קורסיקה: חופשת ים או טרק מהיפים בעולם?

לפני מספר שנים נסעתי לבקר חבר שגר בניס בריביירה הצרפתית. משם החלטנו לקחת את הרכב ולנסוע למקום שכולם באים לטייל בו, כך לפחות היתה בעינינו תדמיתו של האי קורסיקה.

כמה ימים, חשבנו, ודאי יספיקו לנו להקיף ולסמן "וי" על אי שאורכו 183 ק"מ (כמו המרחק בין תל אביב למחניים) ורוחבו 83 ק"מ, אבל תוכניות לחוד ומציאות של מטיילים לחוד.

לא כזה קטן כמו שהוא נראה על המפה. קורסיקה מהאוויר(צילום: זיו ריינשטיין)

קורסיקה אולי נראה קטן על המפה, אבל בעצם הוא כלל לא כזה. האי הרביעי בגודלו בים התיכון מחולק לתשעה אזורים או מחוזות, ולו שתי ערי-בירה: בדרום אז'קסיו (Ajaccio) - עיר הולדתו של נפוליאון בונפרטה - שבדרום-מערב האי, ומאידך באסטיה (Bastia) בירת הצפון.

עוד טיולים באזור בערוץ התיירות:

• חופשה בסרדיניה: דווקא בזכות הטונה
• סיציליה: הצעה לחופשה שלא תוכלו לסרב לה
• קלבריה: טיול בשפיץ של המגף האיטלקי
  

וכך, התחלנו לטייל באי בדרום ועלינו עד לבאסטיה שבצפון-מזרח - "אצבע הגליל" של קורסיקה, אם תרצו, אבל לפני שהספקנו להקיף את האי תמו להם בן רגע ארבעה ימי טיול נפלאים ונאלצנו לחזור לניס.

את ההחמצה נשאתי עימי שנים, עד לאחרונה, עת הזדמן לי לחזור אל האי באדיבותה של לשכת התיירות הצרפתית, לסיור שהשלים את ה"חתיכה החסרה" בפאזל הקורסיקאי - חבל הבאלאניה (Balagne) - שבצפון-מערב האי.

סמטה בעיר העתיקה של קאלווי - בירת החלק הצפוני(צילום: זיו ריינשטיין)

החוקה האמריקנית מקורה בקורסיקה?

היוונים היו אלה שהחלו את הציביליזציה ההתיישבותית באי במאה ה-6 לפנה"ס, ואיפה שהיוונים דורכים מגיעים אחריהם גם הרומאים, ששלטו בו עד המאה ה-6 לספירה. אבל התקופה המעניינת ביותר של האי היתה תקופת שלטונם של רפובליקת גנואה - השכנה האיטלקית ממזרח.

הגנואים, שהיו יורדי-ים ותיקים, ביניהם גם כריסטופר קולומבוס שאנשי קורסיקה מייחסים את מקום הולדתו

היה זה פסקל פאולי (Pasquale Paoli), גנרל מקומי, שהנהיג את העצמאות הקורסיקאית ב-1755, הקים את האוניברסיטה הראשונה באי ואף חיבר את חוקתה, שהקורסיקאים מתגאים שהיוותה בסיס לחוקה האמריקנית. 

פאולי נלחם גם נגד הצרפתים, אבל לימים נפוליאון ה-3, אחיינו של הקיסר בונפרטה, היה זה שפיתח את האי והכניס בו את התרבות הצרפתית למורת רוחם של הקורסיקאים, ואף אסר לדבר בשפתם - שילוב של איטלקית מסרדיניה (השכנה) וטוסקנה. כיום ישנם שמונה דיאלקטים של השפה.

משנות ה-70 של המאה ה-20 חל רנסנס קורסיקאי באי, השימוש בשפה חזר ונלמד באוניברסיטאות, הראש הורם כמו בימיו של פאולי והדגל הקורסיקאי - ראש מַאורי שחור ובנדנה לבנה על מצחו (הקורסיקאים מספרים שפאולי הרים את כיסוי העיניים למצח, כלומר מחושך לאור) - שוב הונף בגאווה. כיום הפך האי לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בצרפת.

