מריצים אחורה לאוסקר: "ארגו"
איך יצירת קולנוע יכולה לזכות בפרס הסרט הטוב באוסקר, בעוד שהיוצר שלה לא מועמד לפסלון בשום קטגוריה אחרת? ובכן, למרות ההתעלמות של האקדמיה מבן אפלק, סרטו "ארגו" צפוי להיות המנצח הגדול של הטקס. ההתחנפות להוליווד לא הזיקה
במאי: בן אפלק
שחקנים: בן אפלק, ג'ון גודמן, אלן ארקין, בראין קרנסטון, טייט דונובן, קליאה דובאל, סקוט מקניירי, קרי בישה וקייל צ'נדלר
מפיקים: בן אפלק, ג'ורג' קלוני וגרנט הסלוב
תסריט: כריס טריו
מוזיקה: אלכסנדר דספלאט
צלם: רודריגו פרייטו
עורך: וויליאם גולדנברג
מועמד לשבעה פרסים: הסרט הטוב ביותר, שחקן משנה, תסריט מעובד, עריכה, פסקול, עריכת סאונד, מיקס סאונד
כתבות נוספות ועדכונים חמים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אז אילו סרטים האקדמיה האמריקנית לקולנוע וטלוויזיה אוהבת? לפנ הכל ניתן לזהות את החיבה של החברים המכובדים לשיחזורים היסטוריים - כפי שניתן להסיק מזכיותיהם של "בן חור", "לב אמיץ", "גלדיאטור" ורבים רבים אחרים בעבר. עדיף שסרטים תקופתיים אלו יהיו ספוגים בפוליטיקה ("גאנדי", "נאום המלך"). ואם אפשר, כדאי שיתנו ביטוי לרוח האמריקנית, ובמקביל יבחנו אותה בעין ביקורתית, במיוחד בעת מלחמה - פעם בוויטנאם ("צייד הצבאים", "פלאטון"), ולאחרונה במזרח התיכון ("מטען הכאב").
עוד במדור מריצים אחורה לאוסקר , לקראת הטקס שיתקיים הלילה:
- לינקולן
- ג'אנגו ללא מעצורים
- כוננות עם שחר
- אופטימיות היא שם המשחק
- אהבה
- עלובי החיים
- חיות הדרום הפראי
- חיי פיי
בין הסרטים המתמודדים על פרס הסרט הטוב, יש לא מעט סרטים שעומדים בקטגוריות הטעם ההוליוודי. "כוננות עם שחר" האקטואלי, "ג'אנגו ללא מעצורים" הפרובוקטיבי, "עלובי החיים" הקלאסי, וכמובן ש"לינקולן" שנראה בדיוק מותאם לציפיות חברי האקדמיה: דרמה פוליטית תקופתית על רגע מכריע בחיי האומה האמריקנית ונשיאה הנערץ. אולם כל אלו כנראה יפסידו הלילה (א') במירוץ. למה? כי יש מרכיב נוסף בטעם של הבוחרים: הוליווד אוהבת שמחניפים לה, שהופכים אותה לבעלת חשיבות היסטורית. תעשייה אשפי אשליות שמשפיעים על המציאות. ו"ארגו" מכתיר אותה ככזאת.
בן אפלק במאי, שחקן ומפיק שותף (לצד ג'ורג' קלוני וגרנט הסלוב) מבסס את עלילת המתח של "ארגו" על ספרו של סוכן ה-CIA טוני מנדז - מי שעמד בראש מבצע החילוץ הלא שגרתי של ארבעה דיפלומטים אמריקנים מטהרן הנצורה של אחרי מהפכת חומייני ב-1979 - תוך בניית סיפור כיסוי של הפקה קנדית של סרט מדע בדיוני באיראן. העלילה מתארת כיצד הגה מנדז ממוחו הקודח מבצע חילוץ שנראה לקוח מהסרטים, ואכן היה כזה. בסיועם של נציגי תעשיית האולפנים.
ב"ארגו" יש את כל המרכיבים התואמים את ציפיותיהם של חברי האקדמיה: שחזור היסטורי מרשים של טהרן הגועשת והרועשת של 1979; הדרמה הפוליטית הבינלאומית והפנים-אמריקנית (והמתקפה על ג'ימי קרטר) שהתעוררה בעקבות האירועים; ביטוי לפטריוטיזם עם היבטים אקטואליים הנוגעים לעימות הנוכחי בין ארצות הברית לאיראן. התבוננות פנימית ביקורתית מהסוג שקלוני הציג בסרטיו לא נגלית אל העין, אולם מי שמתאמץ מספיק ימצא אותה באופן מרומז.
אולם הקלף המנצח של אפלק, שיביא להכרזה על "ארגו" כסרט הטוב ביותר בטקס האוסקר הוא הגיוס של מפיקי, במאי, ושחקני הוליווד כזרוע מבצעית בעלת חשיבות בעולמנו היומיומי. חברי האקדמיה מעולם לא הרגישו משמעותיים כל כך. כאילו השפעתם חורגת מתחומי אולם הקולנוע, ואף נרחבת מתודעת הצופים שנוכחים בו. על פי "ארגו", הוליווד יכולה לצאת מעולם הדמיון שהיא יוצרת, ולשנות דברים בחיי כולנו. במציאות. גם מי שמעולם לא צפה בסרט בימיו, מושפע ממנה.
