כמעט תמיד חורף: עידן הקרח המודרני בלפלנד

רובנו מכירים את לפלנד מספרה של אלי ינס, "אלה קרי, הילדה מלפלנד". לרוב, מסתכמות ידיעותינו בזכרונות ילדות על האוהל הלאפי (הקוטה) שבו גרה, על נדודיה עם עדרי האיילים ועל כלבה הטוב והנאמן. אבל אם בעבר רק חלמנו על ארץ קרה ורחוקה זו, הרי שהיום, עם התפתחות התיירות, אפשר כבר להגיע אליה, ובקלות.

עוד טיולי חורף בערוץ התיירות:

• לקפוא מקור, לעשות חיים: קרנבל החורף בקוויבק
• מדריד של חורף: ליהנות מהעיר גם בימי סגריר

• סן מוריץ: הכירו את מולדת תיירות החורף
• חורף ספרדי: הערים הקטנות של אנדלוסיה
  

לפלנד היא חבל ארץ המשתרע מצפון לחוג הארקטי (קו רוחב 62) מהאוקיינוס האטלנטי במערב ועד לים הלבן במזרח – על פני ארבע מדינות. למעשה, לפלנד מהווה את חבליה הצפוניים של נורווגיה, שוודיה, פינלנד וצפון-מערב רוסיה. שמה בא מהמילה הפינית לאפי (LAPPI), שפירושה "ארץ הקצה הצפוני". האזור כולו קיבל שם זה ותושביו נקראו לפלניירים (Lapplainer), למרות שהם מעדיפים להיקרא בשמם השבטי - סאמים (SAMI).

פני שטחה של לפלנד משתנים ממישורים בדרום לגבעות (KOKOLU), ולהרים שגובהם מגיע לכ-1,300 מטר בצפון. יש בה מרחבים עצומים של טבע בתולי, אגמים ונהרות, שזרימת המים שלהם נוצרה מפעילות קרחונים שנסחפו בתקופה קדומה. עם העלייה בקו הרוחב, משתנה הצמחייה מיער מחטנים (בעיקר עצי אורן ואשוח) בדרום, לאזור בו האדמה קפואה במשך תשעה חודשים בשנה והצמחייה בה היא אלפיניה ארקטית.

על כביש לבן. אופנועי שלג בלפלנד (צילומים: באדיבות אקו טיולי שטח)

להקות ציידים ודייגים

אוכלוסיית לפלנד היא הדלילה ביותר באירופה ומונה כיום כ-35 אלף לאפים בלבד. למרות שאין להם כל כוונות של הגדרה לאומית עצמאית, מתעוררת אצלם בשנים האחרונות מודעות לייחודם השבטי, והם מטפחים את שפתם ואת תרבותם. לפלנד אינה ישות מדינית, אך יש לה מוסדות קהילתיים מרכזיים, ונציגים לאפים יושבים בכל אחד מהפרלמנטים של המדינות בהם הם שוכנים. הטמפרטורה הממוצעת היא 0 מעלות, כאשר ביולי הטמפרטורה עולה לכ-14 מעלות ובדצמבר הממוצע הוא 15 מעלות מתחת לאפס.

על פי מקורות היסטוריים הגיעו הלאפים לחלק זה של העולם מערבות אסיה, בסוף ימי הביניים. מספרם בתקופה זו היה כמה אלפי נפש, שחיו בשטח כפול מגודלה של נורווגיה היום. ממצאים ארכיאולוגיים מזהים סימני התיישבות כבר במאה הראשונה עד השלישית לספירה. ככל הנראה, הגיע היישוב הלאפי בעבר עד לדרומה של פינלנד וסביב מפרץ בוטניה. הסאמים הראשונים שהתיישבו בלפלנד התקיימו על ציד, לקט ודיג. הם גם התמחו בהנחת מלכודות לשועלים, לזאבים, לדובים ולקבוצות של אייל קורא (ELK).

