פרי מובחר וירק סוג ג': איך מבחינים?
במהלך 2013 ייכנס לתוקף חוק הסטנדרטים, לפיו יהודק הפיקוח על בטיחות גידול הפירות והירקות. הרשתות, המרכולים והירקנים יחויבו לסמן את הסחורה שנמכרת אצלם לפי איכותה. בדקנו מה הולך לקרות, איך תוכלו בינתיים לזהות בננה סוג א' ומלפפון לא בשל והאם גזר עם סדקים ותפוח עם פגמים מותרים למאכל
ממששים, בודקים, סורקים ומנערים - כאלה אנחנו, הישראלים, בבואנו לרכוש פרי או ירק. תפוחים שצבעם חיוור ולחיים פגומה ומנוקדת, תפוחי אדמה קטנים או גדולים מדי. למה שנקנה כאלה? עדיף לעמוד דקות ארוכות מול הערימה ולנבור ולנבור.
- רשתות המזון יחויבו לסמן פירות וירקות סוג ב'
- תעתועים בתותים: כמה באמת עולה תות שדה?
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
ומה לגבי האגסים? בחירה באגס המושלם זו משימה ליודעי ח"ן והימור רציני: האם יהיו רכים מדי ומלאי עסיס שישפריץ על הבגד? או שמא קשים כיהלום? ואיך יודעים אם הטבעות בבצל ירוקות מדי מבלי שחתכנו אותו? ואם הבטטה סיבית מדי? ואם ה"שחור" הזה על פרחי הכרובית הוא זניח או מסוכן? ולמה הברוקולי חצי צהוב והתות חצי לבן? והאם נצליח להקדים את שאר הצרכנים המחטטים בערימות ונבחר במארז התותים/הדובדבנים/עגבניות השרי היחיד שאין בו פרי אחד רקוב או ירוק מדי?
חוק הסטנדרטים: מה הוא אומר?
סחורה סוג ב' וג' במחיר גבוה מדי - זה מה שמוכרים לנו לעיתים קרובות מדי בדוכני הירקות והפירות. יש ענפים, כמו ענבים, שם בשנים האחרונות התמורה כמעט תמיד מושלמת ויש אחרים, כמו נקטרינות או עגבניות, שאין לדעת מה יוליד ביקור בסופר.
השנה, אמורות להיכנס לתוקף תקנות שיותקנו מכוח החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (חוק הסטנדרטים), שאמורות לעשות סדר בסחורה החקלאית הטרייה שבמדפים. הרשתות, המרכולים, השווקים והירקנים יידרשו למיין את הפירות, הירקות ועשבי התיבול לפי סוגים: ממובחר (מעולה) ועד סוג ג'.
חוק הסטנדרטים בעצם מסדיר פיקוח על שני שלבים: שלב הגידול ושלב השיווק והוא מבחין בין שני פרמטרים: בטיחות ואיכות. כל הסוגים ממובחר ועד ג' יהיו בטוחים למאכל. במסגרת החוק, יוגבר הפיקוח על הליך הגידול, עד בית האריזה ועל הליך השיווק עד הצרכן.
אם עד השנה מכרו לנו סוג ג' במחיר של סוג א' – הנוהג הזה ייפסק. הצרכן אמנם לא ישלם ביוקר על סוג ב', אך עשוי גם להפסיד מהסדר החדש,: עד היום הסוגים עורבבו. אפשר היה ללקט מבין העגבניות הירוקות מדי - גם כאלה שנחשבות סוג מובחר. הערבוב הזה לפעמים תומחר גבוה מדי ולפעמים נמוך מדי, כך שלפעמים הצרכן דווקא הרוויח ממנו.
מה זה מובחר ומה זה סוג ב'?
אז מה יקרה במדפי הירקות והפירות במהלך 2013? באירופה נהוג לסמן את כל התוצרת לפי דרגות - כשסחורה יכולה אף להגיע מהמגדל כסוג א' ולהפוך בדרך לסוג ב'. בישראל יהיו מובחר, א,ב ג' ולא ראוי לשיווק.
סוג מובחר (מעולה) יהיה נקי כמעט לחלוטין (יתכנו פגמים מעטים מאוד במשלוח), בצורת האבטיפוס של הפרי או הירק, בעל צבע מושלם, גדול אך לא גדול מדי, וכזה המכיל איזון אופייני לזן בין סוכר/עמילן/שומן/מים – תלוי בצמח.
