מיסז'ניקוב מסכם קדנציה: "לא טעיתי בכלום"
ב"ישראל ביתנו," ולא רק שם, משוכנעים שהוא הודח, אבל שר התיירות המוערך סטס מיסז'ניקוב מתעקש שעזב את המפלגה מרצונו: "בחרתי להרגיש את דופק החיים ולא להיות שר," אומר הפוליטיקאי ששמו נקשר בבילויים ובשתייה ומסכם את פועלו
ביום שני בערב, במלון לאונרדו פלאזה בירושלים, אירח אביגדור ליברמן את סגן ראש ממשלת רוסיה לארוחת ערב. לשולחן המכובד הסב גם שר התיירות סטס מיסז'ניקוב. אחרי שדנו שם בעניינים דיפלומטיים בינלאומיים, המשיכו שר החוץ ושר התיירות ללשכתו של ליברמן ושקעו בשיחה ממושכת אל תוך הלילה.
הפעם עמדו על הפרק עניינים פנימיים, מפלגתיים, גם אישיים. מיסז'ניקוב טוען שבאותו מפגש הודיע ליו"ר "ישראל ביתנו" כי בכוונתו לפרוש מן החיים הפוליטיים בתום חודשיים שבמהלכם התחבט בסוגיה. הנימוק: תחושת מיצוי ורצון לקבל מחדש את השליטה על חייו.
עוד על סטס מיסז'ניקוב בערוץ התיירות:
- הקוסם, מיסז'ניקוב: מאיפה יביא עוד מיליון תיירים?
- שר התיירות: "לישראלים אין מה לחפש בטורקיה"
- שר התיירות בכנס ה-OECD: נדרש שילוב אזורי
הדחה לא הייתה כאן, הוא מתעקש, ומספר שליברמן דווקא ניסה לשכנע אותו שמקומו בצמרת הרשימה מובטח, כולל תפקיד שר בממשלה הבאה. השיחה, לדבריו, התנהלה בפתיחות ובחברות, ובסיומה הציע לו הבוס לישון לילה על החלטתו. זה לא עזר. למחרת, מי שנחשב לשר תיירות מוצלח מאוד, הודיע ליו"ר שההחלטה סופית, שהוא רוצה ללכת הביתה.
מתמיה, אני אומרת לו, שרק ימים ספורים קודם לכן הופעת בפני הוועדה המסדרת של "ישראל ביתנו" והצגת את מרכולתך, תוך בקשה שישלבו אותך ברשימה. "כן," משיב מיסז'ניקוב. "הופעתי בפני הוועדה כי ליברמן היה באותו יום בחו"ל ולא רציתי לבייש אותו. אז באתי לשם ודיברתי, כשבתוכי כבר התגבשה ההחלטה ללכת הביתה. כשנפגשנו ביום שני אמרתי לו: 'חיכיתי שתחזור כדי להודיע לך שהחלטתי לפרוש."'
בכירים במפלגה מציירים תמונה אחרת. הם אומרים שבשל החיבה שרוחש ליברמן למיסז'ניקוב הוא אמנם לא היה עורף את ראשו כפי שעשה לאנסטסיה מיכאלי ולדני אילון, אבל טוענים כי גם לגביו היה מחיל את כלל הברזל שלו: ליכלכת, הודחת.
במקרה הזה, הם מסבירים, יו"ר "ישראל ביתנו" פשוט היה דוחק אותו לשולי העשירייה הראשונה ומטיל עליו עונש נוסף: לא להתמנות לשר בממשלה הבאה. לפי הגרסה הזו, מיסז'ניקוב הבין מבעוד מועד לאן הדברים מובילים, והודיע על פרישה לפני שהספיקו להראות לו את הדרך החוצה.
ליברמן, שבאמת מחבב ומעריך אותו, הודה לו בתגובה במילים חמות, ציין כי צפוי לו עתיד מזהיר ואף השווה אותו לשלושה פוליטיקאים אחרים שלקחו פסק זמן וחזרו: נתניהו, ברק והוא עצמו. "הוא עוד ישוב," חתם.
אז זהו, זה בעצם רק פסק זמן?
