ברוכה הבאה לעולם התיירות: לגלות את סלובקיה

"תמיד היינו חלק מאיזו מדינה, תמיד מישהו נגס באדמה שלנו. עכשיו סוף-סוף אנחנו לבד", כך מספר לובוש גראג'קאר (Lubos Grajcar) בהתרגשות על מולדתו, סלובקיה, שהשתחררה מכבליה של צ'כוסלובקיה ב-1993, ועתה מגלה גם את עולם התיירות.

ואכן כך. סלובקיה תמיד נדונה להיות חלק ממשהו גדול יותר ולא היתה מדינה בפני עצמה. כבר במאה ה-6 לפנה"ס כבשוה הרומאים ובמאה ה-9 לספירה היה האזור חלק ממוראביה הגדולה. לאחר מכן שלטו בשטח ההונגרים, הפולנים, וכמובן העות'מנים ושושלת בית הבסבורג מהאימפריה האוסטרו-הונגרית.

עוד טיולים בעולם בערוץ התיירות:

• האיים האזוריים: עוד לא גיליתם את האזור הזה
• קורסיקה: חופשת ים או טרק מהיפים בעולם?
• ורשה: כבר לא יושבת לבד בחושך
  

תוצאות מלחמת העולם השנייה חיברו בין צ'כיה לסלובקיה ליצירת צ'כוסלובקיה, ולמרות שהאחרונה הכריזה עצמאות במרס 1939, היא עדיין היתה תחת שלטון גרמני-נאצי.

עם תום מלחמת העולם השנייה, הפכה צ'כוסלובקיה למדינה שחיה תחת הקומוניזם הרוסי, אבל עם התפוררות הגוש הסובייטי החלו הסלובקים לראות את האור וב-1 בינואר 1993 התפצלו בדרכי שלום מהצ'כים. במאי 2004 הפכה סלובקיה לחברה באיחוד האירופי.

תמיד היתה חלק ממשהו, עד 1993. הרי הטטרה של סלובקיה (צילום: זיו ריינשטיין)

שרידים קומוניסטיים וטבע מושלם

וכמדינה די צעירה, וסוף-סוף גם עצמאית, סלובקיה מתחילה לגלות את הקסם (וכמובן גם את הכסף) שיש בתיירות אליה. שרידים קומוניסטיים עדיין מאפיינים את חלק מעריה, כמו ברטיסלבה (הבירה) שבמערב או קושיצה שבמזרח (שהשנה היא אחת משתי בירות התרבות של אירופה), אולם בטבע המושלם שלה אף אחד לא נגע.

אמרת טבע סלובקי - אמרת הרי הטטרה (Tatra). ההרים שמהווים חלק מרכס הרי הקרפטים, נמצאים בצפון המדינה ומשמשים כמעין גבול בין סלובקיה לשכנה מצפון - פולין. רוב שטחם של ההרים הוא סלובקי, כשפסגתם מגיעה לגובה של 2,655 מטרים מעל פני הים.

השלגים שנמסים יוצרים אגמים קטנים. הרי הטטרה (צילום: זיו ריינשטיין)

ההרים שמהווים חלק משלושה רכסים באזור - טַטְרַה, פַטְרַה (שניהם בסלובקיה) ומַטְרַה (בהונגריה כיום) - מעטרים

אף את הדגל הסלובקי ובניגוד להונגריה, השכנה השטוחה מדרום, מספקים למדינה גבהים היוצרים נופים נהדרים לחובבי הטבע.

השלגים ששוטפים את פסגות הטטרה בחורף, נמסים לאיטם עם בוא האביב ויוצרים בקיץ מפלי מים מטריפים בינות לעצים הבלתי נגמרים על מורדות ההרים.

בעזרת פוניקולר שיוצא מן העיירה סטארי סמוקובץ' (Stary Smokovec), מגיעים המטיילים לאחת מנקודות היציאה לטיול ושם גם פוגשים מטרקים רציניים שלוקחים את כל הציוד על גבם למשך כמה ימים של שהייה בשטח.

מפלי מים בהרי הטטרה בקרבת העיירה סטארי סמוקובץ' (צילום: זיו ריינשטיין)

האור שבקצה המערה

טבע אחר שמציעה סלובקיה הוא מערות. מספר בלתי נתפס של 6,200 מערות יש במדינה הקרסטית, וחמש מהם נמצאות ברשימת אתרי מורשת עולם של אונסק"ו.

