מלחמות המִנהלות בבירה: שכונות ללא שכינה

הבחירות למִנהלות הקהילתיות בירושלים נחשבות, ובצדק, למוקד החיכוך החדש בין הציבור החרדי ובין הציבור החילוני בבירה. עוד בטרם התפרסמו התוצאות הסופיות של הבחירות, שני הצדדים כבר טוענים לניצחון. בשבוע שעבר התפרסמו התוצאות החלקיות של הבחירות לשמונה מן המִנהלות בעיר, לאחר שהתושבי שכונות אלו הצביעו בשני מועדים שונים. המועד האחרון, שיחול ביום שישי הקרוב, מיועד לחיילים ולמילואימניקים שגויסו במסגרת מבצע "עמוד ענן".

>> כניסה מהירה לפייסבוק שלנו - כאן! <<

• לא מקובל: חיילי המילואים גירשו את הרב ליאור
  

הבחירות המוניציפאליות הקרבות ובאות, אינן הסיבה היחידה למאבק הנחוש של שני הצדדים: המִנהלות הקהילתיות אחראיות על מוסדות הציבור בשכונה, על חלוקת תקציבי התרבות, על הפעילות השכונתית ועל הקמת בתי כנסת ומקוואות החיוניים בעיקר לציבור החרדי.

"המִנהלת היא הדרך של העירייה לדעת את רצון התושבים ולהתחשב בו", אומר אחד הפעילים החרדים. " לכן זה מאוד חשוב לנו, שקולנו יישמע בין אם זה בענייני גינות, ובין אם מדובר בהקצאת מקום למוסדות חינוך כאלה ואחרים".

מעדיפים שכן ערבי על פני חרדי

עיקר הקרבות התרחשו בשכונות המעורבות בעיר, והמִנהלת הקהילתית שזכתה למרב תשומת לב היא, ללא ספק, זו של הגבעה צרפתית. ההתכתשויות העזות בין הצדדים הובילו בסופו של דבר לכניסת שני נציגים חרדים למינהלת, לעומת שבעה נציגים חילונים.

"אנחנו מוכנים שיהיה לנו שכן ערבי ולא שכן חרדי"(צילום: גיל יוחנן)

חבר המועצה וסגן ראש העיר, הרב יוסי דייטש, נציג "יהדות התורה" בעיריית ירושלים, טוען כי מיעוט הנציגים החרדים נבע מהסתה של החילונים נגדם. "הגורמים החילונים עשו הכל כדי למנוע את המגיע לציבור החרדי, בצדק. זה הגיע למצב שאנשים בשכונה באו ואמרו: 'אנחנו מוכנים שיהיה לנו שכן ערבי ולא שכן חרדי'. הזמינו את יאיר לפיד שישכנע את האנשים להצביע, כדי לא לתת קולות לחרדים".

לדבריו, "הבחירות הנוכחיות הן אמירה ברורה - הציבור החרדי חי וקיים בירושלים, וייאבק על זכותו הלגיטימית להתחשבות בצרכיו. כמו שלחילוני מגיע גן בשכונה - גם לחרדי מגיע, וכמו שמגיע להם חוגים, גם לנו מגיע חוגים".

חברת מועצת העיר רחל עזריה מסיעת "ירושלמים", מחזיקת תיק המִנהלים הקהילתיים בעירייה לשעבר, לא נשארת חייבת: "תוצאות הבחירות מעידות על ניצחון גדול למשפחות הצעירות ולציבור הפלורליסטי בעיר. נבחרו מועמדים חדשים רבים, שיזרימו דם חדש לשכונות, ישימו דגש על המשפחות החיות בה, וידאגו שהמרחב הציבורי יהיה שייך ופתוח לכולם, ולא יותאם רק למגזר אליו הם משתייכים".

המערכה על ירושלים מתחילה כאן

גם הכותרות בעיתונות החרדית הארצית "תיאמו עמדות" ובישרו על הצלחה במערכה נוספת במלחמה על הצביון המגזרי של המִנהלת הקהילתית בשכונות הירושלמיות. הכותרת בעיתון הליטאי "יתד נאמן" הכריזה על "הצלחה רבה למועמדים החרדים בבחירות למִנהלים הקהילתיים בירושלים", כשבהמשך הידיעה פורטו "הניצחונות" בשכונות השונות, המשקפים יותר מהכל את הייצוג הגבוה של החרדים בשכנות החרדיות והמעורבות.

בעיתון "המבשר'", ביטאונו של הציבור החסידי, פורסמה ידיעה תחת הכותרת: "חרף ההסתה הקשה שהתנהלה בבחירות בירושלים". הגדיל לעשות הביטאון שהוסיף למועמד מטעם שכונת הרובע היהודי, ישראל טויטו, את התואר רב, וניכס את בחירתו של ה"רב" למגזר החרדי, בשעה שדתיים וחילונים רבים תמכו בטויטו, שכלל אינו חרדי.