"לא ביקשתי מאיווט לפרסם שום הודעה. לומר שאני לוקח פסק זמן, זו הפרשנות שלו. בניגוד למשה כחלון, לא אמרתי שאני לוקח פסק זמן אלא שאני פורש מהחיים הפוליטיים, אבל איני פוסל שום אופציה ומאמץ את דברי ג'יימס בונד: 'לעולם אל תאמר לעולם לא.' במהלך כהונתי נולדו לי תאומים, היום בני שש, וכשהייתי מגיע הביתה כשהם היו קטנים יותר, הם היו שואלים לעיתים: 'מי זה'? עכשיו תהיה לי הזדמנות להיות איתם ולומר להם שאני אבא שלהם."
בעוד שנסיבות העזיבה שלך שנויות במחלוקת, מה שבטוח הוא שאת אילון ליברמן סילק. אתה מבין למה?
"אני לא מסוגל להסביר כי גם אני לא מבין את הצעד של איווט. אני רק יכול לומר שאני מאוד אוהב לשחק כדורגל, ועד היום אני משחק עם החברים בשכונה ויודע שלמאמן יש זכות להעלות על המגרש את הנבחרת שהוא חושב שהיא הכי טובה לאותה עונה. זו זכותו של המאמן."
אילון הזיק לרשימה?
"דני בשום פנים ואופן לא הזיק. הוא תרם רבות ויתרום רבות. הוא איש נחמד, שהיה חלק אינטגרלי מהמפלגה. מה השיקולים של איווט? אין לי מושג. אני רק לא מקבל את התזה שדני ידע על ההחלטה חצי שעה לפני ישיבת המפלגה. הוא ידע על כך מראש, ואיש לא ערף את ראשו בגרזן או תקע לו כדור בראש. למיטב ידיעתי, הוא יקבל תפקיד בכיר במגזר הציבורי. האיש הוא נכס, והוא ישתלב. למרות כל הכוחניות של איווט, הוא אדם מאוד אנושי. יש בו רוך פנימי שמעטים מכירים. אבל מנהיג - והוא מנהיג - צריך לקבל החלטות קשות, והוא החליט."
התקשרת אליו, לאילון?
"למה, הוא התקשר אליי"?
השב"כ נכנס לפאניקה
מיסז'ניקוב, ,43 נשוי להילה ואב לשלושה, נחשב לילד פלא בפוליטיקה הישראלית. נולד במוסקווה ועלה לישראל בשנת ,1982 בתחילת דרכו היה עוזר פרלמנטרי של ח"כ יורי שטרן ובגיל 33 נבחר לחבר מועצת ראשון-לציון, עיר מגוריו. כעבור שלוש שנים נכנס לכנסת, וכשהיה בן 38 כבר כיהן כיו"ר ועדת הכספים היוקרתית. עכשיו, אחרי ארבע שנים במשרד התיירות, הוא יוצא לפנסיה בגיל שבו רבים רק מתחילים את הקריירה הפוליטית שלהם.
ליברמן מכיר אותו מאז שהחלאת דרכו כמחלק פלאיירים של המפלגה, עם הקמתה ב.1999- הוא גם מכיר היטב את הסקרים שמצביעים על כך שצעיר השרים שלו הוא מספר אחת בקרב העולים מחבר העמים. בשנותיו ב"ישראל ביתנו" למד מיסז'ניקוב כמה מהר אפשר לעלות למעלה ובאיזו מהירות אפשר לצלול למטה.
השבוע האחרון, שבו צמרת מפלגתו עברה מתיחת פנים, היה מבחינתו השיעור המסכם. "ככה זה בפוליטיקה," הוא אומר. "אני מכיר בלגיטימיות של תרגילים פוליטיים, גם אם הם פוגעניים, וכן, אני לוקח ללב. אני פועל עם שני איברים – עם הראש ועם הלב."
