אף פעם לא מאוחר: ליבוביץ' מגיע ל"ארץ נהדרת"
"אני לא מאמין , סבא שלי הוא עכשיו מיין סטרים", כתב לי נכדו של ליבוביץ' כשהודעתי לו שדמות סבו הופיעה ב"ארץ נהדרת". אמנם ליבוביץ' לא רצה להיות חלק מהקונצנזוס, אך הופעתו בפני קהל ערוץ 2, עשויה לחשוף את משנתו בקרב דור שלא ידע אותו
19 שנה אחרי מותו, הגיע פרופסור ישעיהו ליבוביץ' המנוח, לאן שלא שהגיע במשך כל חייו, ונכנס ללב הקונצנזוס הישראלי, אל מרכז הפריים טיים, כשיוצרי "ארץ נהדרת" בחרו להחיות את דמותו באחד המערכונים בתוכנית.
<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>
"סבא שלך בארץ נהדרת", סימסתי באותו הערב לאחד מנכדיו, ששהה באותה שעה בדיוק בטקס הענקת פרסים על שם סבו, שנערך בדממה תקשורתית כמעט מלאה. והוא ענה לי: "אני לא מאמין , סבא שלי, רשמית, הוא עכשיו מיין סטרים".
לא מפליא שנכדו של ליבוביץ' הופתע כל כך מההופעה הזו בלב הפריים טיים. הרי במשך שנים, נמנע הממסד הישראלי מלחלוק לסבא שלו כבוד. זה התחיל בסרובו של יצחק רבין ללחוץ את ידו של ליבוביץ בטקס פרס ישראל, והמשיך כשכל העיריות בארץ, למעט זו של הרצליה, החליטו שלא לקרוא לאף אחד מרחובות עירן על שם הפרופסור (דווקא בימים הקרובים אמורה עיריית ירושלים לאשר סוף סוף קריאת רחוב על שמו).
לא רצה להיות בקונצנזוס
ליבוביץ עצמו לא רצה כמעט אף פעם להיות בקונצנזוס. בסדרה "ליבוביץ' - אמונה, אדמה, אדם" שיצרתי עם אורי רוזנווקס, מספרים בני משפחה ומכרים, שבכל פעם שליבוביץ הרגיש כי הוא הופך לחלק מהזרם המרכזי, היה זז עוד קצת הצידה.כי ליבוביץ' לא רצה להיות זה שכולם אוהבים, וזו הרי מטרתו של ערוץ 2, בניגוד לערוצי נישה כמו ערוץ 8, שבו משודרת הסדרה. ליבוביץ' היה איש שלא פחד לומר את הדברים הקשים ביותר והמתריסים ביותר. המטרה שלו לא הייתה לרצות, אלא לשים לנו מראה מול העיניים, ולעיתים אף לזעזע אותנו. במקרה של אמירתו המפורסמת על ה"יהודונאצים", הוא אולי הלך רחוק מדי, אבל גם היום, נבואות הזעם שלו רלוונטיות מתמיד.
הדור שלא ידע את ליבוביץ'
בשבוע שעבר, אמר גיא דוידי, אחד מבמאי הסרט התעודי "חמש מצלמות שבורות", שהעובדה שהסרט שלו שודר בערוץ 2, ריגשה אותו יותר מהמועמדות לאוסקר. הרצון הזה להגיע למרכז, ובמקרה הזה לפריים טיים של ערוץ 2, מהווה סמל. במקרה של דוידי, זה לא רק הסמל. הציבור הישראלי לא נחשף בדרך כלל לתכנים אנטי ממסדיים כמו של "חמש מצלמות שבורות" הנפלא.
אבל האם ההופעה של ליבוביץ' במערכון של "ארץ נהדרת", בשעת הפריים טיים של ערוץ 2, מסמלת את אותה הצלחה? הרי אותם מאות אלפי צופים, מהם צעירים שלא שמעו את השם מעולם, המעדיפים ריאליטי על פני דוקומנטרי, שמעו בתוכנית את ליבוביץ מגנה את ערוץ 24, ורק יודעי דבר הבינו כי מדובר בהומור משובח, בפארפרזה על קריאתו של ליבוביץ' לצאת מהשטחים מיד אחרי אופוריית ששת הימים.
אף שרק החיקוי של הפרופסור, הוא זה שזכה להגיע אל הקהל הרחב של ערוץ 2, הרי שגם אם צופה אחד שראה את ערן זרחוביץ כליבוביץ', ניגש אל המחשב, ו"עשה" גוגל, כדי לגלות מי זה הפרופסור שהבליח על המסך והצחיק אותו – השגנו את המטרה שעמדה לנגד עיניינו כשיצרנו את הסדרה: להכיר את פרופסור ליבוביץ' לדור שלם שלא ידע אותו. ובמובן הזה, יש למיין סטרימיות לפעמים גם יתרונות. במיוחד במקרה של ליבוביץ' שסרב בעקשנות לשחות בזרם המרכזי.
- רינת קליין היא יוצרת הסדרה "ליבוביץ' - אמונה, אדמה, אדם", ביחד עם אורי רוזנווקס
לפנייה לכתב/ת 
גם היום נבואות הזעם שלו רלוונטיות יותר מתמיד. ישעיהו ליבוביץ'
צילום: ברכה ל. אטינגר
מומלצים