עם השנים פיתחו הלאפים דפוס של נדידה עונתית, שאפשר להם לנצל את המשאבים הטבעיים של האזור מבלי לדלדל את מקורות המחייה. מסלולי הנדידה לאורך הפיורדים והנהרות, כמעט ולא השתנו עם השנים. הנדידה נעשתה בקבוצות של משפחות אחדות (עד 20 או 30 משפחות), שנקראו סיידה (SIIDA). גודלה של הסיידה לא עלה על מאה איש, והיא עסקה בציד ובגידול מרעה משותף. אנשי הסיידה התגוררו בדאלוואדאס (DALVADAS) – צורת התיישבות של מספר משפחות באזור ציד מוגדר בתוך יער צפוף, בעמק מוגן, או במפרץ של פיורד.

בתקופת האביב התבצעה הנדידה בקבוצות קטנות יותר, לאיים ולמקומות קרובים לאורך החוף, לצורך ציד ציפורים, כלבי ים ודגים. בסתיו, היו חוזרים לאזורים "הפנימיים" יותר, כדי לעסוק שוב בהצבת מלכודות או בציד איילי בר, או חיות פרווה.

החיים במסגרת הסיידה היו מאורגנים, כאשר מועצת הסיידה (ראשי המשפחות) חילקו את אזורי הציד והדיג באופן שוויוני לפי גודל המשפחה. גם תנובת הצייד חולקה על פי חוקים קבועים, כשכל חבר בקבוצה זכאי למנה שווה. במאות ה-15 וה-16 החלה ירידתה של החברה הסאמית המסורתית. סחר הפרוות הצטמצם בעקבות דלדול אוכלוסיית הדובים ופיתוח השווקים המתחרים של סיביר וצפון אמריקה.

הכנסת נשק חם עודדה כניסת ציידים בודדים לענף, וגרם לשקיעת מוסד הסיידה. הסאמים החלו לפתח את ענף גידול בעלי החיים והדבר הביא לשינוי באורח חייהם. אם בעבר שמשו עדרי איילי הצפון בעיקר למשא ואיילי הבר לציד, עכשיו החלו לביית אותם לצורך חליבה. הרועים, שיצאו בימי הקיץ עם עדריהם למרעה, התרכזו במקום אחד, שנקרא סטר (SETER). לימים, הפך הסטר לצורת התיישבות קבועה.

איש סאמי בבגדים מסורתיים של הלאפים

עיר בצורת קרניים של איילי הצפון

רובניימי (ROVANIEMI) היא הגדולה בערי לפלנד (נמצאת בשטחה של פינלנד), ומהווה את הבירה הכלכלית והתרבותית שלה. היא ממוקמת בחיבור הנהרות KAMIJOKI, הנהר הגדול ביותר בלפלנד שאורכו מגיע ל-510 ק"מ, ונהר ה-OUNAJOKI. ההתיישבות ברובניימי החלה במאה ה-16 וחשיבותה עלתה ככל שעלה הביקוש לעץ. מיקומה בצומת הנהרות אפשר את הובלת העצים ממרחבי לפלנד על פני הנהרות אל הים הבלטי, ומשם למדינות אחרות.

ב-1944 נשרפו רוב בתי העץ של רובניימי, ואת העיר החדשה תכנן האדריכל הפיני הידוע, אלוור אלטו (ALVER ALTO), בצורת קרניים של איילי הצפון. העיר מושכת אליה כ-400 אלף תיירים מדי שנה, בעיקר בעונת הקיץ.

בשנות ה-30 נפרצה "הדרך הארקטית", או כפי שהיא נקראת בפי המקומיים "דרך האיילים", המגיע עד אוקיינוס הקרח הצפוני. דרך זו שיפרה את הנגישות ללפלנד, והפכה אתה למוקד משיכה לטיילים ותיירים רבים.

עיסוקם העיקרי של הלאפים גידול איילי הצפון, שמשמשים גם לניוּד

זוהר הקוטב

כלל ברזל למטיילים בלפלנד - אף פעם אל תשוטטו לבד!! המרחבים עצומים ושוממים, מזג האוויר קשה לעיתים, ובמקרה חירום קשה להשיג עזרה. מומלץ לטייל בזוגות או בקבוצות, ויש להשאיר פרטים על מסלול הטיול בנקודת היישוב הקרובה. בגלל ריבוי הביצות, הטיול בקיץ מחייב הצטיידות במגפי גומי גבוהים ובאמצעי הגנה בפני יתושים, שכאן הם בגדר תופעת טבע בגודלם ובמספרם.