אתה מודע לכך שהרגע הרמת לי להנחתה, אני אומרת לו. מיסז'ניקוב עוצר שנייה את שטף הדיבור ומשיב בחיוך: "הדביקו לי תדמית בלתי נתפסת של הולל. זה רחוק מלהיות האמת. בהקשר הזה, 75 אחוז מחברי הכנסת היו צריכים ללכת הביתה. תופתעי עד כמה אני לא פלייבוי. יש כמה אנשים במדינה, 'אוהבי אדם,' שיום אחד יבואו בפני בורא עולם וישלמו על ההתנהגות הנבזית שלהם כלפיי. אנשי תקשורת שלא חסו על ילדיי והוריי הקשישים, ושבו ומיחזרו עליי דברים שחלקם לא היו ולא נבראו, והמשיכו את הרדיפה תוך פגיעה במשפחתי."
למה להאשים אחרים, אם אתה זה שעשית את הדברים המיוחסים לך? אם אתה הלכת לברים ושתית? הרי מאבטחים העידו שראו אותך שיכור.
"אותם מאבטחים מזמן לא נמצאים בשירות, ודעי לך שהדבר טילטל מאוד את השב"כ. מתקיימת שם חקירה עמוקה בעניין. השב"כ בפאניקה, כי כל השרים והמאובטחים למיניהם חשים עכשיו מאוימים, מרגישים שהם לא יכולים לבטוח במאבטחים שלהם. הרי גם המאבטחים של ראש הממשלה, שיושבים איתו במכונית, שומעים סודות מדינה ויכולים ללכת ולהדליף. זה הרי בלתי נתפס. אני יכול לומר שלאחר הפרסום ההוא אחד המאבטחים, שלא היה מעורב בעניין, בא אליי ואמר שהוא מתבייש להסתכל לי בעיניים."
ומה באשר למעשים האחרים, לשתייה המרובה? אתה לא מצטער עליהם?
"לא טעיתי בכלום. נתנו פרשנות מוטעית להתנהלות שלי. אני אדם צבעוני. אני חושב מחוץ לקופסה, וזה כולל גם את ההתנהגות שלי בתחום תרבות הפנאי. אין שום פסול בשילוב בין עבודה קשה בתפקידי כשר תיירות לבין תחושת חיות ורצון לחיות. הם אינם מזיקים לאיש ולא פוגעים בערכים שלי, בתפקוד שלי ובחינוך שקיבלתי. לא פגעתי מעולם בכבוד המדינה או בסמל המדינה. לא ביישתי את המדינה ואין לי במה להתבייש. על מה יש לי להצטער? אני פוליטיקאי מדור אחר, מזן אחר. אני איש של אנשים. אני מסתכל על כולם בגובה העיניים. אני לא פוליטיקאי מיובש ומעופש. בעיניי זה יתרון. אותי לא מעניין כל העניין הזה של 'כבוד השר."'
אתה לא נהנה שקוראים לך "כבוד השר?"
"מה זה כל העניין הזה 'כבוד השר?' כולנו שווים. אני מקפיד להקדים שלום לכל עובד ולכל מחלק תה כדי לא לשכוח מהיכן באתי ולאן אני הולך. כך גם בתרבות הפנאי שלי. אני אוהב אנשים, אוהב את החברים שלי."
ואוהב לשתות?
"שתייה בארץ ובעולם היא חלק מתרבות הפנאי. מי שיודע לשתות זה יתרון ולא חיסרון. להגיד שראו אותי מתנדנד ושיכור, זו בדיה מוחלטת. שמאבטחים סחבו אותי? איזו שטות. מעולם לא ראו אותי מתנדנד או שיכור, גם לא החברים הכי טובים שלי. זה ניסיון להשחיר פוליטיקאי מוצלח."
אבל אולי זה מה שהרגיז את ליברמן?
"ליברמן גיבה אותי אחרי הכתבה בערוץ ,2 שבה מאבטח אמר שראה אותי שיכור. הוא תהה מדוע איש לא שאל מי עומד מאחורי הפרסום ומדוע דווקא בעיתוי המסוים ההוא."
אתה באמת חושב שזה מתאים ששר ילך לברים ולמועדוני ריקודים?