נהר פאנגו ‏ (צילום: זיו ריינשטיין)

1

2

3

4

5

6

נופי ארץ ישראל, רק בעוצמה יותר חזקה

להגיע לקורסיקה זה כמו להגיע אל נופי הגליל, אבל בעוצמה חזקה יותר וכשמסביב הכל מוקף ים. החורש הים תיכוני שכה מוכר לנו בארץ ומכונה בצרפתי מאקי (Maqis), הוא גם מנת חלקו של האי ששטחו כ-8,700 קמ"ר.

תחילתו של הקיץ הישראלי - הוא שיאו של האביב הקורסיקאי. מי שהחמיץ את הפריחה המרהיבה של אפריל ומאי בישראל, ישמח לגלות אותה בחודשים מאי-יוני באי, כשצמד האחים - לוטם מרווני ולוטם שעיר - מציפים את הדרכים בפריחתם הלבנה-ורודה, כמו גם פעמוניות סגולות ונורית אדמדמות בצידי הדרכים.

גם הגיאולוגיה הקורסיקאית לא תהיה זרה למטייל הישראלי, וסלעי גרניט, המעידים על התפרצות געשית בעבר, עומדים דומם ומשקיפים לים. אך התופעה המעניינת כאן היא דווקא סלעי הגיר, שהבלייה הכימית יצרה בהם צורות וחלונות המכונה בקורסיקאית "טאפוני" - מושג גיאולוגי שנתן את שמו לתופעות דומות בכל העולם -  ואת מופעיו ניתן לראות גם בארץ בהרי אילת.

קשר ישראלי נוסף של קורסיקה קשור ליהודים שלה. כבר במאה ה-9 לספירה הגיעו יהודים לאי מטורינו ומילאנו והיוו 25 אחוזים מתושביו. גם פאולי, מיועדנו, הביא לגל "עלייה" נוסף של יהודים במאה ה-18 והם קיבלו שיוויון זכויות מלא.

היהודים כונו בפי המקומיים "רוסי", כלומר "האדומים", כיוון שהיו בעלי שיער אדמוני (צאצאי דוד המלך?) ומראה אשכנזי. אולם עקב התבוללות שפשתה בקרב הקהילה עם השנים היא נכחדה, אבל גם כיום ישנם עדיין תושבים באי שנושאים שמות משפחה כמו "לוי".

חורש ים-תיכוני מוקף בים. מפרץ בחבל באלאניה(צילום: זיו ריינשטיין)

6,000 תושבים, 40 אלף תיירים

קאלווי (Calvi) היא העיר הראשית בבאלאניה, וכאמור, בירת הצפון. העיר העתיקה שלה, שבה חיים כ-6,000 תושבים

מתמלאת עד מהרה בחודשי הקיץ ב-40 אלף תיירים. פירוש שמה של קאלווי - מקום שיש בו סלעים, ואכן העיר ממוקמת על סלעים הנושקים לים, כשהחומה שנבנתה ונהרסה מספר פעמים והגנה על בתיה שנבנו במאה ה-13, עומדת על תילה גם כיום.

המראה מהעיר העתיקה לעבר הנמל, כשברקע הכנסיות והבתים העתיקים, בהחלט שווה את הטיפוס במדרגות אליה, אך דווקא שיטוט בסמטאות הקטנות והלא מוכרות, יחשוף מעת לעת פיסת ים שמוצפנת בינות לתריסים וגזוזטרות, מקומיים שתולים כביסה עם ארשת פנים ותיקת-שנים ורוח קרירה שמלטפת את הפנים בדיוק בזמן.

שווה את המאמץ הרגלי. מבט על קאלווי ממרום העיר העתיקה(צילום: זיו ריינשטיין)

"שביל ישראל" של קורסיקה

הנופים של חבל באלאניה הם גם אלו שגורמים לתיירים מכל העולם להגיע דווקא לעיירה קלנזאנה (Calenzana) שמדרום-מזרח לקאלווי, עבור "הטרק של קורסיקה" - ה-GR20 (בצרפתית Grande Randonnée - הטרק הגדול, ו-20 לפי מספרו של האזור).