בשכונות שבהן נחלו הנציגים החרדים הפסד, הציגה העיתונות החרדית את היתרון שזכה לו המועמד החרדי ביחס לעמיתיו בשכונה כהישג בפני עצמו.

לצד המִנהלות שעל נציגיהן ניטשו קרבות עזים, היו גם כאלה שבהן ויתרו על הבחירות החיצוניות.  למרות הודעתו של ראש העירייה, ניר ברקת, על "חגיגת הדמוקרטיה בשכונות", במחצית מהמִנהלים לא התקיימו בחירות בקרב התושבים כלל.

במִנהלים קהילתיים אלה הופעל סעיף 5.8 של החוק העירוני, המאפשר לחברי המנהלת להגיע ביניהם להסכמה על ייצוג ללא צורך בבחירות של תושבי השכונה. הסעיף הזה הופעל גם במוקדי חיכוך בולטים כמו בקריית יובל, ששם הגיעו המועמדים החילונים והחרדים להסכמה באורח מפתיע.

חשדות לזיופים והדרת נשים

עד למינויו של ניר ברקת לראשות העיר, החזיקו בתפקיד החברים במנהלות הקהילתיות נציגים, שמונו עוד בתקופתו של ראש העיר המיתולוגי, טדי קולק. בתחילת כהונתו של ברקת הוא הודיע כי יחזק את הסמכויות של המנהלות, וידאג לקיום בחירות דמוקרטיות לנציגיהן. הבחירות נערכו בשלוש פעימות נפרדות, כשבכל פעימה הצביעו תושבי שכונות אחרות עבור תשעה נציגים מקומיים שיכהנו בתפקיד לצד נציגי העירייה והחברה למתנ"סים.

יחזק את הסמכויות של המנהלות. ראש העיר ירושלים, ניר ברקת(צילום: גיל יוחנן)

בפעימה הראשונה, שנערכה כבר לפני שנתיים, התעוררה סערה סביב המִנהלת הקהילתית בשכונת שמואל הנביא, שם נחקרו חשדות לזיופים. במִנהלת הקהילתית "גאולה - בוכרים" נמנעה כניסתם של נשים לקלפי בידי חרדים קיצונים, ונשים שניסו להתמודד אולצו לפרוש, בלחץ רבני המקום.

עו"ד יחזקאל רוזנבלום, מראשי תנועת "טוב" ומנכ"ל מנהל הבוכרים לשעבר, מסר כי "אכן הייתה מועמדת חרדית שהייתה חברת הנהלה שנים רבות. היא הגישה את מועמדותה, אך בעקבות לחצים הסירה אותה בישורת האחרונה, שלושה ימים לפני הבחירות". בבחירות הנוכחיות הלקח נלמד, ולא הייתה אף לא מועמדת חרדית אחת.

טרפדו את מועמדותו של נציג "החרדים העובדים"

גם בבחירות למִנהלת בשכונת הר נוף, נציג "החרדים העובדים" בשכונה, צבי ברג, נדרש להסיר את מועמדותו, מכיוון שרבני השכונה החרדים לא ראו בעין יפה את התמודדותו. הרבנים פרסמו הודעה הקוראת לציבור להצביע אך ורק "למועמדים החרדים המוסכמים", ובכך לטרפד את כניסתו של ברג למִנהל. קריאת הרבנים התפרסמה אף בעיתון "יתד נאמן" בבוקר יום הבחירות.

לדברי ברג, כעסם של רבני השכונה התעורר בעקבות הודעתו כי הוא מעוניין לפתוח בריכה בשכונה: "בגלל זה אני לא מספיק טוב, אפילו שאני חרדי. אז הפעילו לחצים להסיר את מועמדותי. יש כאן חרדים עובדים וציבור דתי-לאומי, שלא צריך לדרוך עליו". ברג אומר כי ביום שבו הציג את מועמדותו

 לתפקיד, החל נגדו מסע השמצות ורדיפות: "עשו הכל, הוציאו עיתון שבוע לפני הבחירות עם מכתב של הרב ש"ך לבוא להצביע - אבל לא לי, ואני בכלל תלמיד שלו. כל הבחירות הסתובב בשכונה כלי רכב של המנהלת עצמה, עם כרוז הקורא לצאת להצביע בהוראת הרבנים".

"הסיפור הזה כאב להרבה אנשים בשכונה", הוא מוסיף. "גם בספירת הקולות, לא נתנו למשקיפים שלי להתקרב לשולחנות שעליהם נספרו הקולות, התנהלות שהיא פלילית ומנוגדת לחוק. הכל במחשכים ובמסתרים. בניגוד למתחרים, עד היום אני לא יודע כמה הצביעו לי בכלל".

ברג הודיע כי הוא מתכוון להגיש בימים הקרובים ערעור על ההתנהלות, ה"שערורייתית" לדבריו, בדרישה לערוך ספירת קולות מחודשת או לקיים בחירות חוזרות.

• קראתם על בני נוח: שומרי מצוות אבל לא יהודים ?