פרי או ירק מסוג מובחר כזה, יתומחר במחיר הגבוה ביותר מכל הסוגים. המחיר יושפע כמובן מהתחרות המקומית בין רשתות השיווק, המרכולים והשווקים, יושפע מהיצע השוק (למשל אם השוק מוצף בפירות מסוג מעולה – אז מחירם ירד) ומהביקוש (למשל אם הצרכנים יסתפקו באגס סוג ג', שהוא מלא כתמים וקטן אך עסיסי ומתוק וכמובן זול יותר מסוג מעולה – אז מחיר המעולה ירד).
סוג א' יכול להכיל פגמים חיצוניים מסוימים ומעטים וכן יכול להיות מעט קטן יותר מהגודל האידיאלי. הצבע שלו יכול להיות מעט פחות ממושלם. הוא להיות מושלם בכל פרמטר למעט פגם קטן. מחירו יהיה נמוך יותר מסוג מובחר, כאמור – בתלות בתחרות המקומית, בהיצע ובביקוש.
בסוג ב' יהיו מעט יותר פגמים חיצוניים, צורתו יכולה להיות מעוותת יותר והצבע – פחות ממושלם. יכול להיות כמובן פרי או ירק שצורתו מושלמת, אך צבעו בהיר מדי/ גודלו גדול מדי ולכן יסווג כסוג ב'. מחירו יהיה נמוך מסוג א' ונמוך עוד יותר מסוג מובחר, ויהיה תלוי בתחרות המקומית, בהיצע ובביקוש. ההבדלים בין מחירי הסוגים יכולים להיות גבוהים או מינוריים, גם כאן בתלות במגוון גורמים.
סוג ג' יהיה בדרך כלל פרי קטן (אם כי עד כדי פסול מאכל), עם יותר פגמים ובעיות בצבע ועיוותי צורה ומרקם. מחירו יהיה הנמוך מכל, אך הוא בטיחותי ולעיתים אף טעים למאכל בדיוק כמו אחיו המובחרים יותר ומי ששומר על כיסו יוכל לקנות ממנו ללא חשש.
סחורה שלא מתאימה לשיווק - עם ריח וטעם זר, רקובה, פגומה קשה ממכות או מנזקי מחלות, כזאת שנראית יפה ובחוץ אך רקובה מבפנים, או להיפך, לא בשלה ולא תבשיל לעולם כי נקטפה בטרם עת.
האם הרשתות ימכרו רק סוג מובחר ויקר?
סוג ב' וג' – יהיו פחות נאים, זה בטוח, אך האם יהיו גם פחות טעימים? "לא בהכרח", כך אמרה ל-ynet מנהלת תחום סטנדרטים והסמכה במשרד החקלאות פנינה אורן שנידור, "בחלק מהמקרים יהיה לסוג ג' מרקם פחות טוב, אך הוא לא אמור להיות פחות טעים. הרעיון בחקיקה הוא לא רק פיקוח על המוצר הסופי, אלא גם על התהליך. איך שומרים על היגיינה בבתי האריזה, איך מטפלים בתוצרת. כך, פוחתת הסבירות שתוצרת לא טובה תופיע בשווקים. הפירות יסומנו, כך שתהיה אפשרות ללכת אחורה למקור ולזהות את מקור הזיהום".
כיום מוכרים סוגים מעורבים - כשהמחיר הוא מחיר ביניים. האם יש חשש שבעקבות החוק, המחיר הממוצע של פירות וירקות יעלה? הרי איזו רשת תרצה להחזיק סוג ג'? איזה חקלאי ירצה לגדל סוג ג'?
"אנחנו הוספנו סוג ג' רק בשל דרישה מהאוצר, כדי שהרשתות לא יוכלו להעלות מחירים. באירופה יש רק אקסטרה קלאס, קלאס 1 וקלאס 2.
"כבר היום, תוצרת מובחרת נשלחת לסניפים שהרשתות מתהדרות בהם, בתוך הערים או במרכז הארץ, וסחורה פחות מובחרת מגיעה לסניפים בפריפריה, אבל התחרות היא לא רק בתדמית, אלא גם במחיר, במיוחד לנוכח הפריחה של החנויות המוזלות. אנחנו רק באים לעודד שקיפות בשוק והוגנות במחיר, כך שהצרכן יכל לבחור לפי העדפותיו. יש אנשים שנוסעים ברנו ויש שנוהגים במרצדס, אבל כולם מקבלים מכונית שבטוחה לנסיעה".
איך הרשתות ידרשו להתארגן?