קלנזאנה היא עיירה שברוב השנה די מנומנת, אולם מתעוררת לחיים בחודש ספטמבר - עת מגיעים אליה אלפי תרמילאים, ביניהם גם ישראלים, כדי לצאת ל"שביל ישראל" נוסח קורסיקה. 

הטיול בן השבועיים עובר לאורכו של האי ומסתיים בדרומו בעיר קונקה (Conca). המטרקים שכבר הלכו אותו מדווחים שזהו אחד הטיולים הקשים שעשו, אבל גם אחד היפים שקיימים. בקלנצאנה הם מצטיידים באוכל ואספקה שאותם יסחבו על גבם במשך ימים, היות ובהרים לא קיימות כמעט תחנות לרענון ציוד ומזון. כמה קשה - ככה שווה.

אבל לא חייבים לבוא לטיול כה ארוך. יש מטיילים שמעדיפים לצאת אל טיולי המשנה של קורסיקה: "ים אל ים" (Mare a Mare - שבעה ימי הליכה) וים אל הר (Mare e Monti - תשעה ימי הליכה).

מכאן זה מתחיל. שלט הכוונה לטרק GR20 בקלנזאנה(צילום: זיו ריינשטיין)

אמבטיית השיזוף של הטבע

בכלל, חבל הבלאניה וקורסיקה עצמה הם גן עדן לחובבי טבע. טרקים קצרים יותר, בני כמה שעות או יום שלם, מתאימים למשפחות עם ילדים או לזוגות שאינם נמנים עם המטרקים הקשים, ועוברים בין כמה מהנקודות היפות של צפון האי.

בעמק פאנגו (Fango), למשל, מרחק כשעה נסיעה מקאלווי, תגלו שהאי הזה מוצף במקורות מים זכים ונחלים זורמים, שמגיעים כתוצאה מהפשרת שלגים ברכס ההרים. שני רכסים מרכזיים בקורסיקה, כשמאחד מהם מתרומם המונטה צ'ינטו (Monte Cinto) - ההר הגבוה באי - המתנשא ל-2,706 מטרים מעל פני הים.

הטיול בעמק מסומן לאורך גדת נחל הפאנגו המפכה, שפכפוך מימיו הזכים נשמע לאורך המסלול. בנות המקום נוהגות לתפוס להן פינה שקטה על שפת המים ולטבול ב"אמבטיית השיזוף של הטבע" וגם בנהר, אבל הן לא לבד. לפי מנהלי התיירות באזור, כ-3,000 מטיילים יומיים תרים את מסלול הטיול היפה הזה לפי מנהלי השמורה, שהוכרזה ביוספרית על-ידי אונסק"ו.

לא משנה לאן, פשוט צאו אל הטבע הקורסיקאי. נהר פאנגו(צילום: זיו ריינשטיין)

כפר ביקרתם?

אבל לא רק טבע מציע האזור הצפוני של קורסיקה. 36 כפרים מנקדים את חבל בלאניה, חלקם מתוארכים לימי הביניים, כמו סן אנטוניניו. הכפר שהחל את דרכו במאה ה-9 לספירה, נמצא בין הים להרים, ליד מפרץ איל רוס (L'Ile Rousse) והעיר קאלווי בגובה 500 מטרים מעל פני הים.

את הנוף הנשקף מהכפר כבר אפשר לדמיין, אבל בעיקר נעימה היא הדרך העולה בסמטאותיו הקטנות לעבר תצפית פנורמית נפלאה.

רק כ-80 איש חיים בכפר שמציע מיץ לימון חמצמץ, שכבר הפך למשקה הלאומי של סן אנטוניניו. בקיץ מתמלה הכפר בתיירים שבאים לראות את הבתים הקטנים שנבנו על סלעי הגרניט ושמרו על האותנטיות שלהם, כמו גם התושבים.

כרמים למרגלות ההרים בכפר המקסים סן אנטוניניו(צילום: זיו ריינשטיין)

לאמה מה?

כפר נוסף שחובה לבקר בו הוא לאמה (Lama). ייתכן וזהו הכפר היפה ביותר בבאלאניה, שקיבל את שמו הודות לחודו של הר שעליו הוא שוכן - מעין להב סכין שבצרפתית נהגה כ-Lame.

