אלוהים נמצא בפרטים הטכניים

שני סוגי מאמינים יש: האחד מאמין ב"כוח עליון" הקיים אי-שם. הוא מאמין כי הכוח הזה יכול להטיב לו או, חלילה, להרע לו. בשל כך הוא במצב של בהתחשבנות מתמדת עם הכוח הכל-יכול. בין אם הוא מקיים מצוות (אז הוא משתדל להטיב דרכיו באמצעותן), ובין אם לא (אז הוא משתדל להטיב דרכיו באמצעות הקשבה למיטב מצפונו) - הוא מצפה מן הכוח להדדיות.

 << כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>

• זמני כניסת שבת ועוד על פרשת "תרומה"
  

בעוד המאמין מהטיפוס הראשון בעיקר ירא מהאלוקים דואג וחושש מפניו, המאמין מהטיפוס השני אוהב אותו.

חשש מתמיד מפני האל

הראשון, חש כלפי האל כמו שחשים כלפי רשויות המדינה. צריך לכונן איתם יחסים טובים, לשלם את החשבונות בזמן, לא לעשות עבירות העלולות לסבך אותנו, אבל אין לנו כלפיהם אהבה, כי אם חשש מתמיד. מכירים את המחזה של טור מכוניות בכביש המהיר, הבולם בפתאומיות למראה ניידת בצד הכביש?

לכן אמר רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו לפני פטירתו: "יהי רצון שיהי מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם". תלמידיו הפגועים שאלו "רבנו עד כאן?" זה כל מה שאתה מאחל לנו? אמר להם רבי יוחנן שהלוואי ויגיעו למדרגה זו, כי כשאדם חוטא, הוא אומר לעצמו: הלוואי שאף אדם לא יראה אותי, אך הוא אינו חושש מהעיניים העליונות.

ה' שוכן בלבבו

האוהב עשוי גם להפוך לקיצוני, כי הוא מצפה שחוויותיו האינטימיות יהיו לנחלת הכלל. והוא מתרעם על כך שאחרים אינם חולקים את עוצמת חווייתו. כשהוא פוגש מי שסותר את ערכיו של אהובו, הוא יכול לנקוט בתגובה כועסת, מתלהמת, קנאית: " וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹומח בְּיָדוֹ", פנחס, אליהו ומתתיהו סמלי הקנאות, לא סבלו פגיעה ולו קלה בשלמות האלוקית, והם הגיבו בזעם, שהביא אף להרג.

"ושכנתי בתוכם"

פרשתנו, פרשת "תרומה", מנסה לחבר בין השניים. מצד אחד הפרשה מתארת פרטים טכניים ביותר: היא מתארת את בניין המקדש כמו מפרט הנדסי מדוקדק. מהצד השני, היא אחת הפרשות המסעירות ביותר. דווקא בשל השקט המתכתי הקפוא שלה. בתוך הקטלוג של המידות, החומרים והצורות, מופיע פסוק אחד הנטוע בה כמו להבה שורפת: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

חיבור או ניכור

האם המפגש הטעון בסבב הזה יביא לחיבור, לסינתזה החיונית לשני הצדדים, או שמא לריחוק וניכור? זאת השאלה הלא-פוליטית, אך השורשית והעמוקה, הצפה בימים אלה.

• מה רוחמה וייס כתבה על הפרשה? כשרות קלדרון צודקת - וכשהחרדים צודקים