"הן ידרשו להוסיף תאים נוספים לאזורי המכירה ותהיה אכיפה מסודרת".
החקלאים בעד, אך חוששים
החקלאים לעומת זאת, חוששים לא רק שסוג ג' ייעלם מן העולם, למרות שהוא טוב למאכל וראוי. "למה שלא אמכור גזרים שבורים אם הם טובים למאכל"? אמר ל-Ynet אחד החקלאים. "אנחנו חוששים שידרשו מאיתנו לעבור מאריזה בשדה לאריזה בבית-אריזה.
"הקמת בתי אריזה, סככות, קירור והובלה בקירור - ידרשו עלויות בסדר גודל של מאות מיליונים, השקעות ענק שלא כל חקלאי יכול לעמוד בהן. לכן החקלאים הם בעד חוק הסטנדרטים, אך גם בעד תמיכה וסיוע בשדרוג מערכי השיווק שלנו. הרי גם ברשתות השיווק התוצרת מונחת במדפים בלי קירור".
עד יישום החוק: איך מבחינים בין הסוגים?
בינתיים, לפי משרד החקלאות, הוכנו עד כה 25 סטנדרטים, בין היתר לאבוקדו, מלפפונים, עגבניות, תפוחים, בזיליקום וכרובית ושוקדים על עוד 15. פנינה אורן שנידור נותנת סימנים בפירות ובירקות, כך שתבינו לאן מועדות פני החוק ותוכלו, בינתיים, לסווגם בעצמכם.
עגבניות
בטיחות: כדי שתימכר בשווקים, עגבנייה חייבת להימכר באיכות בסיסית: נקייה משאריות חומרי הדברה, טרייה, ללא נזקי מזיקים ומחלות, ללא פצעים ולא רקובה. עגבנייה שלא מתאימה לשיווק היא ירוקה לגמרי, כזאת שנקטפה טרם זמנה ולכן לעולם לא תבשיל על המדף. עגבנייה ירוקה עם שבירת צבע, כלומר עם כתם אדום, תהפוך להיות אדומה כעבור ימים ולכן היא מותרת לשיווק. כנ"ל לגבי פלפל.
איכות: סוג מובחר יהיה אדום לגמרי, נקי מפגמים - עגול (או מאורך, תלוי בזן) עם עקמומיות נמוכה. עגבניות ירוקות עם כתמים אדומים שיהפכו לאדומות יהיו סוג ב' ומטה.
כרובית
בסוג המובחר, התפרחות של הכרובית צריכות להיות ללא סימנים שחורים. הירק יהיה נקי משאריות חול עם פרחים שלמים במידת האפשר. המופע השחור לא מזיק - אפשר לקלפו. בסוג א' למשל, יהיו 2% כתמים שחורים. בסוג ב' - 6%. מעל ל-10% זה סוג ג'.
תפוזים
בתפוז הבטיחות היא פונקציה של גודל בסיסי ביותר שיהיה ראוי למאכל, וכן צריך שיהיה לפרי יחס מסוים של סוכר וחומצה - אחוז המיץ צריך לעמוד בתקן מסוים.
האיכות מתבטאת בגודל השפשופים והשריטות על הקליפה שלו. מובחר יהיה ללא פגמים, סוג א' – 2% שריטות ושפשופים. סוג ב' 6% ב' ומעל 10% - זה סוג ג'.
תות שדה
בטיחות: אם כל "הכתפיים" (החלק העליון שמתחת לעוקץ) לבנות - התות נחשב לבוסר ולא ראוי למכירה. על התות להיות לפחות 2 שליש אדום.
איכות: סוג מובחר אומר אחידות בצבע ובגודל, גם אם כל התותים שבקוספסא מגיעים בגודל סמול. סוג א' יכול להכיל 2% פגמים קלים, סוג ב' – 6% ומעל 6% יורדים לסוג ג', שם אפשר לראות פגמי צורה כמו תאומים סיאמים. ברגע שלתות אין מופע שלם – הוא פגיע וחיי המדף שלו קצרים. אם תות אחד רקוב – כל הסלסלה תירקב בגללו.
בננה
בטיחות: בננות עוברות טיפול בבית האריזה, אחרי הקטיף. לטיפול קוראים הבחלה והוא נעשה עם אתילן, הורמון טבעי שמזרז את ההבשלה של הפרי. אם הבננה לא עברה את הטיפול כמו שצריך – היא לא מבשילה אלא נרקבת. הפרי מקבל כתמי ריקבון שחורים- בגלל אחסון בתנאים לא הולמים בקירור.
