הלחם שבפיקוח יתייקר ב-6.53%

משרד התמ"ת מייקר את הלחם: המפקח על המחירים במשרד התמ"ת דוד שטיינמץ, חתם על ההיתר להעלאת מחירי הלחמים שבפיקוח. המחירים יעלו מחר (ג') ב-6.53% בעקבות עליית מחירי החיטה בעולם בחודש האחרון שגרמה לעליית מחירי הקמח וכן בשל התייקרות הדלק. במשרד התמ"ת מסרו כי מחירי הלחם לא עודכנו כשנה וחצי מאז 8 בפברואר 2011, אז עלו מחירי הלחם שבפיקוח בשיעור של 3.33%.

• בצורת בארה"ב: מה יקרה למחירי המזון?
• מס על סיגריות ואלכוהול: "זה כמו אוכל"
  

מחיר לחם אחיד כהה ולחם לבן 750 גרם יעלה מ-4.92 ל-5.24 שקלים, מחיר חלה 500 גרם יעלה מ-5.35 ל-5.72 שקלים, מחיר לחם אחיד כהה פרוס וארוז 750 גרם יעלה מ-7.38 ל-7.87 שקלים ומחיר לחם לבן פרוס וארוז 500 גרם יעלה מ-6.56 ל-6.99 שקלים.

על פי נתוני הבנק העולמי, מחיר החיטה בבורסת הסחורות אמנם עלה בכ-50% מאז אמצע יוני, בעקבות הבצורת שהיכתה בשדות ארה"ב, אך מחירו רחוק ממחיר השיא בכ-23%. מחירי הקקאו והאורז גם הם רחוקים מהשיא, ומחירי הסוכר והקפה, בכלל נמצאים במגמת ירידה. הבצורת היכתה קשה בתירס ובסויה: מחיר התירס עלה בשיעור חד של כ-45% ומחיר הסויה עלה גם כן, בכ-30%. מחיר המטרה של החלב בישראל, צפוי לעלות בסוף אוקטובר.

בעקבות ההודעה, רשתות השיווק הגדולות, רמי לוי, שופרסל ומגה מיהרו להודיע שלא ייקרו את הלחם עד ערב ראש השנה. רמי לוי אמר: "צריך שהמדינה תכניס לפיקוח גם לחם שנחשב בריא יותר מקמח מלא". איציק אברכהן מנכ"ל שופרסל הודיע: "שופרסל רואה אחריות ציבורית בהקפאת מחירי הלחם בפיקוח ועל כן לא תעלה את מחירו של הלחם בפיקוח עד ערב חג ראש השנה".

"המחירים צריכים לעלות שוב בתחילת ספטמבר"

"המחירים בבבורסת הסחורות בקנזס עלו בהדרגה ב-50% ביולי וזה משפיע על התחשיב של התמ"ת" אמר ל-ynet יו"ר איגוד האופים יוחנן אהרונסון.

"חלק מההתייקרות תבוא לידי ביטוי במחירי גרעיני החיטה בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר, משתי סיבות: משום שההתייקרות של הגרעינים לא השתקפה בהתייקרות הנוכחית ובנוסף, יש מנגונוני עליית מחירים שמאושרים על-ידי רו"ח של המדינה מ-2010 שמעורכבים על-ידי הממשלה בגלל הצדק החברתי והמאפיות נכנסות להפסדים והן לא יכולות להמשיך לספוג את ההפסדים האלה".

מחירי החיטה רחוקים מהשיא.

"השיא האחרון היה בעת משבר עולמי, אך המחירים של הלחם צריכים לעלות מפני שהמאפיות שמייצרות לחם שמחירו בפיקוח נמצאות בברוך קשה מאוד מזה שנתיים. המדינה הפסיקה לתת סובסידיות בסוף שנות ה-80 ומצד שני דבקה בפיקוח, אם אנחנו לא מקבלים תמיכה ממשלתית וענף הלחם הוא אחד התחרותיים בשוק כתוצאה מהתעמרות הרשתות השיווק במאפיות, אז הפיקוח רק פוגע בנו".

אז אתם רוצים סיבסוד?

"לא. לא סיבסוד ולא פיקוח".

אבל הצרכנים רוצים מחיר נמוך וכשמוצרים יוצאים מפיקוח אין שליטה על מחיריהם.

"אני לא יכול לדבר על מה שעדיין לא עשיתי".

המאפיות הלא מפוקחות יקרות  

המאפיות שמייצרות לחם שמחירו נמצא בפיקוח הן: אנג'ל, ברמן, דוידוביץ' דגנית עין בר ומרחבית. לפי אהרונסון, 50% מהשוק מוחזק על-ידי מאפיות שמייצרות לחם שמחירו אינו נמצא בפיקוח כגידרון, פילסברי ובונז'ור. "אלה לחמים שמיוצרים מבצקים קפואים ומחיריהם לא מפוקחים. וגידרון הרי שייכת לשופרסל". 

כבר לפני כשבועיים, אמר אהרונסון כי הלחם שבפיקוח עשוי להתייקר בכ-7% ובעלי המאפיות הגדולות טענו שמחירי הלחם צריכים לעלות ב-18%. במשרד התמ"ת מסרו אז כי "עדכון מחיר מוצר בפיקוח נעשה בשני אופנים: עדכון בסיסי - בעידכון זה נבדקת הרווחיות של החברה שבפיקוח על המחירים. לפי הדו"חות הכספיים ובהתאם לאמות מידה אשר פורטו בדו"ח לבדיקת רווחיות חברות הנמצאות בפיקוח מחירים (דו"ח סוארי). עדכון שוטף - בעדכון זה עדכון המחירים נעשה מידי חודש בהתאם לשינויים ב'סל התשומות' של החברה המפוקחת.

"לגבי מחיר הלחם, הרי שנעשתה בדיקה על פי העדכון הבסיסי והיות שהמאפיות נותנות הנחות משמעותיות לרשתות הגדולות דחינו את בקשתן להעלאת המחיר ב-11%. לגבי העדכון השוטף הרי שבחודשיים האחרונים עלה מאוד מחיר החיטה הנקנה בחו"ל וכן שער הדולר ומחירי המזוט".

בינואר השנה סירבה ועדת השרים לחקיקה לתת את תמיכת הממשלה להצעת חוק שתטיל פיקוח על מחיר הלחם המלא. יוזמת הצעת החוק, ח"כ רונית תירוש (קדימה), טענה כי מחיר הלחם המלא, הנחשב לבריא יותר, גבוה פי 5 ממחיר הלחם האחיד.

• Read this article in English