עד לאחרונה היה נהוג לטייל בלפלנד רק בחודשי הקיץ, כאשר תנאי השטח ומזג האוויר נוחים יותר. בתקופה זו של השנה אפשר ליהנות ממראות מרשימים של אגמים, יערות וצמחייה המנצלת את עונת הגידול הקצרה. עיקר ההנאה בתקופה זו הוא מהאור האינסופי ושמש החצות, שאינה שוקעת.

בשנים האחרונות מתפתחת גם תיירות חורף, בעיקר בגלל "זוהר הקוטב" (AURORA BOREALIS). זוהי תופעה מטאורולוגית-אופטית, שבה מופיע בגובהי האטמוספרה, בעיקר באזורים הקוטביים, אור קר, הדומה לאור ניאון. זוהר זה נראה בלילות בהירים ללא ירח, צבעו ירוק צהוב ולעיתים רחוקות יותר אף אדום וסגול.

בחורף מכוסה לפלנד במעטה שלג כבד והמטייל בה חוצה נהרות ואגמים קפואים, נוסע בין גבעות מיוערות, ולעת ערב מתענג משהייה בבקתות יער, המצויידות במיטב השירותים, כשבמרכזם הסאונה. אמצעי התעבורה המסורתיים בהם משתמשים בחורף הופכים את הטיול לחוויה ראשונית, שעד כה היתה שמורה לתושבים המקומיים ולהרפתקנים בלבד.

אוהלי מגורים של בני הסאמי - התושבים המקוריים של לפלנד

אווירה של סוף העולם ויום הדין

אחת האפשרויות היא להגיע למפרץ בוטניה באמצעות אוניה "שוברת קרח", המפלסת דרך בין גושי הקרח. אפשר לרדת מ"שוברת הקרח" לטיולים על גבי הים הקפוא, ואף להתנסות ברחצה בחליפות הישרדות במימיו הקפואים של הים הבלטי.

קיימים אמצעי תעבורה נוספים, שהמודרני והמהיר ביניהם הוא אופנוע השלג ה-SNOWMOBILE (בעל עבירות גבוהה והנהיגה בו היא פשוטה וקלה), או מגלשי סקי השטח (CROSS COUNTRY). אולם, האמצעי הקל מכולם, ואולי גם הרומנטי מביניהם, הוא במזחלת רתומה לארבעה עד עשרה כלבי האסקי סיביריים. המזחלת מתנהלת במהירות בין עצי האשוח, מלווה בנביחות קולניות של הכלבים.

שוברת הקרח "סמפו" בים הקרח הצפוני

מהנה לא פחות היא הנסיעה במזחלות פולקה (PULKA) הרתומות לאיילי צפון, המתנהלים לאיטם לקול פעמוני הצוואר שלהם. למטייל בעונת הסתיו - תקופת הרוסקה (RUSKA) - מציעה לפלנד מראות מדהימים של עלי שלכת בשלל צבעים, ואת "הלילה הנצחי" - הקאמוס (KAAMOS) בצפון הרחוק. הקאמוס הוא תופעה ייחודית בשל האורות הכחולים-כהים, המתחילים בסוף אוקטובר, ומשרים אווירה של סוף העולם ויום הדין (בעונה זו מתקצר כל יום בעשר דקות).

סביב תופעה זו התפתחו בתקופה הקדומה טקסים, שנוהלו על ידי כהן דת, או מכשף (שאמאן). טקסים דתיים אלה לוו בנגינת תוף מאוייר בסמלים המבטאים אלוהות, פוריות, לידה, מחלה ומוות ובשירת לחש ספיריטואלית (יויק – YOIK) - שירת "מסע נפש" של השאמאן.

אין ספק כי ביקור בארץ נפלאה זו מחייה מחדש את זכרונות הילדות ומשתלב יפה בחוויות החדשות שאנו רוכשים כמבוגרים.

הכותב מדריך באזור לפלנד בחברת "אקו טיולי שטח"