איכות: סוג מעולה יהיה בקוטר 40-35 מ"מ וללא פגמים חיצוניים. סוג א' באותו הקוטר, אך יכול להגיע עם מעט פגמים. סוג ב' יגיע בקוטר 35-34 מ"מ, או בקוטר גדול מזה, אך עם יותר פגמים מסוג א'. סוג ג' יהיה קטן מ-34 מ"מ או/ו עם יותר סדקים, שפשופים, לחיצות ולכלוך.
תפוחים
בטיחות: שלמים, טריים, נקיים מטעם וריח של מחומר זר הנראה לעין, ללא מחלות וללא רטיבות ממקור חיצוני.
איכות: זן מובחר: צבע אופייני וחזק, צורה אופיינית. יוּתר חספוס של 10% מהפרי, לחיצות קלות ששטחן לא יעלה על 1 סמ"ר, שפשוף שטחי עד 10% משטח התפוח ומכת שמש קלה ששטחה לא יעלה על 5%. בסוג א' – אפשר שיהיו עד 25% חספוס, לחיצות קלות ששטחן לא יעלה על 2 סמ"ר, שפשוף שטחי עד 30% משטח הפרי ובזנים מסוימים: מכת שמש קלה שטחה לא יעלה על 30%. יוּתרו עד 3 נקודות בהירות על גבי הפרי .
בסוג ב': אפשר שיהיו עד 50% חספוס, לחיצות קלות ששטחן לא יעלה על 3 סמ"ר, שפשוף שטחי עד 50% מהפרי ומכת שממש קלה ששטחה לא יעלה על 50%. יוּתר פצע מוגלד בפרי ששטחו לא יעלה על חצי סמ"ר. יוּתרו גם עד 5 נקודות על גבי הפרי ויותר כיווץ קל בפרי. על הגודל להיות החל מ-60-56 מ"מ.
אבוקדו
בטיחות: אבוקדו שלם, ללא מחלות, מזיקים וסימניהם, טרי, ללא טעם וריח זרים ובעל חומר יבש של 14.3%-22.1% תלוי בזן.
איכות: מובחר: מראה אופייני לזן ללא פגמים. סוג א': פגמים קלים. סוג ב': יותר פגמים ובתנאי שאינם פוגעים בהופעה הכללית כעיוות צורה, סימני השתעמות, מכות, מכת שמש, פצעי תלישה, סימני וירוס (עד 30% משטח הפרי), נזקי מזיקים מוגלדים וכלורוזה.
מלפפונים
בטיחות: טרי, ללא סימנים של חומרים זרים, מזיקים ומחלות וכן עליו להיות עם צבע אופייני - ירוק.
איכות: כמו בירקות האחרים, כשכאן, גם הגודל הוא פרמטר חשוב: מלפפון שמן וגדול מדי, משמעו שלא נקטף בזמן והוא מימי. במקרה זה – גדול מדי שווה פחות טוב.
גזר
איכות: סוג גזר מובחר יהיה ללא סדקים, ללא סימני חול. סוג א' יכול להכיל סדק באורך שליש סוג ב' באורך שני שליש ב' וסוג ג' יכול להיות חצוי.
תפוחי אדמה
בטיחות: בבתי-האריזה יש מים עומדים - בסיס טוב להתפתחות חיידקים בתפו"א ובגזר. לכן עדיפה אריזה בשדה וכל המוצרים שלא מגיעים ישירות מהחקלאים עוברים בדיקות קולי וסלמונלה במספר נקודות.
באיכות יש סבילות מותרת לשפשופים וחתכים. מובחר יהיה ללא שפשופים וחתכים, סוג א' – 2% חתכים ושפשופים. סוג ב' 6% ב' ומעל 10% - זה סוג ג'.
פטרוזיליה
בתבלינים, הדגש הוא על עלים נקיים מאדמה ומשאריות הדברה. במשרד החקלאות מתכוונים להגביר את תדירות הפיקוח, לעומת מטעים למשל, שם צריך פחות פיקוח.
אבטיח
עדיין לא נוסחו הסטנדרטים עבורו, אבל העצה של פנינה שנדור: "קנו תמיד חצי אבטיח".
אם יש חורים בפרי או בירק
כן זו תולעת, עש, מכרסם או ציפור שכירסמו בפרי. חורים קטנים שהגלידו מותרים לשימוש – אך פרי עם חורים גדולים ובולטים - אסור לשיווק.
לפנייה לכתב/ת 