"אני אוהב לרקוד עם החברים שלי והולך למועדונים לגיטימיים - למועדוני ריקודים, לא למועדוני חשפנות. אין לי מושג איפה יש מועדוני חשפנות ומעולם לא הייתי בכאלה, לא בארץ ולא בחו"ל. אגב, גם הליכה לחוף הים או לבריכה היא הליכה למועדון חשפנות אחד ענק.
"אני הולך לבלות, כי אני רוצה להרגיש חי. כנראה שבישראל התרגלו לפרדיגמה מסוימת, שבמסגרתה 'כבוד השר' צריך ללכת בשבת עם הילדים לכנרת ולישון בעשר בלילה. הם לא מוכנים לקבל את זה שהשר הוא גם בן אדם, של'כבוד השר' יש גם תרבות פנאי של בחור צעיר, שלא פוגעת ולא מביישת. בגיל ,43 לצד הוכחת יכולת ביצועית במשרד שאני עומד בראשו, אני רוצה גם לחיות. אבל מתברר שאם חשבתי שבמקום לנסוע בשבת לכנרת אני יכול לצאת לרקוד במקום נורמלי, מוכר ורשמי, כנראה שטעיתי."
אז במקום ש"הם" ילכו לקיבינימט, אתה שולח את עצמך לקיבינימט?
"בחרתי בזכות לחיות, להרגיש את דופק החיים ולא להיות שר. אני הולך הביתה כדי להרוויח מחדש את חיי. כנראה שפוליטיקה וחיים של איש צעיר אינם הולכים ביחד."
אז מה הלקח שלך מכל הפרשה?
"לבחור באותם תפקידים שבהם ניתן לשלב בין היכולת המקצועית לבין האפשרות להישאר צעיר, דינמי וחי, בלי לפגוע בסביבה הקרובה."
מורשת ים המלח
השר היוצא אומר שהוא אינו מצטער על עזיבתו את משרד התיירות. לדבריו, גם אם היה מתמודד, לא בטוח שהיה חוזר לשם. "על הקיר במשרד תלויות תמונותיהם של השרים. ספרתי 12 שרים בעשר שנים. אני כיהנתי
ארבע שנים רצופות והגעתי להישגים. הצלחתי לאשר תוכנית תלת-שנתית, שכבר מיושמת. בשנת 2009 התחייבתי שעד 2012 יבקרו בארץ ארבעה מיליון תיירים בשנה. עמדתי ביעד, והשנה ביקרו בישראל 3.8 מיליון תיירים, כולל בתקופות הקשות ובתקופת מבצע עמוד ענן, אז היו בישראל 120 אלף תיירים ואיש מהם כמעט לא עזב.
"הוספנו 28 אלף מקומות עבודה, וההכנסות מתיירות עמדו על 38 מיליארד שקל רק השנה. נוספו 1,200 עסקים קטנים סביב התיירות בעיקר בפריפריה, מחירי החופשות באילת יופחתו ב20- אחוזים בחודש הבא, והגדלתי את תקציב המשרד ל800- מיליון שקל בשנה."
במיוחד הוא גאה בתוכנית לשינוי פניו של ים המלח. "זו המורשת שאני משאיר אחריי, זה פרויקט הדגל שלי. איש לא ייקח את זה ממני. למרות היותו פלא עולמי, המקום היה שומם, בלי מסעדה, בלי שום אטרקציה לילדים. אלמלא ההסתדרות שוויסתה לשם ועדי עובדים, הכל היה קורס. החלטתי לשקם את המקום. לצד קציר המלח, שנעשה על ידי מפעלי ים המלח, ובשיתוף השר גלעד ארדן, קידמתי תוכנית להפיכת המקום לאתר נופש בינלאומי שמתכנן האדריכל הנודע משה ספדי. תוך חמש שנים לא תכירו את המקום. זה יהיה מרכז תיירות בינלאומי. נהניתי ממה שעשיתי."
כולל מהפרסומת עם נועה תשבי, של "חבר מביא חבר?"
"זו הצלחה אדירה. על פי הנתונים שלנו 100 אלף אנשים נכנסו לאתר, הורידו צילומים ושלחו לחברים בחו"ל.
