"הפוכים": חזק, אבל עם יותר מדי קצף
קירסטן דאנסט וג'ים סטרג'ס מובילים את עלילת "הפוכים" בין פנטזיה רומנטית לסרט מדע בדיוני. כמו בסיפור רומאו ויוליה שלפנינו והעולמות הנפרדים בהם הם חיים, גם הז'אנרים הללו מתקשים להתחבר. ועם זאת, הניסיון מעניין והוויזואליה מרהיבה
אם הגברים ממאדים והנשים מנגה אז איך הם נפגשים? הסרט "הפוכים" ("Upside Down") הוא פנטזיה רומנטית שעוסקת בסיפור אהבתם של גבר ואישה הממוקמים על שני כוכבים שכמעט ונוגעים אחד בשני, ובכל זאת נותרים נפרדים. השמיים של כל כוכב מכילים את מראה העיר של הכוכב שכמעט ונוגע בו. הלמעלה הוא הלמטה של אנשי הכוכב השני.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
זוג הנאהבים נפגש לראשונה כילד וילדה כששניהם מגיעים לפסגה של הר, בנקודה הקרובה ביותר למגע עם פני הכוכב השני. כשהם במרחק מטרים ספורים זה מזו, יתחיל הקשר הרומנטי שכוחות הכבידה הפלנטאריים נחושים לסכלו.
מי למעלה, מי למטה
חוקי היחסים בין שני העולמות מוסברים על רקע כותרות הפתיחה של הסרט: על החומר (כולל בני האדם) מכל עולם פועל כוח הכבידה של העולם שממנו הגיע. כל חומר יכול להיות מושפע מהחומר מהכוכב השני ("חומר מהופך") כמערער את כוח הכבידה שלו (בהיותו מושך לכיוון ההפוך). במגע ממושך בין חומר ו"חומר מהופך" תתרחש בעירה. מערכת חוקים שנדמה כי תמנע כל אפשרות לאיחוד רומנטי.
אך זוהי לא רק פנטזיה רומנטית מהסוג שיכול היה לפרנס, בדוחק, סרט אנימציה קצר. זהו גם סרט מדע בדיוני בעל מאפיינים דיסטופיים.
שתי הדמויות מופרדות באמצעות המערכת החברתית והמעמדית שבה הכוכב שנמצא למעלה מאוכלס בבני המעמד הגבוה, והכוכב שלמטה בבני המעמד הנמוך. אנשי הכוכב שלמעלה לוקחים את הנפט של הכוכב שלמטה, ומוכרים להם אותו חזרה כחשמל. כוחות השיטור דואגים לסכל באלימות נחרצת כל ניסיון לערער את ההפרדה המעמדית-פלנטארית. כך חוברים גם הכוחות החברתיים והכלכליים לסיכול אהבת האמת.
אדם (ג'ון סטרג'ס) שמגיע מהכוכב התחתון, ועדן (קירסטן דאנסט) מהכוכב העליון, מתאחדים בנעוריהם כאשר הוא משליך לעברה חבל ומושך אותה לעבר עולמו. אך כוחות השיטור מסכלים את האיחוד הרומנטי, יורים בחבל ועדן נופלת חזרה לעולמה. אדם חושב שהיא מתה, אך היא רק ספגה מהלומה שגרמה לה לשכוח את המפגש עם אדם.
עשר שנים מאוחר יותר הוא מגלה שהיא עדיין חיה ועובדת בתאגיד טראנסוורלד ("בין עולמות"). התאגיד, שהוא המוקד המרושע של הכוח הכלכלי, מחזיק במבנה המחבר באופן ממשי בין שני העולמות, ובו מועסקים אנשים משני העולמות. דימוי המשרד אדיר המימדים שמאוכלס בעובדים (כפי שהופיע בסרטים כמו "ההמון" של קינג וידור, ו"הדירה" של בילי ויילדר) מוכפל באופן מרשים ביותר בשכבה נוספת של עובדים שצמודה לתקרה (כלומר, הרצפה של עולמם שלהם).
אדם נכנס לעבודה בטראנסוורלד בכדי לפגוש את עדן. כרטיס הכניסה שלו לחברה הוא מתכון משפחתי של דבש דבורים ורודות, היצורים היחידים המסוגלים לנוע בין העולמות, כשבשניהן הן מאביקות פרחים. הדבש שהן מפיקות מלכד ומאזן את כוחות הכבידה של העולמות ואדם רוקח ממנו מוצרי קוסמטיקה שמחוללים פלאות לעורן הנפול של נשים. פיתוחיו של אדם יאפשרו לו למתוח את גבולות חוקי הפיזיקה ואת המגבלות החברתיות והפוליטיות בניסיונותיו להחזיר את עדן לזרועותיו.
את הקרבה והריחוק בין שני העולמות בסרט ניתן להשוות לניסיון לבצע חיבור ז'אנרי בין פנטזיה רומנטית וסרט מדע בדיוני. שני עולמות שגם אם הם נראים קרובים הם מושכים לכיוונים תמאטיים משל עצמם. הפנטזיה הרומנטית שמה במוקד את הרגש הפשוט ועז בין שני אנשים שנועדו להיות ביחד, והמדע הבדיוני - בוודאי זה העוסק במודל חברתי ספקולטיבי - בוחן מערכות טכנולוגיות וחברתיות בהם יחידים ממוקמים.
הפוך גוטה
בסרטי מדע בדיוני דיסטופי ( "THX1138", "ברזיל") משתמשים בקשר הרומנטי כמניע השולף אינדיווידואליים מדרך החיים הקונפורמית, ומניע אותם להיאבק למען החופש החסר. אך כיצד קשר רומנטי בין שני אנשים יכול לשנות את כל החברה? ואם החברה לא משתנה מה הערך של החופש שהושג בקשר הרומנטי? יש פה בעיה של אינטגרציה בין המדע הבדיוני הפסימי לאלמנט מובהק של פנטזיה רומנטית, בעיה ש"הפוכים" אינו מצליח להתגבר עליה באופן מספק.
נקודת המוצא של הסרט כ"מדע בדיוני" מעניינת, וכך גם האופן בו היא מתרגמת לדימוים חזותיים מעוררי התפעלות. אך ככל שהסרט מתקדם השטחיות הרגשית והעלילתית,
והסמליות הבוטה של הפנטזיה הרומנטית משתלטת עליו ("אדם" ו"עדן". אמנזיה תכליתית וכך הלאה). החוקים שאיתם הסרט פתח מתערערים בתירוצים חפוזים ולא מספקים, אקט המפר את אחד מחוקי היסוד של מדע בדיוני מוצלח. וכל זה, כדי שיהיה ניתן להגיע לסוף הרומנטי שאמור להיות מספק, ובפועל הוא לא כזה.
הבמאי הארגנטינאי חואן סולאנס (בנו של הקולנוען פרננדו סולאנס) מגלה מידה לא מבוטלת של כישרון חזותי. בתקציב בינוני הוא מעצב מראות מרשימים הממשיכים את עבודתו של כריסטופר נולאן ב"התחלה", בתוספת הד פוליטי (מעניין לחשוב בהקשר זה על היחס בין היבשות של צפון ודרום אמריקה - נקודה של מגע ושוני שסולאנס בוודאי מודע לה היטב). לכן, חרף מגרעותיו הבולטות של הסרט, הוא שווה צפייה לחובבי מדע בדיוני.