ב"ארגו" המלש"בים הם המפיק הבדיוני לסטר סיגל (בגילומו של אלן ארקין המועמד לפרס שחקן המשנה) ואמן האיפור שהיה באמת ג'ון צ'יימברס - אותו מגלם ג'ון גודמן, שהפך בעצמו למעין תו תקן לסרטי אוסקר העוסקים בהוליווד. כזכור, הוא גילם גם את המפיק בסרט האילם הצרפתי "הארטיסט" - זוכה האוסקר אשתקד, שהחניף גם הוא לתעשיית הסרטים האמריקנית ולקורותיה (כזכור, זו גם הוקסמה מסרטו של מרטין סקורסזה "הוגו", שמתייחס לתולדות הקולנוע - בצרפת).
ב"ארגו" שני אנשי הקולנוע מתגייסים למבצע של מנדז, ממציאים הפקה שלא תצא לפועל, ופותחים מעין משרד קישור לשירותי הביטחון האמריקנים בסטודיו סיטי, אל.איי. באופן אבסורדי הם מגלים נחישות רבה יותר מהבוסים של מנדז במטה ה-CIA בלאנגלי, הם אינם מפגינים הססנות וממסדיות מסרסת ופועלים ביעילות מרושלת למען המטרה - הצלת חיי אמריקנים. מטבע הדברים, החזון של יוצרים שנלחמו בחיזרים בגלקסיות רחוקות רחוקות מפותח יותר. המקוריות שלו מוטלת בספק (וגם מכאן נובע מקור קסם לקולנוענים ומעריצים שצופים בציטוטים מ"מלחמת הכוכבים" ומתמוגגים).
כמותחן פעולה תקופתי, "ארגו" הוא סרט עשוי היטב, אך לא בהחלט לא מקורי במיוחד. ככזה ספק אם בכלל היה נכלל בין המועמדים לאוסקר. אבל השילוב בין ההיבטים ההיסטוריים והפוליטיים של המבצע לבין התרומה של הקולנוענים האמריקנים להצלחתו הופכת אותו לקוסם במיוחד עבור חברי האקדמיה. אפלק יצר סרט שמציג את המציאות בדרך המיטבית עבור אמריקה והוליווד. סוג של סרט תעמולה, רק שלא ברור עבור מי - ארצות הברית או יוצרי הסרטים שלה.
מה למדנו?
יצירות מופת קולנועיות הן סרטים מקוריים, ביקורתיים, נועזים, לא ממסדיים - וכדי לזכות בפרס לא יזיק ליוצרים שלהם להתחנף בקריצה למי שאמורים להעניק להם אותו.
למה ייזכה
אחרי שנראה היה כי "לינקולן" של סטיבן שפילברג ייקח את האוסקר בסערה, החלו להתקבל תוצאות האמת של הצבעות האיגודים המקצועיים השונים בהוליווד, ומהם עולה כי בכל הנוגע למירוץ לסרט הטוב - הפסלון המוזהב מובטח לאפלק, קלוני והסלוב. מלבד העובדה שמדובר בסרט מתח כיפי, עם עלילה שנראית כמו פארסה בדיונית אך מבוססת על סיפור אמיתי, וכאמור הרבה החנפות להוליווד, ומתוכה יוצאים רוב רובם של חברי האקדמיה - ועל כך הם הולכים לגמול בפרס.
למה ייכשל
נראה שההצלחה הגדולה של "ארגו" נשארה יתומה בעיני הבוחרים. הם אוהבים את הסרט, נהנים ומוחמאים ממנו, אבל את אפלק הם לא ייעדו
להתמודד על פרס הבימוי, ושמו גם נגרע מקטגוריית השחקן הראשי. למעשה, מלבד קטגוריית הסרט הטוב, והתסריט המעובד, "ארגו" מועמד לפרסים בקטגוריות שוליות יחסית: שחקן משנה, עריכה וביצועי סאונד למינהם. אפלק הוא לא חלק ישיר מאף אחד מהן. ואם היוצר של היצירה לא מוערך, למה שהיא תזכה בפרס בפני עצמה?
הימור
למרות שהשאלה הנ"ל היא שאלה מהותית שיש לתת עליה את הדעת, "ארגו" הוא המועמד המוביל לזכייה באוסקר וכך יהיה ככל הנראה בסופו של הטקס. ג'ורג' קלוני, גרנט הסלוב וכן... גם בן אפלק יעלו לבמה ויקבלו את הפרס בתור מפיקים. לא בטוח מי מבין חברי הצוות יעלה לשם לפני (אולי התסריטאי כריס טריו, אולי המלחין אלכסנדר דספאלט), אם בכלל.
