ערים תאומות בישראל: ה"שִידֶך" שלנו עם העולם
ישראל מחזיקה בשיא של בריתות עם ערים תאומות בכל המזה"ת, בעיקר עם גרמניה (למעלה מ-100 ערים ואזורים). אז זה אומר שיש לנו איפה לישון בחופשה הבאה? לא בדיוק
בפעם הבאה שאתם מתכננים לטוס לחופשה, כדאי שתבדקו אם לעיר שבה אתם חיים יש "אחות תאומה" בחו"ל - זה אולי לא יגרום לכם לישון אצל "קרובת המשפחה" בחינם, אבל בטח יהיה מישהו שיכיר את המקום שממנו באתם.
כך, למשל, תושב בני ברק ודאי "ירגיש בבית" בעיר ליקווד שבניו ג'רזי (שחתומה על ברית ערים תאומות עם בני ברק), שבה לתושבים אורח חיים דתי, בתי כנסת רבים וישיבות ואברכים ברחובות אינו דבר זר.
עוד על ערים בערוץ התיירות:
- ת"א בין 10 הערים עם הגברים היפים בעולם
- הלונלי פלנט ממליץ: 10 הערים הטובות של 2013
-
10 הערים עם הנשים הכי יפות בעולם
"שִידֶך" עם העולם
ההתקשרות הראשונה בין שתי ערים תאומות בעידן המודרני החלה ב-1931: העיר טולדו שבאוהיו,
חתמה הסכם עיר תאומה, איך לא, עם העיר טולדו שבספרד.
עם זאת, פרויקט "ערים תאומות", שהחל דרכו לאחר מלחמת העולם השנייה, עת אירופה היתה שסועה וערים רבות תרמו לשיקום מחדש של תושבים וערים שכנות, אינו "משדך" דווקא שתי ערים בעלי אותו אופי או שם זהה.
הפרויקט (שנקרא תחילה "ערים אחיות") נועד ליצור קשרים תרבותיים וכלכליים בין שתי ערים שונות ובמדינות שונות, וככזה הוא מגשר על פערים וגם מרחקים גדולים בין תפיסות עולם, פוליטיקה ובני אדם.
תל אביב - העיר הכי מחוזרת בארץ
הצורה המוקדמת ביותר בהיסטוריה של התקשרות בין שתי ערים שונות נערכה כבר ב-836 לספירה, עת העיר הגרמנית פדרבורן (Paderborn) חברה לעיר הצרפתית לה-מאן (Le Mans). מאז אלפי ערים בעולם מוצאות לעצמן "אחות" שמעולם לא ידעו שיש להן.
ישראל היא המדינה בעלת מספר ערים תאומות הגדול ביותר במזרח התיכון (מעל 500), כשעריה שופעות קשרי משפחה בינלאומיים. תל אביב, למשל, מחזיקה בשיא כעיר שלה הכי הרבה ערים תאומות בישראל - 27. ביניהן ניתן למצוא 4 ערים גרמניות (כמו קלן ופרנקפורט), את ניו יורק בארה"ב, מילאנו באיטליה וברצלונה בספרד. אך מה שמעניין יותר, שגם עזה חתומה עם העיר העברית הראשונה על ברית אחיות (למרות שהברית הוקפאה לפני 4 שנים). עכשיו רק צריך שהן תעשנה "שוֹלם" זו עם זו.
אולם, נראה שדווקא הגרמנים הם המחזרים הכי קרובים שלנו. מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה וישראל ב-1965, מתקיים בין שתי המדינות הקשר הרב ביותר של ערים תאומות (מעל למאה), כשלא רק לתל אביב יש אחות גרמניה באירופה, אלא גם לערים כמו קרית ים, ערד, נתניה ועוד.
עכשיו תגידו, "זה בגלל השואה" "הם מנסים לכפר על העבר ולהתקרב אלינו" וכדומה, אבל נראה שלגרמנים דווקא חשובים חילופי דעות, קשרים תרבותיים וכלכליים עם ישראל. לשם כך אפילו פתחה ממשלת נורדריין-וֵסְטְפַאליה, אחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה והמדינה המאוכלסת ביותר בה, נציגות בישראל והיא מחלקת מלגות להשתלמויות למורים וסטודנטים, ואילו הגרמנים מגיעים לבקר ב"יד ושם". הדדיות במיטבה, לא?
גם הצרפתים מחזרים באופן רציני אחרי הערים הישראליות, וב-2011 אף נערך כנס ערים תאומות "ישראל-צרפת" בחיפה שבו הוחלט להנפיק "דרכון תיירותי" לתושבי ישראל וצרפת שיקבלו שלל הטבות למבקרים בעיר התאומה. למשל: ניס (Nice) ונתניה, או אנטיב (Antibes) ואילת.
אפילו לתל מונד יש עיר תאומה
אבל לא רק ערים בישראל הן מנת חלקו של השת"פ העירוני עם העולם. גם כפרים, אזורים וישובים כאלו ואחרים חולקים את השידוך האורבני עם העולם.
אזור משגב שבגליל הפך תאום לעיר פיטסבורג שבארה"ב ב-2006, אזור יקנעם-מגידו חתם על ברית עם 6 ערים בעולם, ביניהן אטלנטה בארה"ב וסן-בורחה (San Borja) בפרו, ואפילו המועצה המקומית תל מונד נושאת בתואר "אחות תאומה" לעיר סרסוטה (Sarasota) שבאמריקה.
ירושלים קצת יותר סנובית, ולא מתחברת לה עם כל עיר בעולם. לעיר הקודש יש ברית ערים תאומות עם רק 3 ערים בעולם, ביניהן פז (Fes) שבמרוקו, שחתומה גם עם הרשות הפלסטינית במקביל עם העיר "אל-קודס", אליבא ד-המרוקאים, מה שנקרא: אחות תאומה אבל גם חורגת.
אז נכון, ברית ערים תאומות לא תנפיק לנו דרכון זר או מעמד תושב אצל אחותנו בגולה, אבל תמיד טוב שיש מישהו שישמח לקבל אותנו כסטודנט, יחשוב לבקר בארץ (ואולי גם בעיר התאומה שלו) ותמיד נחמד לראות דגל ישראל מונף איפהשהו חוץ מבישראל.
אבל אני, כמילות השיר, לא עוזב את העיר עבור אף אחת.
"ערים אחת לשנייה"
בין התאריכים 12-11 בנובמבר ייערך כנס "ערים אחת לשנייה" , הנערך לראשונה בישראל במלון ענבל
בירושלים. בכנס ישתתפו כ-150 אורחים מגרמניה, בכירי ממשל, קובעי מדיניות וראשי ערים מכל רחבי המדינה. אלו יחברו לעמיתיהם הישראליים, לדון בנושאים שעל סדר היום הארצי והמוניציפאלי של שתי המדינות.
הכנס ייפתח בערב הגאלה, בברכת כבוד נשיא המדינה, מר שמעון פרס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, שגריר גרמניה בישראל, ראשי ערים מגרמניה ומישראל ומכובדים נוספים.