הרעיון החל להתגלגל עוד בפרשת המשט הטורקי. בעודנו מנסים למנוע את פתיחת הסגר על עזה, הוטל עלינו סגר בינלאומי. ישבתי עם חבר ושברנו את הראש מה אפשר לעשות כדי להביא לכאן תיירים ולהראות להם שיש לנו ארץ נהדרת.
"לקח שנתיים עד שהקמפיין עלה לאוויר, והוא מוצלח. איך אני יודע? כששתי תוכניות סאטירה, 'ארץ נהדרת' ו'מצב האומה,' צוחקות על נועה תשבי, זה סימן שהצלחנו בענק. בכנס תיירות בינלאומי שנערך לאחרונה בהשתתפות ראש הממשלה הקרנו קטעים מאחת התוכניות שכללו גם צחוקים עליי, וזה תפס."
נראה שאתה מאוד גאה ומאוד נהנה, אז למה ללכת עכשיו?
"זה בהחלט מקצוע אהוב שמביא תרומה כלכלית אדירה למשק. אחרי הכל, כשר תיירות הגשמתי חלומות לאנשים שרוצים לנפוש בחופשה האולטימטיבית. אבל הגיע הזמן ללכת."
מחכה לך אוליגרך עם משרה חלומית?
"אף אחד לא מחכה לי, ובניגוד לאחרים גם במהלך עבודתי לא פזלתי לצדדים ולא בניתי לעצמי משרה חלופית. לאחר עשר שנים בשירות הציבורי - שלוש שנים במועצת עיריית ראשון-לציון ושבע שנים בכנסת - עם תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במינהל עסקים, אני רוצה להיחשף גם למגזרים אחרים. אנוח קצת ואחשוב. בכוונתי להשתלב בעולם העסקי או הציבורי ולהתנסות בדברים חדשים. וכן, גם לעשות לביתי, למרות שכסף מעולם לא היה המניע המרכזי בחיים שלי. בקיצור, לא צריך לדאוג לי כי פעם הייתי ילד פלא. אולי הלך הילד, אבל הפלא נמצא כאן, אצלי בראש."
"שר התיירות הטוב ביותר בתולדות המדינה"
מיסז'ניקוב מאוד אוהב לדבר על הצלחותיו במשרד, ונהנה לצטט את נשיא התאחדות המלונות, עמי פדרמן, שכינה אותו "שר התיירות הטוב ביותר בתולדות המדינה." בכיסו החזיק השבוע מכתב שבו הפצירו המלונאים בליברמן שישאיר אותו בתפקיד. אבל לצד ההנאה, יש לו גם תובנות על אובדן התמימות במערכת הפוליטית.
"כשהייתי יו"ר ועדת הכספים, דחפתי חוק לטובת שדרות ועוטף עזה. עבדתי עליו יום ולילה, וזה היה החוק הראשון שהעברתי. ביום ההצבעה בכנסת על קריאה שנייה ושלישית הזמנתי את כל ראשי היישובים משם. אך בעודם יושבים ביציעי המליאה ומחכים לחוק שאמור היה להיטיב איתם, האופוזיציה, אז הליכוד, עשתה לי תרגיל פרלמנטרי והצליחה להכניס לחוק סעיף שעיקר אותו מתוכן. התרגיל היה לגיטימי, אבל אני חשבתי שאני חוטף התקף לב. משכתי את החוק, החזרתי אותו לוועדה, ואחרי שעבדנו כל הלילה הוא עבר, אבל ללא נוכחות ראשי הרשויות שכל כך חיכו לו. נעלבתי וכעסתי.
"למחרת הרים אליי טלפון גדעון סער, אז ח"כ באופוזיציה, ואמר לי שהוא מעולם לא ראה מישהו שכל כך נפגע מתרגיל פרלמנטרי, ולכן הוא רוצה לשבת איתי לארוחת צהריים ולהבין מאיזה חומרים אני עשוי. ישבנו, ומאז אנחנו חברים, אבל איבדתי את התמימות, ובינתיים גם אני עשיתי כמה וכמה תרגילים פרלמנטריים."
עכשיו המפלגה שלך ושל סער באותה רשימה. מה דעתך על החיבור בין הליכוד לישראל ביתנו?
