עד יום כיפור: זמן ל"גילוי מרצון" לרשויות המס

היקף ההון השחור בישראל נאמד בסכומי עתק של מיליארדים. הסוגיה הזו מטרידה לא מעט את רשויות המס ולפני מספר חודשים ולאחר לבטים רבים, החליטו ברשות המסים לאפשר הליך של גילוי מרצון, לאחר שנים בהם התנגדו במשרד האוצר לתת פרס למעלימי ההכנסות.

• יש לכם חשבון בחו"ל? האח הגדול אחריכם
  
• משקיעים בארה"ב? זהירות ממס עיזבון
  
• איך נהנים ממע"מ בשיעור אפס?
  

מה זה אומר? "גילוי מרצון" מאפשר לדווח על נכסים והכנסות שלא דווחו כדין לרשויות המס כגון הכנסות לא מדווחות מנכסים בחו"ל שהתקבלו בירושה או במתנה. בתמורה, מוסר המידע זוכה להקלות מרשויות המס הכוללות אי נקיטה בהליך פלילי וויתור על קנסות ריביות והצמדות.

למעשה, ההליך עבר כמה שינויים במרוצת השנים. עד נובמבר 2011, מי שביקש לדווח על נכסיו, נפטר מהליך פלילי אך לרוב לא קיבל הנחה בהיקף החוב לרשות המסים. מנובמבר 2011 איפשרה הרשות מתן פטור מקנס וכן הנחה על תוספת ריבית והצמדה. מיוני 2012 התאפשר גם לדווח באופן אנונימי וזאת לתקופה מוגבלת של 3 חודשים.

כאשר הוכרז על הליך הגילוי מרצון, ההערכה הייתה שאלפי ישראלים בעלי הון בחו"ל ובארץ יזדרזו להגיע לפקידי השומה ולהצהיר על הכסף הלא מדווח. בפועל, הגיעו מעט נישומים למשרדי מס הכנסה. מומחי מס העריכו כי אחת הסיבות שבגללן מעלימי המס לא נחשפים, היא שעוד לפני שנחתם ההסכם, הם נדרשים לחשוף את עצמם ואת היקף ההון השחור שלהם.

ברשות המסים החליטו לאמץ את ההמלצה של מומחי המס ולאפשר לישראלים להתחיל בתהליך באופן אנונימי. ההערכה היא שכאשר מי שרוצה להגיע להסדר עם מס הכנסה לא נחשף בשמו ובהיקף הכספים שיש לו לפני שברורים לו כללי המשחק - ההחלטה יותר קלה. בהתאם הוחלט גם להאריך את הוראות השעה לגילוי מרצון בשלושה חודשים.

המירוץ מול הרשויות - מי יגלה קודם?

בעוד כחודש, ב-27 בספטמבר, מיד לאחר יום הכיפורים, תסתיים תקופת ההארכה. נכון לימים אלו, פנו כמה מאות נישומים בהליך זה, וברשות המסים מקווים כי האפשרות להגיש את הבקשה בצורה אנונימית, ללא חשיפת זהות הנישום המעלים בשלב הראשוני, תביא לעוד כמה מאות פניות נוספות עד סוף החודש. עם זאת, טוענים מומחי מס, כי למרות הסמבוליות של יום כיפור, ההארכה עד סוף ספטמבר הינה שרירותית ויש להאריך את התקופה במספר חודשים נוספים.

"השינוי הזה הוא WIN-WIN לנישום המבקש לחשוף כספים לא מדווחים ולהכשיר אותם", אומר עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות', המתמחה במיסוי ואיסור הלבנת הון. "הרי אם יתברר לו שהמס שבו הוא יחוייב גבוה, יוכל לבחור שלא לבצע את הליך הגילוי, על כל הנובע ומשתמע מכך, ולצפות לכך שהמסמכים שהעביר לרשות במסגרת הגילוי יושמדו".

גולדמן מציין כי לרוב קיים "מירוץ סמכויות" בין רשות המיסים – מחלקת מודיעין וחקירות, לבין הנישום, המגיש בקשה להליך גילוי מרצון. הכלל הוא שמי שפועל ראשון מבין הצדדים הוא זה שלכאורה החיסיון על המידע פועל לטובתו.

אם הנישום הוא זה שפנה ראשון לרשות המיסים באמצעות הגשת בקשה להליך גילוי מרצון, וזאת בטרם התחילה חקירה גלויה או סמויה כלפיו, או בטרם פורסם בכלי התקשורת או בהליך משפטי לגבי הנכסים עליהם מדווח בבקשה לגילוי מרצון – המידע יישאר חסוי ורשות המיסים לא תוכל לעשות בו שימוש כנגד המבקש את הליך הגילוי.

במקרה הפוך, אם רשות המיסים היא זו שמתחילה בהליכים מול הנישום ולכאורה מגלה לבד לגבי הנכסים או הכנסות הלא מדווחות, אז במקרה כזה אם הנישום יגיש בקשה להליך גילוי מרצון, בנסיבות מסויימות בקשה כזו עלולה שלא להועיל לו ואינה יכולה לחסום הליך פלילי או שימוש במידע.

יש לצין כי הוראת השעה לגילוי מרצון לא תחול על הכנסות שהתקבלו בעקבות מעשה המוגדר מבחינה משפטית כפשע. בין הייתר - סחר בסמים, גניבה, קבלת שוחד סחר בבני אדם, סחר בכלי נשק, קבלת דבר במרמה והונאה בכרטיסי חיוב.