>> טסים לחופשה בחו"ל? הכל על היעד במדריך העולמי של ynet

כשעה וחצי נסיעה מערבה מקושיצה, בסמוך לעיר דובשינה (Dobšiná), נמצאת אחת המערות היפות

והמעניינות במדינה -מערת דובשינסקה (Dobšinská). מדובר במערת קרח השוכנת ב"גן העדן הסלובקי" - אזור של 161 קמ"ר, המכיל יותר מ-200 מערות הנחבאות בתוך קניונים ועמקים מכוסים בירוק ונהרות שוצפים.

המערה התגלתה לראשונה במקרה על-ידי שמונה כורים שעבדו במכרות באזור. המערה מכוסה כולה בקרח מבפנים, כתוצאה מזרימה של אוויר קר בחורף אל חלל המערה - דבר שגרם להקפאה מים שחודרים אליה ויצירת שכבות ונטיפים וזקיפים מרהיבים של קרח.

אורכה של המערה 1,232 מטרים ורוחבה המירבי 112 מטרים, כשגובה הקרח המקסימלי מגיע ל-26.5 מטרים. הכניסה למערה בתשלום (כ-7 אירו) ובליווי מקומי בלבד והסבר קולי במערה מספר על אודותיה, גם בעברית.

קחו איתכם משהו חם פנימה. מערת קרח דובשינצקה (צילום: זיו ריינשטיין)

לפגוש את אנשי ההר

צפונה משם, מרחק של שלוש שעות נסיעה מדובשינה, פוגש הגבול הסלובקי את זה הפולני בנהר הדונאייץ' (Dunajec Rieka).

בעיירה צ'רבני קלאסטור (Červený Kláštor), השוכנת לצד הנהר, ניתן לשכור סירה ולקיים שיט רפטינג איטי של 9 או 11 ק"מ (רמה 2-1) בין הרי הפנייני (Pieniny), המהווים חלק מפארק לאומי הנושא את אותו השם.

אחד המראות היפים הוא של "הר שלושת הכתרים" (982 מטרים) - הר גירני הנראה כאילו נשלף מתוף המים, ולמרות שהוא נמצא בצד הפולני, הסלובקים נהנים לספר עליו כאילו היה שלהם.

אנשי ההר הסלובקים, המכונים "גורלים" (Goral), משמרים עד היום את מסורות אבותיהם בריקוד, לבוש, בישול וכמובן שתיית בורוביצקה (Borovička) - המשקה הסלובקי הלאומי שחזק לא פחות מהפאלינקה ההונגרי/רומני.

רפטינג על גבול סלובקיה-פולין. נהר הדונאייץ' ו"3 הכתרים" (צילום: זיו ריינשטיין)

שעות על-גבי שעות של נסיעה ברכב או בג'יפ בשטח, עוברים בשדות חקלאיים, מעין מרבד טלאים של ירוק, צהוב וחום שהיוו, ועדיין מהווים, מקור פרנסה חשוב למקומיים.

כך גם אפשר להבין את מיקומו של מבצר ספישסקי (Spišský hrad), אחד מאין-ספור המבצרים והטירות שיש במדינה, הנמצא בחבל ספיש וחולש על סביבתו ב-360 מעלות.

המבצר, ששראשיתו במאה ה-11 ונחשב לאחד הגדולים באירופה, משתרע על שטח של מעל ל-400 דונם והנוף שנשקף ממנו בגובה של 634 מטרים מעל פני-הים, הוא אחד המראות היפים שתחזו בהם בסלובקיה. אין תמה, אפוא, שאונסק"ו הכריז עליו אתר מורשת עולמית.

אל תפספסו את הביקור והתצפית מכאן. מבצר ספישסקי (צילום: זיו ריינשטיין)

כמה זה עולה ואיך מגיעים?

התייר שטרם גילה את סלובקיה, והיא טרם אותו, יכולים ליהנות זה מזה במחירים סבירים בהחלט, שלא לומר זולים. למשל, חדר ללילה במלון "גרנד הוטל בסטארי סמוקובץ' (4 כוכבים, כולל ארוחת בוקר) לזוג יעלה כ-90 אירו בעונה.

האוכל זול, כמו גם קניות במחיר סביר, למרות שרק בקניונים או בחנויות בערים הגדולות תמצאו אזורי שופינג.

מעת לעת יש טיסות ישירות מהארץ, אולם אין קו קבוע לתל אביב. ניתן להגיע בטיסות לבודפשט או לווינה, ומשם עוד נסיעה של 4-3 שעות לקושיצה או ברטיסלבה.

חברת מדראפט מוציאה טיולי ג'יפים שונים בני 6 ימים (ממודרכים ועד עצמאיים במחירים החל מ-845 ועד 1,185 אירו לאדם).

הכותב היה אורח של לשכת התיירות הסלובקית וחברת Medraft