"ראשית, הרשימה המשותפת תיקרא 'הליכוד ישראל ביתנו' ולא 'הליכוד ביתנו.' החלטנו לשמור על השם שלנו גם ברשימה המשותפת, כי הוא מותג. האיחוד מתבקש על מנת להשיג הישגים בתחום האזרחי ולשנות את שיטת הבחירות. זה צו השעה."
חקיקה אזרחית, כשברשימה יש את פייגלין, אלקין ואדלשטיין חובשי הכיפה והקיצוניים?
"אני חושב שגם פייגלין וגם אלקין ירצו לתעדף את מי שתורם למדינה על פני אלו שרק לוקחים ממנה."
אתה מאמין שהם גם יעבירו חוק לנישואים אזרחיים?
"זה חוק שחשוב שיעבור ואני חושב שיעבור. זו בושה שאנשים שבחרו לחיות פה ולמות פה נוסעים לקפריסין כדי להינשא. אני נישאתי בטקס דתי, אבל חייבת להיות דרך להתחתן אזרחית למי שלא רוצה או לא יכול להתחתן ברבנות."
היית רוצה לראות את ליברמן בתפקיד ראש הממשלה?
"מעולם לא הסתרתי את רצוני לראות אותו בראש המדינה. הוא אדם מתאים. לדעתי, בשלב מסוים הוא גם יתמודד על ראשות הממשלה. כרגע ברור שביבי הוא המועמד המתאים ביותר, אבל בעוד ארבע שנים תהיה התמודדות ואיווט יהיה שם, ובגדול."
אולי בגלל זה אתה תומך בחיבור ברשימה משותפת? בהטמעה של ישראל ביתנו בליכוד, אני שואלת אותו והוא עונה בצחוק גדול: "ואולי הטמעה של הליכוד בישראל ביתנו"?
ומה דעתך על הבנייה בשטחי ?E1
"אני כבר חצי אדם פרטי, ולמרות זאת אני חושב שזה בסדר גמור. זכותנו לבנות. איווט מנהל את המשבר מצוין. בכלל, אני חושב שהוא היה שר חוץ מצוין, למרות שאמרו שאינו פופולרי בארצות-הברית ובאירופה."
"לא פופולרי" זה בלשון המעטה, לא?
"איווט הפך את המשרד ממשרד לענייני פלסטינים למשרד דיפלומטי, ובמקום הדלתות שסגרו בפניו, הוא פתח דלתות
אחרות במזרח אירופה, באסיה ובאפריקה. זה בא לידי ביטוי בהצבעה האחרונה באו"ם, כשכל המדינות במזרח אירופה ובאפריקה הצביעו איתנו או נמנעו. ערב ההצבעה הוא סעד עם נשיא טוגו והיא נמנעה בסוף. אם היה לו זמן, הוא היה סועד עם כל החברות באו"ם. הוא אמנם היה עולה במשקל, אבל היה מצליח להעביר רבות מהן לצידנו."
ועכשיו, למרות הפרישה, תעזור לליברמן להעביר גם מצביעים לצידו?
"כן. אמרתי לאיווט שאני לרשותו, כי אני מאמין בנחיצות שלו לעם ולמדינה. אעשה הכל למען הצלחת 'הליכוד ישראל ביתנו' בבחירות, ובעיקר באוכלוסייה הרוסית ובראשון-לציון, שם יש לי השפעה ניכרת."
ויום אחרי הבחירות, למה תתגעגע בפוליטיקה?
"לעשייה למען הציבור, ליכולת לשנות ולהשפיע ולחברים מהסיעה ובראשם איווט, שאנחנו ממש חברים אישיים. כבר עכשיו אני מתגעגע לצעירים שמצטרפים למערכת הפוליטית ומצדיע לראשי המחאה החברתית שרצים לכנסת. אני מכיר היטב את איציק שמולי, פחות את סתיו שפיר, אבל ההצטרפות שלהם היא בהחלט מעולה. הבעיה היא שהם הצטרפו למפלגה שעמדותיה קומוניסטיות. זה מעט בעייתי."
פורסם ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
