"המוצא האחרון": רוברט רדפורד - פג תוקף?
מותחני פרנויה, עיתונות מודפסת ורוברט רדפורד - סרטו "המוצא האחרון" צופה אל העבר, ונשאר תקוע שם. הבמאי והכוכב הוותיק נושא עמו מטען מיתולוגי, אך ההטפות שלו נראות ארכאיות בימינו
"המוצא האחרון" ("The Company You Keep"), סרטו החדש של רוברט רדפורד ובכיכובו, עוסק באנשים שנרדפים על ידי עברם; במי שהיו צעירים רדיקלים המגלים בשלהי חייהם כי מעשיהם האלימים מפעם גובים מהם מחיר; בקו הדק המפריד בין מחאה אנטי מלחמתית וטרור; וכן - בניסיונותיה העקשניים של העיתונות המודפסת להוכיח שהשמועות על מותה היו מוקדמים.
עוד ראיונות, כתבות ומבצעים מיוחדים - בעמוד הפייסבוק של ynet
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
רוברט רדפורד (שזוהי הופעתו הראשונה על הבד מאז "כאריות לכבשים", סרטו מ-2007) מגלם את דמותו של ג'ים גראנט, עורך דין לענייני זכויות אזרח שהתאלמן לא מכבר, ונותר מטופל בילדה בת 11. כאשר אישה בשם שרון סולרז (סוזן סרנדון) נעצרת על ידי ה-FBI באשמת חברות בארגון הקיצוני בשם "מחתרת מזג האוויר", שהיה אחראי בשנות ה-70 לסדרה של פעולות טרור בערי אמריקה כמחאה על מלחמת וייטנאם - ג'ים נאלץ להתמודד עם עברו.
בן שפארד (שיה לבוף), עיתונאי צעיר ושאפתן במקומון הנאבק על הישרדותו, חושף את העובדה שג'ים הוא למעשה ניק סלואן - חבר לשעבר ב"מחתרת" שהשתתף (לכאורה) בשוד בנק שהסתיים במותו של מאבטח, ואשר הצליח משך שנים לחמוק מה-FBI בזכות העובדה ששינה את זהותו והפך לאזרח מכובד בקהילתו.
יש מקום לתהות כיצד העיתונאי מצליח בקלות יחסית לעלות על עקבותיו של מבוקש שהבולשת הפדראלית מתקשה לאתר משך ארבעה עשורים, אך התוצאה היא שג'ים/ניק מוצא עצמו במנוסה כשמטרתו היא לאתר את אהובתו מהעבר, מימי לורי (ג'ולי כריסטי) - היחידה שיכולה להעיד על חפותו.
במקביל מנהל בן חקירה משלו. הוא מאתר את השוטר בגמלאות (ברנדן גליסון) שהיה ממונה על חקירת הפעולה ההיא, ואינו שש לשתף פעולה עם העיתונאי החטטן. ג'ים/ניק מצדו, בחיפושיו הנואשים אחר מימי, שב ופוגש בחבריו האידיאליסטיים מימי המחתרת, ביניהם חברו הטוב מפעם (ניק נולטי) ופרופסור פציפיסט (ריצ'רד ג'נקינס). בפרשה נהיה מעורב גם אחיו (כריס קופר), שנוטל תחת חסותו את הילדה, שעה שעברו של אביה שב לרדוף אותו.
הסיפור מזכיר יותר מדי את "אהבה במלכוד" ("Running on Empty"), סרטו של סידני לומט מ-1988 בכיכובו של ריבר פיניקס, שגם הוא עסק במשפחה אמריקאית ממוצעת החיה במחתרת. ההורים היו חברים בשנות ה-60 בארגון רדיקלי נוסח "מחתרת מזג האוויר", ומאז המשפחה נאלצת לנדוד ממקום למקום, לשנות זהויות, ולשמור על פרופיל נמוך.
כשמדובר ברדפורד, קשה שלא להיזכר גם ב"סרטי הפרנויה" שהופיעו בקולנוע האמריקאי בשנות ה-70, בעקבות מלחמת וייטנאם ופרשת ווטרגייט, ועלילותיהם הקונספירטיביות התמקדו בגיבורים המוצאים עצמם נרדפים על ידי נציגי הממסד הפוליטי. כזכור, רדפורד כיכב באחד הטובים שבהם, "שלושת ימי הקונדור" שסידני פולק ביים ב-1975, ובו הוא גילם סוכן CIA המגלה שחייו בסכנה אחרי שכל עמיתיו לעבודה חוסלו, וכי אינו יכול לבטוח באיש.
על הבסיס הזה בונים רדפורד והתסריטאי לם דובס (שעיבד את ספרו של ניל גורדון) סרט דידקטי להחריד שכמה מהסוגיות שהוא מעלה הוזכרו בפסקה הפותחת. הסרט הוא למעשה סדרה של מפגשים בין הדמויות בו, שבמהלכם הן דנות בשאלות הנ"ל. בנוסף, העובדה ששאלת החפות או האשמה של הדמות שמגלם רדפורד אינה באמת מוטלת בספק - הופכת את הזדהותנו עמה לכמעט אוטומטית, והסרט על כן מתקשה לעורר עניין ואתגר של ממש.
עיתון של אתמול
יש גם משהו נאיבי באופן שבו מתייחס רדפורד לדמות העיתונאי החוקר והנמרץ. הדימוי האידיאלי הזה של כתב בעיתון מקומי (את עורכו מגלם בחן רב סטנלי טוצ'י הנפלא) שיוצא למסע צלב לחשיפת האמת נדמה היום מיושן למדי. נכון הוא שרדפורד עצמו גילם דמות כזו ב"כל אנשי הנשיא" (1976), שהביא את סיפורם של צמד עיתונאי ה"וושינגטון פוסט", בוב וודוורד וקרל ברנסטין, שחשפו את שחיתות ווטרגייט. אך הסרט ההוא התרחש בתקופת הזוהר של העיתונות המודפסת ושר את תהילתה, ואילו "המוצא האחרון" מבקש לעשות זאת בעידן בו נדמה כי זמנה עבר.
קשה להתעמת עם דמות שהצדק והאידיאליזם חרוטים על פניה, כמו זו של רדפורד. עם המטען המיתולוגי שהפרסונה הקולנועית שלו נושאת עמה מזה חמישה עשורים, כמו גם עם הממד המטיפני הנלווה לסרטיו האחרונים ("כאריות לכבשים" ו"The Conspirator" שעלילתו מזכירה את הסרט הנוכחי, ועוקבת אחר אישה תמימה המואשמת בשותפות להתנקשות בנשיא לינקולן). עובדה זו הופכת אותם לשטחיים. יתר על כן, בחלקו האחרון של הסרט נחשפת דרמה אחת יותר מדי, שהטיפול האגבי בה מעיד על רשלנות תסריטאית.
וכך, הדיון של "המוצא האחרון" בעבר לא באמת הופך אותו לנוכח, והרלוונטיות הפוליטית שלו נדמית עמומה. חבל, שכן הדברים נאמרים על מי שביים את אחד הסרטים האמריקאיים הטובים של שנות ה-90, "חידון האשליות". למרבה הצער, סרטו זה של רדפורד רק מחזק את מעמדו כ"מי שהיה".
