתונים בכובד ראש ופועלים להגדלת מספר התיירים הישראלים, כמו גם אחיהם היהודים ממדינות אחרות, באמצעות תערוכות ושיקום אתרים רלוונטיים לקהילה היהודית.

"רשת הערים בעלות עבר יהודי" (רד דה חודריאס קמינוס דה ספרד) היא עמותה ציבורית ללא מטרות רווח, הפועלת משנת ‭.1995‬ "אז היו בה חברות 8 ערים, והיום הגיע מספרן ל‭,"23-‬ מספרת לנו אסומפסיו הוסטה, המזכירה הכללית של העמותה.

לדבריה, "ב‭4-‬ השנים האחרונות הושקעו מעל 20 מיליון אירו בשיקום נכסים עתיקים של יהדות ספרד. כל עיר החברה בארגון דאגה להשקיע במידה זו או אחרת בפיתוח פרויקטים ארכיאולוגיים, שיקום בניינים עתיקים, ביניהם בתי כנסת, וכמובן מחקרים היסטוריים. אנחנו תורמים להן בין השאר בידע וייעוץ לגבי מה שווה השקעה ומה פחות‭."‬

את הכספים לשיקום העבר היהודי מזרימה כל עירייה מקופתה שלה או מתמיכות חיצוניות, כמו ממשלת הגדול של התיירות היהודית‭,"‬ מסבירה אסומפסיו, "גרם לשדרוג ההשקעות. רשויות שהתעסקו בשיקום מבנים יהודיים הבינו שהן צריכות להשקיע גם בתוכן תרבותי, כולל תערוכות, קורסים, סמינרים וכדומה‭."‬

פועלים להגדלת מספר הישראלים. ברצלונה (צילום: רונה פפר)

"מי שמגיע לעיר בעקבות היהדות, נהנה גם משאר הדברים"

פיתוח האזורים בעלי העבר היהודי והפיכתם לאתרי תיירות מבוקשים גורר פריחה כלכלית. "מי שמגיע לעיר בעקבות היהדות, נהנה גם משאר הדברים שאותם העיר יכולה להציע, כמו מלונות, מסעדות, מוזיאונים ועוד‭,"‬ מוסיפה אסומפסיו.

כך, למשל, במקרה של העיר בסאלו (‭(Besalu‬ בקטלוניה. שיקום המקווה וחשיפת שרידי בית הכנסת העתיק (מ‭(1264-‬ מיקמו את הישראלים בראש רשימת התיירים בעיר, כשהם משאירים מאחור את התייר הצרפתי - שעד שיקום נכסי העבר היהודיים דורג במקום הראשון. בשנת 2011 רשמה בסאלו כניסה של ‭7,697‬ ישראלים מתוך ‭73,615‬ תיירים בסך הכל, עלייה של ‭30%‬ בהשוואה לשנת ‭.2010 ‬

לפי נתונים שפורסמו ב"לה וואנגוארדיה‭,"‬ מחצית מ‭200-‬ אלף הישראלים המבקרים בקטלוניה מדי שנה עוברים בעיר חירונה‭.(Girona)‬ מסעדות ובתי מלון נכנסים גם הם תחת סינר היהדות, ופועלים להתאמת התפריט שלהם למטבח הכשר.

המוזיאון היהודי בחירונה (צילום: תמירה צדקיהו-חסון)

בעיריית חירונה, למשל, מעודדים מסעדנים ובעלי מלונות בעיר לעבור הכשרה מקצועית ברזי המטבח היהודי-ספרדי. פרנסי העיר גם בודקים כעת את האפשרות להפעיל קו טיסה ישיר בין שדה התעופה חירונה-קוסטה בראווה למקבילו בתל-אביב.

גם העיר טורטוסה ‭(Tortosa)‬ היא דוגמה להקמת העבר היהודי לתחייה. העירייה שם השקיעה כ‭700-‬ אלף יורו בשיקום נכסי תרבות יהודיים ומתייחסת לתיירות היהודית כאל יעד אסטרטגי חשוב. הפרויקט כולל בין השאר הכשרת מדריכי תיירות, הוצאת פרוספקטים מתאימים והתאמת תפריט המסעדות ברובע היהודי העתיק למטבח היהודי-ספרדי.