נובי דבור: התמונות שנשארו מהקהילה שהוכחדה

את סיפורה של משפחת פלצ'ינסקי מהעיר נובידבור מזובייצקי (Nowy Dwór Mazowiecki) שבפולין, סיפר לי צביקה, בנו, של שמעון פלצ'ינסקי - בן הזקונים של משפחה יהודית מפוארת ואמידה מהעיר נובי דבור, הסמוכה לוורשה.

עוד על השואה במדור טיול לעבר :

• משפחת באום: משואה לתקומה
• זכרונות משפחתיים: מי שנספו בשואה ומי שעלו
  

שמעון שרד את אימת השואה בזכות אמונתו הציונית והתגייסותו לצבא פולין, עוד בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה.

מרבית משפחתו נספתה בשואה, ובחודש יולי 1948 הגיעו ארצה שמעון, כפעיל עלייה ב' ואחיו, הלל, מאיטליה באונייה "קמפידוליו" הישר לקרבות מלחמת העצמאות של מדינת ישראל בגזרת העיר ירושלים.

לאחר המלחמה, רצה שמעון להיות בין מקימי ישוב חדש במדינת ישראל, וכך היו הוא ואחיו לראשוני העיר המחודשת באר שבע. שם גם הקים שמעון את משפחתו שלו.

כל חייו בארץ השתדל שמעון למחוק את עברו. מעט סיפר לילדיו ורק לאחר מותו החלו בנו, צביקה, ונכדתו, ערבה, לחקור ולגלות את תולדות משפחתם ממעט התצלומים שהביא עמו מהגולה.

לפתע הם מצאו קרובי משפחה בארץ ובחו"ל, שמעולם לא פגשו, ואת שרידי קהילת נובי-דבור. צביקה ומשפחתו נסחפו בתגלית המחודשת של משפחתם. ביחד עם שרידי קהילת נובי-דבור בארץ ובחו"ל, ייסדו קרן להקמת יד וזיכרון לקהילה היהודית שהוכחדה בנובי-דבור. הם יצרו קשר עם פרנסי העיר של היום, וגם החלו לקיים מסעות-שורשים של בני-נוער מהעיר גדרה עם בני-נוער בנובי-דבור.

אביא בפניכם את סיפורו של שמעון פלצ'ינסקי ז"ל, מפי בנו ובתו, בשני פרקים.

1. ראשיתה של העיר נובי-דבור החלה סביב מבצר ענקי, שאותו הקים נפוליאון בראשית המאה ה-19 על מפגש הנהרות ויסלה-נארב. נהרות אלו היו נתיבי התחבורה העיקרים. בתצלום אוויר משנת 1930 מסומן המבצר.

2. חיילים מהצבא הגרמני ליד מבצר העיר, שנכבש על ידם בשנת 1916.

4-3. כבר באמצע המאה ה-19 היוותה הקהילה היהודית בעיר כ-70 אחוזים מהאוכלוסייה בעיר. בית דפוס יהודי שהוקם בה, היה מבתי הדפוס החשובים של קהילת ישראל ברחבי העולם כולו.

רב העיר היה ראובן יהודה נייפלד. כל שירותי הקהילה ניתנו בעיר: בתי כנסת, בתי ספר, בית עלמין. כאן היה מרכז קהילת חסידות רדזימין ובבתי הספר דיברו עברית. בתצלומים שצילם צלם גוי, בשם יורק, נראים רחובות העיר בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה.

4.

5. תצלום של יורק משנת 1933 - רחוב בנובי-דבור, חזית הכנסייה הנוצרית בעיר. מצדו השני של הרחוב היה בית משפחת פלצ'ינסקי. יחסי השכנות עם הנוצרים בעיר היו טובים מאוד.

6. יום שוק בנובי-דבור, בתחילת המאה ה-20.

7. לצד תרבות הקהילה היהודית בעיר, החלו בראשית המאה ה-20 להתעורר גם רעיונות סוציאליסטים וציוניים, ונוסדו תנועות נוער בעיר. בתצלום: כינוס אחד במאי 1928, של תנועת הבונד. נואם: חיים רודבסקי שהיה גם סגן ראש העיר.

8. תנועת הנוער של הבונד בעיר, 1929.

9. חברי תנועת השומר הצעיר בעיר.

10. חברי תנועת דרור בעיר. בצילום ניתן לראות את שמעון ואחיו הלל.

11. אחת מחמש קבוצות הכדוררגל של בני נוער יהודי בעיר.

12. שמעון פלצ'ינסקי (משמאל) - כדורגלן - ולידו אחיו הלל.

13. בהיותו בן 17, בשנת 1937, ביקש שמעון להתגייס לצבא פולין. שם, בצבא, הכירו בכישוריו להיות צלף.

14. סדר פסח, 1938. שמעון עם חבריו בצבא הפולני.

15. ספטמבר 1939. העיר נובי-דבור תחת הפצצה גרמנית. בית משפחת פלצ'ינסקי נהרס עד היסוד. בני המשפחה מצאו מקלט בבית קרוב משפחה בעיר. שמעון נפל בשבי הגרמני, אבל הצליח להימלט וחזר לעיר - שם ניסה לשכנע את אביו לקום ולברוח עם כל המשפחה לעבר רוסיה. אביו התעקש להישאר והסכים שרק בני המשפחה, שלא נישאו עדיין, יימלטו. שמעון, שלושה מאחיו ועוד שני קרובי משפחה נמלטו לרוסיה.

16. בית משפחת קמין - הדודים של פלצ'ינסקי - שאליו עברה המשפחה לאחר שנהרס ביתם. כך נראה בית זה היום.

17. הגרמנים הקימו גטו באחת משכונות העיר.

19-18. בהמשך המלחמה הקימו הגרמנים בפאתי נובי-דבור מחנה השמדה, שנקרא פומיצ'ובקו (Pomiechowku). במחנה זה הושמדו כמאה אלף בני-אדם. התצלומים של מחנה זה נמצאו בארכיונים הנאצים לאחר המלחמה.

19.

עוד כתבות במדור טיול לעבר