כוח עבודה מפוספס: מעט מדי נשים בהיי-טק

האם ענף ההיי-טק הרווחי ועמוס השעות כל כך, שמזוהה עם גברים, פותח שעריו גם לנשים? נראה שבחלק מהחברות שמו לעצמם את הדברים כמטרה, לפחות מבחינה תודעתית.

• הכירו את מקצועות העתיד בהיי-טק
• מנסים להשאיר את עובדי ההיי-טק בירושלים
• בעלי תואר במחשבים? ייתכן שתעבדו בתמיכה
  

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2011, המתגבשים סופית בימים אלו, מצביעים על 92.4 אלף נשים שכירות בענף ההיי-טק (לעומת 93 אלף בשנת 2010). נשים אלו תפסו 34% מכלל העובדים השכירים בהיי-טק (לעומת שיעור של 35.6% בשנת 2010) .עוד עולה מנתוני הלשכה, כי בשנת 2011 ענפי הטכנולוגיה והמידע בישראל היו בצמיחה. כמו כן, נרשמה עליה של 4% בכמות המשרות לעומת 2010 והתמורה הממוצעת למשרה עלתה ב 4% לעומת השנה שעברה. שיעור המשרות בענף זה מכלל המשרות במשק עומד על 7%, והוא דומה לשיעור שנמצא בשנה הקודמת.

"בהיי-טק חסר כוח אדם, ולאחרונה מדברים על מגזרים שאינם משתתפים בכוח העבודה", אומר זיו מנדל, נציג חברות ההי-טק בוועדה המייעצת של מרכז אקדמי דן, "בהקשר זה יש לציין כי מגזר נוסף לא משתתף בצורה תואמת לגודלו באוכלוסיה והוא הנשים. אין מספיק נשים בענף ההיי-טק".

המחשב הומצא – עכשיו צריך טאץ' נשי

בפועל, הוא טוען, הדברים אינם מדויקים. "ישנם תארים שמכינים את הבוגר להיות איש מחשבים מקצועי, ודרישות המתמטיקה הן נמוכות יותר, כדוגמת מערכות המידע". בנוסף, מספר מנדל, כי דרישות המתמטיקה נמוכות יותר בכל מקצועות האינטרנט כדוגמת קידום אתרים, עיצוב ממשק המשתמש, ניהול מדיות חברתיות והתעסקות עם אפליקציות של משחקים.

ברוב משרות התכנות, מוסיף מנדל, העבודה היא על גבי מחוללי יישומים, כך שנחסך חלק מהצורך בתיכנות. "כבר לא כותבים על שפת מכונה", אומר מנדל.

מזה כחמש שנים עומדת בראש חברת אינטל ישראל, הנחשבת לאחת החשובות בענף, מקסין פסברג המחזיקה גם בתפקיד המנכ"ל של השלוחה הישראלית של החברה ובנוסף משמשת כסגנית נשיא אינטל העולמית. העובדה כי היא אישה, לדבריה, מייצרת שיח כי היא מקדמת העסקת נשים בחברה, אך בפועל היא טוענת שהדברים נבחנים לגופו של עניין ועל מנת ליצור שוויון יש לבנות שדרה ניהולית עם מודעות להבדלים בין המינים. "10 מתוך 22 המנהלים באינטל קרית גת הן נשים", היא אומרת ומסבירה כי הדבר נובע מהעובדה שגיוסי המהנדסים בשנות ה 90 כללו נשים וגברים רבים שנשארו בחברה.

מפעל אינטל בירושלים(צילום: אלכס קולומויסקי)

למרות זאת, באינטל, טוענת פסברג, ישנה אפשרות לאם להיות יחד עם הילדים. כך לדוגמא, בחברה בונים יחד עם העובדת לאחר חופשת הלידה את אופן חזרתה לעבודה. משך הזמן שהיא תרצה לשהות בחופשה וכן חזרה באופן הדרגתי, לאט לאט, בתוך מספר חודשים למשרה מלאה. התנהלות זאת, זכתה להוקרת החברה על ידי התמ"ת לפני כשנה, מספרים באינטל.

עוד מספרת פסברג שלמרות היותה הקודקוד של החברה היא מוותרת על הכבוד של סימון חניה קרובה ושמורה רק לה, כפי שנהוג כמעט בכל החברות. "לי אין חניה שמורה בחברה. רק לנשים בהריון יש חניות שמורות וקרובות אצלנו", היא אומרת.

עוד מספרת פסברג כי החברה מעודדת עבודה מהבית, אך גם כאן הדבר לא שמור רק לנשים. יום אחד בשבוע יכול העובד לעבוד מהבית. בנוסף, הוא יכול לבצע חלק מן המטלות השגרתיות, כמו שיחות ועידת וידאו עם ארצות הברית, כשהוא בביתו, וכך גם לא להמתין לסנכרון עם השעון האמריקאי כשהוא נמצא במקום העבודה. אינטל גם מספקת מעונות יום, הסעות לעובדים וגם לילדים הבאים עם הוריהם למעונות, חדרי הנקה וקייטנות.

למרות ההבנה הרבה עליה מספרת פסברג, הנתון הסופי עליו מדווחת אינטל הוא של 22% העסקה של נשים בחברה. נתון נמוך משמעותית מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. באינטל מסבירים שהנתון שהחברה מציגה כולל בעיקר אנשי מחשבים, ובלשכה המרכזית סופרים עובדים בענף שאינם מחזיקים בעיסוק היי-טקיסטי, כדוגמת אנשי אדמיניסטרציה, שיווק ועוד. שקלול נתוני הלשכה מעמיד לדבריהם, אחוז נמוך משמעותית של נשים בתחום, וטוענים כי בחברה המעסיקה מעל 8,000 עובדים נתון שכזה הוא מכובד.