מי יממן את המיגוניות? המפרסמים
יוזמה מסחרית: מקלטים ניידים יוצבו בתחומי רשויות וימומנו באמצעות מודעות פרסום. האם חברות יעזו לפרסם על גבי מקלטים? ומי יקנה שטח פרסום במרכז קיבוץ בעוטף עזה? סמנכ"ל החברה, לשעבר מפקד פיקוד העורף במחוז צפון: "הממשלה לא יכולה לממן הכל. אין פה ציניות, מה ההבדל בין זה ללוח מודעות"?
פרסומות על כל דבר: האם בקרוב יוצבו מיגוניות ממותגות ברחבי הרשויות המותקפות בטילים? האם הפיתרון לקסאמים הוא מימון מקלטים על-ידי פרסומות של חברות מסחריות? חברת מפרם, העוסקת בייצור ממ"דים ומרחבים מוגנים בהתאמה אישית, תציג מיגוניות שמשמשות כשלטי פרסום, בכנס הבין לאומי השני לביטחון המולדת, שעורך מכון הייצוא במרכז הירידים בת"א ב-13-12 בנובמבר.
- יש קסאמים? אין דואר ישראל
מדובר במיגונית עגולה, שלפי החברה "מגנה מפני פגיעה ישירה של רקטות קסאם וקטיושות ומשמשת במקביל כשטח פרסום". קוטרה של המיגונית כ-2.20 מ', גובהה 2.70 מ' והיא מסוגלת להכיל עד 18 איש בזמן חירום ולא, אין שם שירותים.
לפי סמנכ"ל מפרם, יוסף לוצ'י, ששימש בעבר מפקד מחוז צפון בפיקוד העורף, "המודל העסקי הוא שרשויות עירוניות באזורי סיכון ירכשו מיגוניות שיוצבו ברחובות הערים לשעת חירום ויחזירו לעצמן את ההשקעה על ידי מכירת שטחי פרסום על המיגונית. ההשראה לקונספט באה ממדינות אירופה, שם קיימים מבנים עגולים ברחובות הערים הגדולות המשמשים למגוון מטרות, ממתקני איסוף למחזור ועד למחסנים של עובדי עירייה. המשותף לכל המבנים הללו שהם משמשים מבחוץ כלוחות מודעות".
הכנס, שעורך מכון הייצוא בשיתוף עם משרדי התמ"ת, החוץ, ביטחון פנים, הגנת העורף, משרד הביטחון ונמל אשדוד, יעסוק באבטחת סייבר (Cyber Security), ערים חכמות (אבטחת ערים), הגנה על תשתיות קריטיות וניהול והיערכות למצבי חירום.
"גופים מסחריים שיפרסמו על ממ"דים? אין בזה פסול"
"יש שני סוגי מיגוניות שאנחנו מספקים", מסביר לוצ'י. "ישנן מיגוניות מבטון שחלקן נרכשו והן כבר מוצבות במיקומים שונים: בכניסה למתחם פז בחיפה, במרכז הלוגיסטי של תנובה בב"ש. לצידן אנו מציעים מיגוניות מפלדה, שהייתרון שלהן הוא ניוד מהיר. בשגרה, הן מוצבות במקום א', למשל בחנייה של מרכז מסחרי, כשבשעת חירום ניתן להעבירן על מלגזה ולהציבן במקום שמספק שירותים חיוניים כבית-ספר, בנק, מזון ודואר".
לפי לוצ'י, "הפרסום בשגרה, יממן את עלות המוצר, שאינה גבוהה – 60 אלף שקל. ברמה הלאומית זה יכול לתת מענה לצמצום פערי מיגון וחברות מסחריות יממנו את זה".
אם כבר, המדינה היא זו שאמורה לצמצם את פערי המיגון, לא חברות שמטרתן רווח.
"אבל היא לא עושה את זה".
אלו חברות לדעתך ירצו לפרסם על ממ"דים? המפרסמים לא יחושו קצת מבוכה? זה קצת ציני, פרסום על ממ"ד.
"למה ציני, מה ההבדל בין זה ללוח מודעות"?
כי זה מוצר שאמור למנוע הרג.
"המוצר נראה כמו פחית קוקה קולה, הוא מצויין לפרסום. זו המציאות, אז מה נתעלם ממנה? חלק גדול מהאנשים בכלל לא יודעים שזה מקלט. יש פערים בנגישות למקלטים ואי אפשר שהממשלה תממן את הכל. יש לה סדרי עדיפויות אחרים. מי שיממן את המיגונים יהיו גופים מסחריים ואני לא רואה בזה פסול".
המטרה שלך כחברה, זה שיקנו יותר ממ"דים. זה קצת מוזר לא?
"יש צורך והחברה שלנו עונה לו. זה מה שאנחנו עושים. העסק הזה, תפקידו לספק פתרונות".
אני לא מעדיף שזה יגיע לת"א, אבל זה יגיע.
בתפקידו, לוצ'י עושה שימוש בידע שצבר בפיקוד העורף על פריסת אמצעי המיגון בארץ, במטרה לקדם את מכירות החברה. "כיוון ששירתתי בפיקוד העורף, אני מכיר את הפערים במיגון", אמר, "אני יודע מה יש למדינה לתת ומה אנחנו יודעים לתת".
כמה יעלה שטח פרסום?
"כל רשות תחליט כיצד לתמחר זאת. יש הבדל בין מחיר פרסום בת"א, לבין מחיר פרסום בשדרות".
זו הסיבה שלא בטוח שמישהו ירצה לפרסם בקיבוצי עוטף עזה. מי יפרסם במרכז של קיבוץ?
"יכול להיות".
אבל שם המתקפה.
"אז יצטרכו למצוא פתרון אחר. צריך להתחיל עם זה ולראות איך זה ירוץ".
אל תגיד לי שאתה מעדיף שזה יגיע לת"א כי שם המחיר לשטח פרסום גבוה יותר.
"אני לא מעדיף, אבל זה יגיע".
העקרונות של בן-גוריון כבר לא תקפים
נראה אם כך, שמחד גיסא מדובר ביוזמה שתפקידה להוסיף מיגון, ומאידך גיסא היא עשויה להצטייר כשימוש בנקודת תורפה בביטחון אזרחי ישראל עבור צרכים מסחריים. אולי אם לא היו אמצעי מיגון כאלה ואחרים, ממשלות ישראל היו נאלצות לדאוג על אמת שהעורף לא ייפגע. לוצ'י לא מסכים. "חייבים מיגון", הוא טוען.
בתור מי שהיה מפקד בצבא, האם ההיסטוריה לא מלמדת שהצד שבונה מבצרים ומחזק מצודות הוא הצד המפסיד? לא עדיף לתקוף? הרי מה נעשה כשיגדל הטווח? גם אז נציב ממ"דים עם פרסומות ברחובות?
"אחרי 25 שנה בצבא, מתוכן 21 בתותחנים, אני יכול לומר לך שגם אם צה"ל יודע לפגוע בכל משגר, הוא עושה זאת הוא אחרי שהוא יורה את הירייה השנייה. מאז 1992, אז הותקף העורף, הבינו שאחד העקרונות של בן גוריון 'מלחמה תמיד בשטח האויב', כבר לא תקף והחלו למגן את העורף. בסוף צריך שהאופציה של המיגון תהיה קיימת".
גם לפני 1992 היו מטוסים ומקלטים. אולי מה שהשתנה זה שמדינת ישראל החליטה שלא להתקיף יותר, רק להתגונן.
"זו כבר שאלה פילוסופית וזה כבר לא התפקיד שלנו כחברה מסחרית".
לפנייה לכתב/ת 
