הזוהר הצפוני: יש לכם אור ירוק להתלהב

אגדה של בני הסאמי בלפלנד מספרת על שועל ענקי הרץ בשמי החורף השחורים של לפלנד, כשזנבו האדיר פוגע בפסגות ההרים, נוצר ניצוץ זוהר. בעבר האמינו שהשמיים הזוהרים בלילות החורף, משמשים כלפידים, המוחזקים בידי רוחות המבקשות את נשמותיהם של המתים, במטרה להובילן לקצה העולם.

יש שהאמינו שאלו הם האורות המאירים את דרכם של המתים לשמיים. היום יודעים שמדובר באנרגיה המשתחררת מאטומים שנמשכים לקטבים, ואפשר אף לחזות מתי ניתן לראות את הזוהר הצפוני בתנאי שמזג האוויר מתאים לצפייה.

עוד טיולים מופלאים באזור הקוטב:

• לחרוש את הקוטב: מסע אופנועי שלג
• חיבוק דב: חמישה ימים במחיצת דובים לבנים
• לטייל בקוטב עם קיאק? חפש באנטארקטיקה
  

ולא היה בינינו אלא זוהר

הזוהר מופיע בדרך כלל סמוך לקטבים המגנטיים של כדור הארץ, בדרום התופעה נקראת אורורה

אוסטרליס, אך יבשת אנטארקטיקה לא נגישה לתיירים בחורף, רק החוקרים שחיים בתחנות המחקר במהלך החורף זוכים לצפות בתופעה.

לעומת זאת, בחלק הצפוני של כדור הארץ, ניתן להגיע עד לחוג הארקטי ואף צפונה ממנו בטיסה. התופעה מתרחשת כשאטומים טעונים נמשכים לקטבים. "עומס יתר" של חלקיקים שזורמים לשדה המגנטי של כדור הארץ ומתנגשים באטמוספרה, משחררים אנרגיה הבאה לידי ביטוי בזוהר הקוטב.

סמוך למעיינות החמים Chena, ליד העיר פיירבנקס באלסקה(צילום: עינב ברזני)

באמצעות סערות מגנטיות, הזוהר עשוי להופיע גם באזורים מרוחקים מהקטבים. צבע הזוהר נקבע על פי סוג האטום המשחרר אנרגיה, ירוק הוא הצבע הנפוץ ביותר המתקבל כתוצאה מפגיעה של אטום חמצן.

למעשה הזוהר קיים כל השנה, אך ניתן לראותו רק בלילות חשוכים ללא עננות בין ספטמבר לאפריל. החודשים ספטמבר ומרס נחשבים מוצלחים לצפייה באורורה בשל שמיים בהירים.

חוטים מסתעפים המתכנסים ללהבה בודדת(צילום: עינב ברזני)

וילון גלי עוטף את השמיים

האורורה (אלת השחר במיתולוגיה הרומית) מופיעה במגוון צורות, האורות נראים לעיתים כמרקדים בשמיים, הצורה הבסיסית ביותר גם כשהמופע חלש, מופיעה סמוך לאופק הצפוני, בצורת קשת זוהר קוטבית השוכבת על פני האופק. בנוסף, יופיעו חוטים וסרטים בזווית ישרה לקשת ודמוי מעגל אור הקרוב לשיא.

צורות נוספות נראות כענני זוהר קוטביים, גושים מעורפלים עמומים, שעשויים להתרחש בכל חלק של השמיים, חוטים מסתעפים המתכנסים ללהבה בודדת ואף צורה של וילון גלי העוטף את השמיים. נדרש צילום בחשיפה ארוכה כדי לחשוף היטב את האור. לעיתים המופע מהיר מדי לצילום בחשיפה ארוכה.

ביער בלפלנד בשמיים מלאי כוכבים, הרחק מאורות העיר(צילום: עינב ברזני)

כדי למקסם את הסיכויים לצפות בזוהר הצפון, מומלץ לתכנן טיול בעונה המתאימה, כאמור, בין ספטמבר לסוף מרס. בתחילת האביב בחודש מרס, מזג האוויר רגוע יחסית, השמיים כחולים ביום ונקיים מעננים בלילה.

כדאי לבדוק את תחזית האורורה לפני הנסיעה. רוחות סולאריות נצפות מכדור הארץ במחזור של 28 ימים, על כן ניתן לקבל אפילו תחזית לטווח ארוך. מומלץ להצפין עד לחוג הארקטי (קו 66.5 מעלות צפון). מדינות מומלצות: פינלנד, נורבגיה ושבדיה בלפלנד, איסלנד, אלסקה וקנדה.

אורות מרקדים בשמיים(צילום: עינב ברזני)

"מרדף אחרי אורות הצפון"

השעות המומלצות לצפייה: כשעתיים לפני חצות עד שעתיים אחרי חצות, במידה ורואים כוכבים (שמיים נקיים מעננים). כדאי להתרחק מאורות העיר, ולנסות לצפות בזוהר באזורים חשוכים.

באלסקה מומלץ לבקר במעיינות החמים Chena - שם אפשר לרחוץ בשעות הלילה הקרות ולצפות בתופעה המרהיבה. בנורבגיה וגם באיסלנד אפשר להצטרף לסיור "מרדף אחרי אורות הצפון". כמובן שלא לשכוח להתלבש בהתאם - בחודשי החורף בחוג הארקטי הטמפרטורה יורדת בלילות מתחת למינוס 20 מעלות.

על פי סוכנות החלל האמריקנית, במהלך שנת 2012 אורות הצפון יזרחו ברמת הבהירות הגבוהה ביותר שנראתה ב-50 שנה האחרונות.

סמוך לעיירה Alta בנורבגיה הלפית, מופע מרהיב של "וילון" סגול(צילום: עינב ברזני)

טיפים לצילום הזוהר הצפוני

• להתכונן לצילום בחשיפה ארוכה עם חצובה. להצטייד בשלט (כבל שחרור) או להשתמש בטיימר מובנה למזער סיכוי לתזוזה של החצובה.
• מומלץ לצלם בפורמט RAW, להפעיל הפחתת רעשים בחשיפה ארוכה, להגדיר בהירות מסך נמוכה.
• להצטייד בסוללה בכיס (הסוללות מתרוקנות מהר יותר בקור). לצלם ללא מסנן על העדשה, להעלות את ה ISO בהתאם לחשיפה הנדרשת, שלא ליצור חשיפה ארוכה מדי (בשל תזוזת עצים, כוכבים, ירח).
• להקפיד על קומפוזיציה שתכלול יותר משמיים מוארים: לחפש אגמים קפואים, בקתות, עצי מחט. כדאי לחפש אתר מתאים לצילום כבר במשך היום.