לאורך השנה חיות בלאמה רק כחמש-שש משפחות, אבל הפסטיבלים שנערכים כאן בעונת התיירות, כמו פסטיבל הסרטים, שמשך אליו כ-9,000 תיירים אשתקד, בנוסף לפסטורליה והנוף שעוטפים את הכפר - מבטיחים שדווקא שקט לא יהיה כאן בקיץ.

שיטוט במשעוליו של לאמה יפגיש את המתייר עם בתי קטנים המעוטרים באדניות פורחות ונהדרות, אבל כדאי דווקא לבקר באורווה מהמאה ה-19, מול כנסיית סן לורנצו וגבירתנו של הביקור. האורווה כיום משמשת כמוזיאון הכפר ובו תערוכת צילומים של תושביו הוותיקים ומסורות חיים שנשמרות גם כיום.

אם נתקלתם ברעב בלאמה, מסעדה נהדרת המתובלת בנוף שגם אחרי ימים לא תתרגלו אליו, היא "אמאמה" (Amama) שעליה מנצחת ססיליה, בת הכפר ולאחת המשפחות הוותיקות בו מ-1850. ססיליה גם מגישה מנות טעימות וגם מדברת אנגלית שוטפת ואף ביקרה בעבר אצלנו, בחורש הארצישראלי.

פשוט לאהוב אותו. הכפר לאמה ממסעדת "אמאמה"(צילום: זיו ריינשטיין)

לפתוח שולחן, לסגור ת'עיניים

ואחרי שנפתח התיאבון, הקולינריה הקורסיקאית בנויה, איך לא, על דגת הים אבל מגוון המסעדות מבטיח תפריט שיגרום גם לתייר הצמחוני ללטף את כרסו בסוף הארוחה.

ואחרי האוכל תגיע כנראה תחושת הנמנום משולבת ב"חַלוּשֵס" המוכר. את הראש אפשר לשים בבתי מלון בקאלווי, שרצועת החוף והטיילת שלה מלאה בהם או לשכור דירות מקסימות באחד הכפרים הקטנים של בלאניה. המחירים נעים בין 70 אירו ללילה ויכולים להאמיר גם ל-250 אירו בשיא העונה (יולי-אוגוסט).

אפשרות לינה ואירוח נוספת בסביבת קאלווי, תמצאו ב"קלאב מד סנט אמבורג'יו" (Sant'Ambroggio). בקלאב ידאגו לכל צרכי החופשה שלכם ואפילו יוציאו אתכם לטיולי טבע או קניות בעיר. חבילת הכל כלול בקלאב, שדרגתו 3 קלשונים, תעלה לאדם כ-1,125 אירו ל-7 לילות. ילדים עד גיל 6 ללא תשלום.

לגור ממש על החוף. קלאב מד סנט אמבורג'יו(צילום: זיו ריינשטיין)

ב-1762 כתב הפילוסוף הצרפתי, ז'אן-ז'אק רוסו, בספרו הנודע "על האמנה החברתית", שיום אחד קורסיקה עוד תדהים את אירופה. כנראה ששני מיליון תיירים שפוקדים את האי בשנה כבר הבינו את זה, ואני ביניהם.

מודיעין שלום

איך מגיעים: חברת ארקיע תטוס ישירות לקורסיקה (באסטיה) בחודש ספטמבר. כמו כן, טיסות של אייר פראנס מתל אביב לניס, מרסיי (גם של אל על) ומשם טיסות המשך לאי או מעבורת

כמה זה עולה: טיסה מתל אביב לניס/מרסיי - החל מ-300 דולרים. טיסת המשך לקורסיקה - החל מ-80 דולרים

זמן טיסה: כשלוש שעות וחצי

מטבע: אירו

שפה: קורסיקאית, צרפתית ואנגלית

מזג האויר: בדומה לישראל, קחו גם משהו ארוך לערב

עונות מומלצות: מאי עד אוקטובר

שעון מקומי: GMT+1

הפתעה: מוזיקה קורסיקאית פשוט נהדרת (חפשו את Meridianu)

אכזבה: אין כמעט חיי לילה בקאלווי

לא להחמיץ: טיול טבע באחד המסלולים הרבים בבאלאניה